ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
נואשות מולידה יצירתיות. למען האמת, תמיד יש משהו בעל ערך שראוי לכתוב עליו, אך יש מכשולים ברורים גם כשרוצים לעשות זאת: לאוּת המוח והאצבעות המקלידות, הצורך שיש לנו לא פעם לשמור את המחשבות שלנו לעצמנו (ואני, מטבעי, אדם מסוגר) והעובדה שמה שנראה לכותב חשוב או חכם לפעמים נתפס בעיני ציבור הקוראים אפילו כמתועב. לכן הפעלת שיקול דעת כשעוסקים במילה הכתובה היא דבר חשוב אולי אפילו יותר מאשר כשעוסקים במילה המדוברת.
אנשים מוכשרים נוטרים טינה על ביקורת אפילו יותר מבני תמותה רגילים. מבקרי ספרים שמפרסמים את ביקורתם על יצירות של אנשים אחרים תמיד מעוררים בכך זעם ושנאה. משום כך, ככלל, לעולם אינני כותב ביקורות על ספרים, על אף שאני מרבה לצטט מספרים שאני אוהב ומעריך. אני מעריך את המאמץ שהושקע בכתיבת ספר, גם ספר שכתוב גרוע, ולכן אני מבין את הכאב שנלווה לרגעים או לימים שבהם הסופר סבל ממחסום כתיבה. בגלל ההבנה הזאת לאדם שסובל כמוני, אינני יכול למתוח בפומבי ביקורת על מאמצי הכתיבה שלו, ואני נמנע, מרצוני, מלכתוב הערות וביקורות.
כפי שכל אדם שכותב יספר לכם, הדרך היחידה להתגבר על מחסום כתיבה היא לכתוב בכל זאת. זה כמו בפתגם על הנפילה מהסוס, צריך לחזור ולעלות עליו מיד. מעניין לציין שתהליך הכתיבה עצמו, אפילו בכתיבה שהיא כפויה, כואבת ולא יעילה, עושה משהו ומשחרר את מחסום הכתיבה, גם אם לא תמיד עד הסוף.
יש ביטוי ידוע שאומר "עם האכילה בא התיאבון". עם הכתיבה באה היכולת לכתוב. אני חושב שהמאמר הזה הוא דוגמה טובה לכך, ליצירת מאמר מלא-כלום.
כתיבה דורשת מחשבה. יש אנשים מוכשרים שמעולם לא כתבו עם עט ונייר או במכונת כתיבה. צ'רצ'יל הכתיב את כל ספריו בעל-פה לעשרות מזכירות שהתחלפו חדשות לבקרים. בני תמותה רגילים בדרך כלל צריכים לראות את המחשבה שבמוחם על הנייר ורק אז להחליט אם זה באמת מה שהם רצו לומר ולפרסם. המחשבה תמיד חופשית ובלתי מוגבלת. הכתיבה עמוסה בצנזורה עצמית ובספקות. כתיבה טובה שזורה תמיד בדקויות, באסוציאציות וברעיונות מעוררי מחשבה. משום כך, אך טבעי וצפוי שמחסום כתיבה יצוץ באופן די קבוע אצל כל אדם שכותב. העיתוי ומידת היעילות של העלייה חזרה על הסוס משתנה מאדם לאדם.
יש גם מחסום כתיבה רוחני. לא תמיד אנחנו נלהבים באופן שווה בשעת להמשיך בקיום מצוות, במעשים טובים ובלימוד תורה. קשה לשמור על עוצמת רגש ראויה ולשאוף לקדושה מדי יום ביומו. התורה אמנם לוקחת בחשבון את חולשות האדם ומגרעותיו, אך לעולם אינה מפחיתה את דרישותיה או מתפשרת על יעדיה. לא פעם זה מוביל אותנו לתסכול בעבודת הבורא ובקיום מצוות התורה וערכיה. גם בעניינים רוחניים יש לעתים קרובות שחיקה. אנחנו עדים לזה בעניין "ילדים בסיכון" וגם אצל אלה שעוזבים את עולם התורה כשהם מתבגרים. ביסודו של דבר, אנשים אלה, למרות כוונותיהם הטובות, פשוט לא מסוגלים להתגבר על מחסום הכתיבה הרוחני שלהם.
שלמה המלך אומר במשלי שהצדיק נופל שבע פעמים, אבל הוא קם וממשיך הלאה. סימן ההיכר של הצדיק הוא היכולת לעלות שוב על הסוס ולהמשיך למרות כל מחסומי הכתיבה שמפריעים לצמיחה הרוחנית שלו.
במהותו של דבר, זה הנושא של חודש אלול ושל הימים הנוראים שבאים אחריו. אנחנו מתוודים על חולשותינו וחסרונותינו, אך מתחייבים להמשיך לנסות למרות הכול עד שבסופו של דבר נכתוב עמוד בעל ערך בספר של חיינו.
אנחנו מסרבים להרשות למחסום הכתיבה לרפות את ידינו. המאמר הזה הוא הוכחה לכך שאפשר לכתוב משהו גם כאשר נדמה שבאר היצירתיות יבשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















