ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את כל הענין הזה של כבוד ישראל, כבוד לאומי יהודי, צריך לבנות אצלנו מחדש. במשך דורות רבים של גלות, התרגלנו לרמיסת כבודנו. התרגלנו להשפלות, לעלבונות, דל כבודנו בגויים, שִקצונו כטומאת הנדה. קרוב לאלפיים שנה שעם ישראל מושפל ומושמץ. לא היתה לנו ברירה, נאלצנו לבלוע את הכל, נאלצנו להתכופף, להכנע. כל נסיון להאבק על כבודנו היה חסר סיכוי, כל נסיון להדוף את ההשפלות היה בו משום סכנת נפשות. ההרגל להיות מושפלים נעשה טבע, אנחנו כבר לא כל-כך רגישים לכבוד ישראל, ופיתחנו כבר אידיאולוגיה מכך, שכבוד ישראל אינו דבר חשוב, שהוא כביכול דבר חיצוני.
כעת שהגענו לעצמאות, לוקח זמן לשקם את כבודנו, לא רק בעיני הגויים, אלא גם בעיני עצמנו. אמנם מאז הקמת המדינה, אנחנו משתחררים מאווירת הגלות. לא עוד אפשר לפגוע בנו בקלות, ללא תגובה. עם ישראל הולך וכובש את עמדתו בין העמים, בין המדינות, אבל הדרך ארוכה. העצמאות אינה מושלמת. האנטישמיות המנאצת, המזלזלת, קיימת בעולם, רוחשת בלבבות העמים. הביקורת על העם היהודי גדולה, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת. עוד לא השתחררנו מהגלות. גם היום, האווירה האנטי יהודית, משפיעה, ואנשים מחפשים מוצא מהבדידות וההשפלה. רבים חושבים בקרב ליבם שלא צריך להתבלט, שלא צריך לעורר תשומת לב, שלא צריך להדגיש את היחודיות שלנו. לדעתם צריך לאמץ אורחות התנהגות של עמים אחרים, להידמות להם, אולי בכך נשתחרר מהבדידות, מהעויינות. ויש שהיחס המתנשא של העמים כלפינו משכנע אותנו שאכן הם הטובים, הם המעולים, אותם צריך להעריץ, אותם צריך לחקות. "להיות כמו באמריקה". גם התלות הכלכלית והמדינית של מדינת ישראל באחרים משפיעה על הרוח ופוגמת בעצמאות הרוחנית. כל אלו הגורמים, מעכבים עדיין את זקיפות הקומה הישראלית במלואה.
אבל אנחנו בדרך לזקיפות הקומה, אנחנו כל הזמן מתקדמים. ולא ירחק היום, שנחדל לחקות את האחרים ולהתבטל כלפיהם. קרוב היום שנשוב לעצמנו, לאורחות חיינו, לחגינו ולשמחותינו, ללוח העברי שלנו, לראש-השנה שלנו. קרוב היום שלא עוד נבזה את עצמנו בהשתתפות במסיבות זרות, שמנוגדות לרוחנו היהודית, הבריאה, העצמאית. ואז, כשנחזור לעצמנו, יבואו עמים אחרים ללמוד מאיתנו. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלקי יעקב ויֹרינו מדרכיו ונלכה באֹרחותיו" (ישעיה ב ; ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
