ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גישה שכזו היא הסכנה החמורה ביותר לקיומו של עם ישראל. זו סכנה חמורה יותר מסכנת מלחמה המאיימת מצד האויבים שמבחוץ. תפיסה דמוקרטית שמבטלת את הגבול בין ישראל לעמים היא ארס-צפע פנימי, שמחלחל ומהרס בתוך-תוככי האומה. השקפה שכזו מנתקת את החיבור בין המדינה ובין העם היהודי בעולם ויוצרת קרע ביניהם. היא מבטלת את הכלל של "כל ישראל ערבין זה לזה". מכאן כבר לא רחוקה עוד הדרך להריסת המוטיבציה לשרת את העם בצבא כשליחות לאומית. גם נפתח הפתח להתבוללות, לנישואי-תערובת ולירידה מן הארץ. אם המשמעות של התפיסה הדמוקרטית היא שיויון מוחלט וביטול כל המחיצות בין ישראל לעמים, אם משמעותה ביטול הערך הקיומי המיוחד של עם ישראל, סבורני שרוב רובו של העם היהודי דוחה גישה זו בשאט-נפש.
אם פלוראליזם משמעותו נתינת לגטימציה מלאה לסטיות חולניות - נפשיות ורוחניות - ולחופש דעות ואמונות לכל אחד ואחד, מבלי שאיפה לשמר ולבנות את המיוחד לנו כעם ישראל, הרי נפרצה הגדר לא רק להתבוללות, אלא גם להמרת דת. פלוראליזם מלא יתן לגיטימציה ליהודים מומרים נוצרים למיניהם. גישה קיצונית שכזו מהווה סכנה לקיומו של עם ישראל.
אמנם קיומו של עם ישראל מובטח. קיומה של תורת ישראל מובטח. הדברים גם הוכחו במשך הדורות. הברית בין ישראל לאביהם שבשמים היא ברית עולמים - "ואני זאת בריתי אותם אמר ד', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם" (ישעיה נט ; כא), אבל תפקידינו לפעול שקיומו של עם ישראל, בגופו וברוחו, יהיה שלם, בריא ומוגן מסכנות רוחניות וגשמיות.
יש בהחלט מקום לשאיפה לַחופש, לחופש אישי, לדמוקרטיה, אבל לא לדמוקרטיה כזו שמבטלת את הקיום הלאומי היהודי. יש בהחלט חובה לכבד כל אדם באשר הוא, וכל בריה ובריה שברא הקב"ה בעולמו, אבל אסור לטשטש את ההבחנות בין המדרגות. "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג ; יד) - כל אדם באשר הוא אדם חביב - ולא סתם חביב, אלא - ממשיכה אותה משנה - " חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט ; ו): 'בצלם אלקים עשה את האדם'". אבל על-גבי זה יש עוד מדרגה, קומה שניה: "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום , חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר: 'בנים אתם לד' אלקיכם' (דברים יד ; א)". על זה יש קומה נוספת, קומה עליונה: "חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שנאמר: 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזֹבו' (משלי ד ; ב)".
בשתי ידים יש להדוף את המגמה הדמוקרטית-הקיצונית שמטשטשת את הגבולות לחלוטין, ובד בבד לבנות איזון נכון בין המגמות, אשר כולם ממקור אחד נאמרו. יש להחזיר את הערבות ההדדית של "כל ישראל ערבין זה לזה", להבריא את הרוח הלאומית הנושאת את רוח ד' - "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











