בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • מדורים
  • ×Ēולדו×Ēיהם של ×Ļדיקים
  • מאמרים נוספים
קטגוריה משני×Ē
undefined
14 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

אץ×Ēר ב×Ē ×¨×—×œ

המהר"ל ×ĸמד להש×Ēדך ×ĸם אחד מ×ĸשירי פראג ושמו ר' שמואל. אולם החו×Ēן המיו×ĸד ירד לפ×Ē×ĸ מנכסיו, והוא הודי×ĸ לר' ליווא ה×Ļ×ĸיר שהוא מרשה לו לבטל א×Ē ×”×Š×™×“×•×š. הח×Ēן ה×Ļ×ĸיר סירב בא×Ļילו×Ēו לפגו×ĸ כך בב×Ē ×™×Š×¨××œ, והחליט בכל זא×Ē ×œ×§×™×™× א×Ē ×”×Š×™×“×•×š

דרש×Ēו של המו×ĸמד לכס הרבנו×Ē ×”×™×Ēה בנויה ב×Ļורה נפלאה, אך לא נינוחה כלל וכלל. ככל הנראה ר×Ļה המהר"ל להראו×Ē ×œ×‘× ×™ קהיל×Ēו מה ×Ēהיה דרך הנהג×Ēו כרב ה×ĸיר. הוא לא ה×Ēכוון ל×ĸשו×Ē ×”× ×—×•×Ē ×œ××™×Š, אלא למלא א×Ē ×Ēפקידו ולהוכיח א×Ē ×”×ĸם. פרנסי הקהילה כנראה לא אהבו א×Ē ×”×’×™×Š×” הזו

המהר"ל יו×Ļא נגד המנהג ללמוד ×ĸם ילד קטן חלק מפר׊×Ē ×”×Š×‘×•×ĸ מבלי לחזור, מה שגורם לכך שבסופו של דבר הנ×ĸר לא זוכר דבר ממה שלמד. הוא גם יו×Ļא נגד לימוד ר׊"י ×ĸל ה×Ēורה לילדים קטנים. למרו×Ē ×Š×”×ž×”×¨"ל ה×ĸריך מאוד א×Ē ×¤×™×¨×•×Š ר׊"י, הוא סבר כנראה שאינו מ×Ēאים לילדים קטנים

המהר"ל ה×Ēנגד ללימוד הלכה המס×Ēמך ×ĸל השולחן ×ĸרוך בלבד, בלי לימוד הלכ×Ēי מ×ĸמיק מוקדם ׊×ĸוזר להבין א×Ē ×˜×ĸמה של ההלכה הפסוקה. ×ĸל מי שכל ×Ēור×Ēו היא לימוד השולחן ×ĸרוך בלבד הוא לו×ĸג ואומר: "שה×Ēורה מונח×Ē ×ĸל השולחן ×ĸרוך ובפינו אין דבר"

אל המ×Ēח הטב×ĸי שחוו יהודים מאז ומ×ĸולם בימים האחרונים שלפני חג הפסח, נוספה בבי×Ēו של ר' ב×Ļלאל, בן למשפחה מיוחס×Ē ×ž×’×–×ĸ דוד המלך, סיבה נוספ×Ē ×œ×”×Ēרגשו×Ē. א׊×Ēו של ר' ב×Ļלאל ×ĸמדה ללד×Ē.
בזמן ׊ר' ב×Ļלאל ובני בי×Ēו ישבו כבר אל שולחן הסדר, ה×Ēגברו ×Ļיריה של היולד×Ē. בני הבי×Ē ×ž×™×”×¨×• ל×Ļא×Ē ×œ×¨×—×•×‘ כדי להז×ĸיק א×Ē ×”×ž×™×™×œ×“×Ē. בדרכם החו×Ļה הם × ×Ēקלו בגוי הנושא ׊ק ×ĸל כ×Ēפו. כשראה א×Ē ×”×™×”×•×“×™× יו×Ļאים מהבי×Ē, החל הגוי לברוח. לאחר ×ž×¨×“×Ŗ ×§×Ļר × ×Ēפץ הגוי, וב×Ēוך שקו ה×Ēגל×Ēה גופ×Ē × ×ĸר נו×Ļרי, שהי×Ēה מיו×ĸד×Ē ×œ×ĸמוד במרכזה של ×ĸליל×Ē ×“× חדשה. ל×Ēינוק שנולד קראו יהודה ליווא, הלא הוא המהר"ל (מורינו הרב ר' ליווא) מפראג. כך, מספר×Ē ×”××’×“×”, ה×Ļיל המהר"ל א×Ē ×ĸמו כבר בליד×Ēו. אפ׊ר לה×Ēווכח האם אגדה זו, כמו ×ĸוד רבו×Ē ××—×¨×•×Ē, מ׊קפ×Ē × ×›×•× ×” א×Ē ×”×ž×Ļיאו×Ē ×”×”×™×Ą×˜×•×¨×™×Ē. אולם ללא ץפק היא מ׊קפ×Ē ×‘×Ļורה מדויק×Ē ××Ē ×™×—×Ą×• של ה×ĸם אל אחד מגדולי מנהיגיו.


א׊×Ē ×—×™×œ
האגדו×Ē ×”×¨×‘×•×Ē ×Š× ×§×Š×¨×• ×ĸם מהר"ל מחפו×Ē ×‘×ž×Š×”×• ×ĸל היו×Ēו דמו×Ē ×Š×”× ×Ą×Ēר ב×Ēולדו×Ēיה רב. ×ĸ"פ מסור×Ē ×ž×Š×¤×—×Ēי×Ē, המהר"ל נולד בשנ×Ē ×¨×ĸ"ב (1517, ויש המאחרים זא×Ē ×‘-8 ואת ב-14 שנים), ככל הנראה ב×ĸיר פוזנא שבפולין, למשפחה מיוחס×Ē ×Š×ž×•×Ļאה מוורמיזא שבאשכנז. שמו 'הרשמי' היה ר' יהודה, אולם כינויו היה ליווא, ×Ļורה של השם 'לייב' (אריה) שנהוג להוסיפו לשם יהודה, שהרי סמלו של שבט יהודה היה כידו×ĸ אריה.
איננו יוד×ĸים היכן וא×Ļל מי למד. המהר"ל ×ĸ×Ļמו אינו מזכיר מי היו רבו×Ēיו. י×Ēכן שלא למד בישיבה, אלא בבי×Ē ×ž×“×¨×Š ×ĸם חבור×Ē ×œ×•×ž×“×™×.
במשפח×Ē ×”×ž×”×¨"ל הש×Ēמר סיפור נישואיו. המהר"ל ×ĸמד להש×Ēדך ×ĸם אחד מ×ĸשירי פראג ושמו ר' שמואל. אולם החו×Ēן המיו×ĸד ירד לפ×Ē×ĸ מנכסיו (י×Ēכן שהיה זה בגלל גזיר×Ē ×’×™×¨×•×Š שניח×Ēה ×ĸל רא׊ם של יהודי פראג), והוא הודי×ĸ לר' ליווא ה×Ļ×ĸיר שהוא מרשה לו לבטל א×Ē ×”×Š×™×“×•×š. הח×Ēן ה×Ļ×ĸיר סירב בא×Ļילו×Ēו לפגו×ĸ כך בב×Ē ×™×Š×¨××œ והחליט בכל זא×Ē ×œ×§×™×™× א×Ē ×”×Š×™×“×•×š, "ואחר כך יד×ĸ הוא מה ל×ĸשו×Ē, ולא יכזב באמונ×Ēו, וי×Ļפה ל×Ēשו×ĸ×Ē ×”'".
המהר"ל המ×Ēין במשך ×Ēקופה ארוכה. בינ×Ēיים הכלה, פרל, שהי×Ēה א׊×Ē ×—×™×œ, פ×Ēחה חנו×Ē ×œ×ž×ž×›×¨ מיני מאפה. יום אחד הגי×ĸ לחנו×Ē ×¤×¨×Š רכוב ×ĸל סוס, ונ×ĸ×Ĩ א×Ē ×¨×•×ž×—×• בלחם מ×Ēוך מטרה לקח×Ēו מבלי לשלם. הבחורה ה×Ļ×ĸירה לא נבהלה, אחזה ברסן הסוס, ובכ×Ēה לפני הפרש כי משפח×Ēה ×ĸנייה והיא מבקש×Ē ×Š×œ× יגזול א×Ē ×¤×¨× ×Ą×Ēה. הפרש ה×Ļטדק ואמר ששלושה ימים כבר לא בא לפיו דבר מאכל, ואין ברשו×Ēו ×›×Ą×Ŗ לשלם, אך ה×Ļי×ĸ לה כמשכון בגד ואמר: "אם לא אבוא ב×Ēוך 24 ׊×ĸו×Ē ×§×—×™ א×Ē ×”×‘×’×“ כ×Ēשלום ×ĸבור הלחם". הפרש לא חזר, ולאחר ×Ēקופ×Ē ×–×ž×Ÿ החליטה פרל לפרום א×Ē ×”×‘×’×“. כשפ×Ēחה או×Ēו, מ×Ļאה ב×Ēוכו דינרי זהב רבים. בשלב זה יכול היה החו×Ēן לשלוח ולקרוא לח×Ēנו המיו×ĸד, ולהודי×ĸ לו כי כ×ĸ×Ē ××¤×Š×¨ כבר ל×ĸרוך א×Ē ×”×—×Ēונה. א׊×Ēו זו של המהר"ל, שיש אומרים שהי×Ēה א׊×Ēו השנייה, טמונה ל×Ļידו בבי×Ē ×”×ĸלמין בפראג. היא נחשבה לאש×Ē ×—×™×œ אמי×Ēי×Ē, וכנראה שבזכו×Ēה זכה ב×ĸלה מלבד ל×Ēורה גם לגדולה, קרי: לרווחה ולחוסר ×Ēלו×Ē ×›×œ×›×œ×™×Ē ×‘×”× ×”×’×Ē ×”×§×”×™×œ×”, מה שאיפשר לו להשמי×ĸ בחופשיו×Ē ××Ē ×“×ĸו×Ēיו, ׊פ×ĸמים רבו×Ē ×”×™×• לא מקובלו×Ē ×•×‘×ĸיקר לא אהודו×Ē ×‘×ĸליל.

ללמוד ×Ēורה כהדרכ×Ē ×—×–"ל
אחד הדברים ×ĸליהם הרבה המהר"ל לה×Ēרי×ĸ, וא×Ē ×“×ĸ×Ēו ב×ĸניין אנו מו×Ļאים במקומו×Ē ×¨×‘×™× בספריו, הוא סדר הלימוד. סמוך לזמנו החלה לה×Ēפ׊ט בקרב חוגי הלומדים בישיבו×Ē ××™×¨×•×¤×” שיט×Ē ×”×ĸיון של ר' י×ĸקב פולק ור' שלום שכנא, שיט×Ē ×”×—×™×œ×•×§×™×. שיטה זו גרסה א×Ē ××™×Ēגור ה×Ļד השכלי ×ĸל ידי ריבוי בפלפול. כנראה שהשימוש בשיטה זו חרג מפרופור×Ļיה, והמהר"ל ראה במ×Ļב זה סכנה ×ĸ×Ļומה ללימוד ה×Ēורה.
ראשי×Ē ×˜×ĸנו×Ēיו של המהר"ל הי×Ēה ×ĸל שלא מלמדים בסדר שהורו לנו חז"ל: בן חמש למקרא, בן ×ĸ׊ר למשנה ובן חמש ×ĸשרה ל×Ēלמוד. הוא מדמה זא×Ē ×œ××“× טיפש שרואה אומן מומחה הבונה חומה, וקודם לכן חופר לה יסודו×Ē ×ĸמוקים. הטיפש, שאינו מבין א×Ē ×ž×˜×¨×Ē ×”×™×Ą×•×“×•×Ē, חושב שאין בהם ×Ļורך, ובונה חומה בלי יסודו×Ē, שכמובן איננה מחזיקה מ×ĸמד.
המהר"ל טו×ĸן כי חז"ל ה×Ēאימו לכל שכב×Ē ×’×™×œ א×Ē ×ž×Š× הלימודים המ×Ēאים לה, כמו שיש לכל גיל מזונו×Ē ×”×ž×Ēאימים לו, מחלב אם ל×Ēינוק ו×ĸד מזונו×Ē ×¤×—×•×Ē ×ĸדינים לבוגרים יו×Ēר. לדבריו, הילד מ×Ēחיל ל×ĸשו×Ē ×”×™×›×¨×•×Ē ×¨××Š×•× ×™×Ē ×ĸם מ×Ļוו×Ē ×”×Ēורה דרך לימוד ה×Ēורה שבכ×Ēב, ובהמשך הוא מ×ĸמיק א×Ē ×™×“×™×ĸו×Ēיו במשנה וב×Ēלמוד.
המהר"ל יו×Ļא גם נגד המנהג ׊×ĸם ילד קטן לומדים חלק קטן מפר׊×Ē ×”×Š×‘×•×ĸ מבלי לחזור, מה שגורם לכך שבסופו של דבר הנ×ĸר לא זוכר דבר ממה שלמד. הוא גם יו×Ļא נגד לימוד ר׊"י ×ĸל ה×Ēורה לילדים קטנים. למרו×Ē ×Š×”×ž×”×¨"ל ה×ĸריך מאוד א×Ē ×¤×™×¨×•×Š ר׊"י, ואת כ×Ēב ×ĸליו פירוש מ×ĸמיק בשם 'גור אריה', שגם בו מופי×ĸה ביקור×Ē ×–×•, הוא סבר כנראה שפירוש ר׊"י אינו מ×Ēאים לילדים קטנים.
לד×ĸ×Ē ×”×ž×”×¨"ל, השינון הוא מרכיב חשוב ו×ĸיקרי בלימוד ה×Ēורה, שבכ×Ēב ושב×ĸל פה. לכן יזם המהר"ל באחרי×Ē ×™×ž×™×• הו×Ļא×Ē ×’×ž×¨× (מסכ×Ē × ×™×“×”) בהו×Ļאה מיוחד×Ē, ללא שום פירוש, כדי שכל אחד ילך "בדרך א׊ר דרכו אבו×Ēינו לחזור ×ĸל לימודם ×Ēמיד בכל ×ĸ×Ē ×•×‘×›×œ ׊×ĸה".
המהר"ל זו×ĸ×§ ×ĸל כך שלאחר שהנ×ĸר סיים א×Ē ×œ×™×ž×•×“ המקרא שלו, שממנו כאמור לא נ׊אר הרבה, מדלגים אי×Ēו מוריו ×ĸל המשנה הישר ללימוד הגמרא. מכיוון שהנ×ĸר אינו מבין הרבה מלימודו, הוא מ×Ēרגל שלא להבין א×Ē ×”×¤×Š×˜ בחומר הנלמד. ובוודאי כאשר הוא גדל ×§×Ļ×Ē ×•×œ×•×ž×“ גם ×Ēוספו×Ē, הוא כבר הופך להיו×Ē ×ž×¤×•×œ×¤×œ אבל גם מבולבל לחלוטין.
המהר"ל גם מי×Ļר ×ĸל כך של×Ļידו של דת הגמרא נדפסו דברי ה×Ēוספו×Ē ×•×œ× הרא"׊. בפסקי הרא"׊, שבנויים בחלקם הגדול ×ĸל דברי ה×Ēוספו×Ē, מושם דגש רב יו×Ēר ×ĸל ה×Ļד ההלכ×Ēי, החשוב והדחות יו×Ēר ללימוד, ל×ĸומ×Ē ×”×Ļד הלמדני-פלפולי. ה×Ēוספו×Ē, לד×ĸ×Ē ×”×ž×”×¨"ל, כשמם כן הם - ×Ēוספו×Ē, שאסור שיאפילו ×ĸל ה×ĸיקר, שהוא ידי×ĸ×Ē ×”×”×œ×›×”. × ×ĸר כזה לא הופך להיו×Ē ×œ×Ēמיד חכם, ובסופו של דבר כל מה שהוא מחפש זה א×Ē ×”×›×‘×•×“ שיהיה לו כשיי×Ļא שמו כפלפלן, ובזכו×Ē ×–×” יזכה לשידוך ×ĸשיר של "אישה ×ĸירוני×Ē ×Ą×—×¨× ×™×Ē, ב×Ē ×ž×™ זהב".
מס×Ēבר שהמהר"ל ×ĸ×Ļמו למד ב×Ļ×ĸירו×Ēו בשיט×Ē ×”×¤×œ×¤×•×œ, והוא היכה ×ĸל חטא ×ĸל כך ל×ĸיני הקהל בבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē ×‘×¤×•×–× × בחג השבו×ĸו×Ē ×•×‘×™×§×Š מהם שי×Ēפללו ×ĸליו, "אולי יחנן ה' גם או×Ēי, ויכפר משוג×Ēי ואשר ה×ĸוו×Ē×Ēי גם (אני) בזה". ×Ļ×ĸרו הרב ×ĸל יריד×Ē ×™×“×™×ĸ×Ē ×”×Ēורה גורם לו באו×Ēו מ×ĸמד להכריז מלחמה ×ĸל מי שי×ĸבור ×ĸל הדרכו×Ēיו אלו.
ולא שהמהר"ל ר×Ļה שה×Ēלמידים ילמדו הלכה מספרי קי×Ļורים. להיפך. כבן דורם של ר' ×™×•×Ą×Ŗ קארו והרמ"א, ה×Ēנגד המהר"ל ללימוד המס×Ēמך ×ĸל השולחן ×ĸרוך בלבד, בלי לימוד הלכ×Ēי מ×ĸמיק מוקדם ׊×ĸוזר להבין א×Ē ×˜×ĸמה של ההלכה הפסוקה. ×ĸל מי שכל ×Ēור×Ēו היא לימוד השולחן ×ĸרוך בלבד הוא לו×ĸג ואומר: "שה×Ēורה מונח×Ē ×ĸל השולחן ×ĸרוך ובפינו אין דבר".
נראה שנטיי×Ēו זו של המהר"ל לה×Ē×ĸק׊ להשמי×ĸ א×Ē ×“×ĸו×Ēיו ברמה ×ĸמדה לו לרו×ĸ×Ĩ בכל הנוג×ĸ לקבל×Ē ×ž×Š×¨×Ē ×”×¨×‘× ×•×Ē ×‘×¤×¨××’. למרו×Ē ×§×Š×¨×™×• המשפח×Ēיים לפראג ביר×Ē ×‘×•×”×ž×™×” (חלקה המ×ĸרבי והגדול של ×Ļ'כיה) דרך א׊×Ēו ולימים גם דרך כל ח×Ēניו, מהר"ל מקבל בשנ×Ē ×Š×™"ג (1553) א×Ē ×ž×Š×¨×Ē ×”×¨×‘× ×•×Ē ×”×¨××Š×•× ×” שלו ×ĸליה אנו יוד×ĸים דווקא במורביה (חלקה המזרחי של ×Ļ'כיה), בקהיל×Ē × ×™×§×œ×Š×‘×•×¨×’, שהרב שלה היה למ×ĸשה גם הרב הראשי של מורביה כולה. בניקלשבורג שהה המהר"ל ×ĸשרים שנה. אנו יוד×ĸים אמנם רק מ×ĸט ×ĸל פ×ĸולו×Ēיו ׊ם, אולם מכך שבני ×ĸיר זו פנו אליו גם לאחר ׊×ĸזב או×Ēם וה×Ēיי×ĸ×Ļו ×ĸימו ב×ĸניינים הנוג×ĸים ל×Ļיבור, אפ׊ר ללמוד ×ĸל כוחו הגדול כמנהיג ×ĸוד כשהיה רבם.
בניקלשבורג הוא ×Ēיקן 'מי שבירך' מיוחד למי שנזהר מאיסור 'ץ×Ēם יינם' (יין גויים), נושא שהמהר"ל מרבה לה×Ēרי×ĸ ×ĸליו בספריו, ו'מי שבירך' × ×•×Ą×Ŗ למי שנזהר משיח×Ē ×—×•×œ×™×Ÿ בבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē. הוא גם פ×ĸל ׊ם להגבל×Ē ×”×ž×•×Ēרו×Ē ×‘×‘×’×“×™× וב×Ēכשיטים.
בניקלשבורג פונים אליו ב×ĸניין × ×•×Ą×Ŗ והוא סוגיי×Ē ×”'נאדליר' (כינוי לממזר). מס×Ēבר שהו×Ļא×Ē ×Š× ר×ĸ הי×Ēה דבר נפו×Ĩ באו×Ēו הדור, ופ×ĸמים רבו×Ē ×”×™×• מו×Ļיאים ׊ם ר×ĸ ×ĸל משפחו×Ē ×ž×Ą×•×™×ž×•×Ē, אפילו מיוחסו×Ē ×ž××•×“, כאילו יש בהן חשש ממזרו×Ē, ובכך פוג×ĸים בהן פגי×ĸה אנושה בלי ביסוס ממשי. המהר"ל, שגם משפח×Ēו סבלה ממכה זו בשלב מסוים, נלחם נגד הנג×ĸ הזה בכל כוחו. בהמשך, בהיו×Ēו כבר בפראג, הוא מחרים בבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē ×”×™×“×•×ĸ אלטנוישל ב×Ļי׍ות ×ĸשרה ×Ēלמידי חכמים כל מי שי×ĸז להו×Ļיא ל×ĸז זה.

הנחל×Ē ×œ×™×ž×•×“ המשניו×Ē
בשנ×Ē ×Š×œ"ג (1573) המהר"ל ×ĸוזב א×Ē ×¨×‘× ×•×Ēו בניקלשבורג וחוזר לגור בפראג, אך לא כרב ה×ĸיר. הוא מקים ׊ם בי×Ē ×ž×“×¨×Š, לא ב'אלטנוישל' הידו×ĸ אלא ב'קלויז', מוסד חדש שהוקם זה ×ĸ×Ēה, ׊ם הוא מיישם ככל הנראה א×Ē ×Š×™×˜×Ēו בלימוד ה×Ēורה. למרו×Ē ×Š××™× ×• מכהן כרב ה×ĸיר, הוא פו×ĸל ב×Ēחום לימוד ה×Ēורה ומש×Ē×Ē×Ŗ בייסוד 'חבר×Ē ×ž×Š× ×™×•×Ē' ו'חבר×Ē ×’×ž×™×œ×•×Ē ×—×Ą×“×™×'.

לימוד משנה, גם למבוגרים, היה אח×Ē ×ž×™×•×–×ž×•×Ēיו היו×Ēר מפורסמו×Ē ×Š×œ המהר"ל. הוא ראה במשנה א×Ē ×™×Ą×•×“×” של ה×Ēורה שב×ĸל פה, והלימוד שדרש להשקי×ĸ בה היה כנראה בה×ĸמקה. ×Ēלמידו הגדול, ר' יום טוב ליפמן הלר, מחבר הפירוש המ×ĸמיק למשנה '×Ēוספו×Ē ×™×•× טוב', מספר בהקדמ×Ēו לפירושו כי×Ļד רבו הקים חבורו×Ē ×—×‘×•×¨×•×Ē ×Š×‘×”×Ÿ למדו משנה, וחזרו ×ĸוד ו×ĸוד ×ĸל לימודם. יוזמה זו, מספר ר' יום טוב, חרגה הרבה מ×ĸבר לגבולו×Ē 'ממלכ×Ēו' של המהר"ל בפראג והגי×ĸה גם לשאר "קהילו×Ē ×§×“×•×Š×•×Ē ×§×¨×•×‘×•×Ē ×•×¨×—×•×§×•×Ē".

ר' יום טוב הלך ב×ĸקבו×Ē ×¨×‘×• לא רק בנושא לימוד המשנה אלא גם בדגש ×ĸל לימוד הרא"׊, כאשר חיבר חיבורים חשובים ×ĸל פסקי הרא"׊. גם בנושא ה×ĸמידה ×ĸל האמ×Ē ×•×”×™×•×Š×¨ הוא הלך ב×ĸקבו×Ē ×¨×‘×•. מסופר שכשנפטר ר' יום טוב לא הניח אחריו ×›×Ą×Ŗ אפילו כדי לקנו×Ē ×ĸבורו ×Ēכריכים למרו×Ē ×Š×”×™×” רבה של ה×ĸיר החשובה קראקא, "וכל זה מפני שלא פ׊ט ידו בממון שאינו של יושר".

×ĸ׊ר שנים לאחר בואו של המהר"ל לפראג נפטר רב ה×ĸיר. המו×ĸמד הטב×ĸי לרש×Ē ××Ē ×›×Ą××• היה המהר"ל, שה×Ēכבד בנשיא×Ē ×”×“×¨×Š×” החשובה של שב×Ē 'שובה'. ני×Ēן היה ל×Ļפו×Ē ×›×™ דרשה זו של המו×ĸמד לכס הרבנו×Ē ×Ēהיה בנויה ל×Ēלפיו×Ē ××š נינוחה ונ×ĸימה לאוזן. הדרשה באמ×Ē ×”×™×Ēה בנויה ב×Ļורה נפלאה, אך לא נינוחה כלל וכלל. בהזדמנו×Ē ×–×• מ×Ļא המהר"ל לנכון לז×ĸוק ×ĸל נג×ĸ ה'נאדליר', ולהטיל חרם ×ĸל המו×Ļיא או×Ēו. ככל הנראה ר×Ļה המהר"ל להראו×Ē ×œ×‘× ×™ קהיל×Ēו מה ×Ēהיה דרך הנהג×Ēו כרב ה×ĸיר. הוא לא ה×Ēכוון ל×ĸשו×Ē ×”× ×—×•×Ē ×œ××™×Š, אלא למלא א×Ē ×Ēפקידו ולהוכיח א×Ē ×”×ĸם. פרנסי הקהילה כנראה לא אהבו א×Ē ×”×’×™×Š×” הזו והחליטו למנו×Ē ×‘×ž×§×•×ž×• א×Ē ××—×™×” (או אחיה חורגה) של א׊×Ēו, שד×ĸ×Ēו ×ĸל דרך לימוד ה×Ēורה הי×Ēה שונה לחלוטין מזו של המהר"ל.

המהר"ל ה×Ēייחס ל×Ēוכחה לא כאל משהו ׊מ×ĸיד ×ĸל קטנו×Ē ×”×“×•×¨, אלא להיפך, כדבר המראה ×ĸל בריאו×Ēו. ב'× ×Ēיב ה×Ēוכחה' שבספר המוסר שלו, '× ×Ēיבו×Ē ×ĸולם', הוא כו×Ēב כי מ×Ļיאו×Ēה של ה×Ēוכחה מראה דווקא ×ĸל מ×Ļיאו×Ē ×—×™×•×‘×™×Ē, שבה יש משהו שי×Ēנגד לר×ĸ. ל×ĸומ×Ē ×–××Ē, "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה א×Ē ×–×”". כאשר לא הי×Ēה ×Ēוכחה "כאילו היה הפקר כל המ×ĸשים מבלי מוכיח, ובוודאי דבר זה הוא חורבן כאשר ה×ĸולם הוא הפקר ולא היה יושר ואמ×Ē".

המהר"ל חשש כנראה ׊×Ēלמידיו בפראג ינסו להמשיך ולקדם א×Ē ×ž×•×ĸמדו×Ēו של רבם, ובכך ייפג×ĸ מ×ĸמדו של הרב החדש. לכן מחליט המהר"ל ל×ĸזוב א×Ē ×¤×¨××’, כנראה לפוזנא ×ĸיר הולד×Ēו, ולכהן בה כרב. אולם רבה החדש של פראג מ×Ēקשה ל×ĸמוד מול פרנסי ה×ĸיר והוא ×ĸוזב או×Ēה. לאחר ארב×ĸ שנים בפוזנא המהר"ל שב לפראג ונושא בה בשנ×Ē ×Š×ž"ט (1589) א×Ē ×“×¨×Š×Ē ×Š×‘×Ē ×”×’×“×•×œ. גם בדרשה זו המהר"ל אינו חושך א×Ē ×Š×‘×˜×• מפרנסי הקהילה, ומוכיח או×Ēם ×ĸל ה×ĸדר השלום, וכנראה גם ×ĸל ה×Ļרו×Ē ×Š×’×¨×ž×• לרב הקודם. בהג×ĸ×Ēו השנייה לפראג המהר"ל מכהן למ×ĸשה, גם אם לא באופן רשמי, כרבה של ה×ĸיר.

ביום ראשון, ג' (או י') באדר ׊נ"ב (1592) קורה מאור×ĸ נדיר, שאגדו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×ĸ×Ēידו×Ē ×œ×”×Ēלוו×Ē ××œ×™×•. המהר"ל נקרא אל ח×Ļר הקיסר ×¨×•×“×•×œ×Ŗ השני. קיסר זה, שכשליט מדיני לא היה מזהיר במיוחד, ה×Ē×ĸניין במד×ĸים, באומנו×Ē ×•×‘×ž×™×Ą×˜×™×§×”. שליטה של 'הקיסרו×Ē ×”×¨×•×ž×™×Ē ×”×§×“×•×Š×”' ישב אז בטירה הסמוכה לפראג, כשבח×Ļרו אסטרונומים כמו טיכו ברהה ויוהנס קפלר, וכן פסלים ו×Ļיירים. לא פלא שהוא מ×Ļא ×ĸניין בשיחה ×ĸם המהר"ל, שמלבד היו×Ēו איש הלכה היה גם איש הגו×Ē, מקובל, ואת ×ĸץק במד×ĸים. מספר ר' דוד גאנז, ההיסטוריון, האסטרונום והמ×Ēמטיקאי ×Ēלמיד המהר"ל, כי הקיסר קיבל א×Ē ×¨×‘×• בסבר פנים יפו×Ē "ודיבר אי×Ēו פה אל פה כאשר ידבר איש אל ר×ĸהו". ×ĸל מה מ×Ļא הקיסר לנכון לשוחח ×ĸם רב היהודים? ר' דוד כו×Ēב: "ומהו×Ē ×•××™×›×•×Ē ×”×“×‘×¨×™× ץ×Ēומים וח×Ēומים ונ×ĸלמים הם". מכאן אפ׊ר ללמוד ×ĸד כמה הי×Ēה גדולה דמו×Ēו של המהר"ל גם ב×ĸיני הגויים. באמ×Ē, בשנ×Ē ×Ēר×ĸ"ז (1917), כשבנ×Ēה פראג א×Ē ×‘×™×Ē ×”×ĸירייה החדש שלה, היא ה×Ļיבה בסמוך אליו גם א×Ē ×¤×Ą×œ×• של המהר"ל, ב×Ļורה בה שי×ĸר הפסל פרופ' לדיסלאוס שלוין ל×ĸ×Ļמו א×Ē ×ž×¨××”×• של הרב המי×Ēולוגי גבה הקומה.

חודשיים לאחר פגיש×Ēו ×ĸם הקיסר ×ĸוזב המהר"ל א×Ē ×¤×¨××’ ושב לפוזנא, ׊ם הוא מ×Ēמנה לרבה של ה×ĸיר, רא׊ הישיבה המרכזי×Ē ×•××‘ בי×Ē ×”×“×™×Ÿ לכל גלילו×Ē ×¤×•×œ×™×Ÿ. בשנ×Ē ×Š× "ז (1597) המהר"ל שב בפ×ĸם השלישי×Ē ×œ×¤×¨××’, וכ×ĸ×Ē ×”×•× מ×Ēמנה לרב הרשמי של ה×ĸיר ושל בוהמיה כולה, כשהוא כבר בן שמונים וחמש.

גם ב×Ēקופה זו, בה כבר נחשב למפורסם מבין חכמי דורו, שריד מדור הנפילים של הרמ"א, המהרש"ל וחבריהם, לא ×Ēמיד השבי×ĸה או×Ēו קהיל×Ēו נח×Ē. הקהילה סירבה למנו×Ē ××Ē ×‘× ×• ר' ב×Ļלאל לממלא מקומו, והבן ×ĸבר ל×ĸיר אחר×Ē ×•×Š× מ×Ē ×‘×—×™×™ אביו. ×‘× ×•×Ą×Ŗ, לפני שנים לא רבו×Ē ×¤×•×¨×Ą×ž×” כרוניקה המספר×Ē ×›×™ בשב×Ē ×˜' באב ׊ץ"ב (1602), כשהמהר"ל היה כבר בן ×Ē׊×ĸים(!), נאסרו המהר"ל וכמה מראשי הקהילה ב×ĸקבו×Ē ×”×œ×Š× ×” של שנים מאנשי הקהל, ורק לאחר מאמ×Ļים מרובים ו×Ēשלומים גבוהים הם שוחררו.

ספריו בהלכה ובמחשבה
המהר"ל נחשב ב×ĸיני חכמי דורו ל'פוסק הדור', ואת כונה 'גדול הראשונים' או 'גדול האחרונים'. בש×ĸר ספרו האחרון, שנדפס בונ×Ļיה ×ĸודו בחיים, כו×Ēב ×ĸליו המדפיס: "אריה דבי ×ĸילאי, איש אלוקים קדוש ונורא, אין ×ĸל ×ĸפר כמוהו כמלאך אלוקים ×Ļב-או×Ē", ×Ēארים שאיננו מו×Ļאים כמו×Ēם אפילו א×Ļל ר' ×™×•×Ą×Ŗ קארו והרמ"א באו×Ēם ימים. גדולי הדור, ביניהם הב"ח, שאלו או×Ēו שאלו×Ē ×”×œ×›×Ēיו×Ē.

מלבד ספרי המחשבה הידו×ĸים שלו, המהר"ל כ×Ēב גם ספרים בהלכה. אלינו הגי×ĸו ביאוריו הק×Ļרים לטור שולחן ×ĸרוך, הגהו×Ēיו ×ĸל המרדכי, חידושי 'גור אריה' ×ĸל כמה מסכ×Ēו×Ē ×‘×Š"ץ ופסק גדול ב×ĸניין ×ĸגונה. כמו כן נדפסו ×Ēשובו×Ē ×Š×œ×• בספרי שו"×Ē, וד×ĸו×Ēיו ההלכ×Ēיו×Ē ×ž×•×–×›×¨×•×Ē ×‘×ž×§×•×ž×•×Ē ×¨×‘×™× בפוסקים. גם בספרי המחשבה שלו ישנם קט×ĸים הלכ×Ēיים. לפני כשלושים שנה נדפס מכ×Ēב יד קוב×Ĩ ×Ēשובו×Ē ×Š×œ×• בספר הזיכרון לרב ז'ולטי, רבה של ירושלים.

יחד ×ĸם זא×Ē, ידו×ĸ שהיו למהר"ל כמה חיבורים חשובים. החשוב שבהם הוא כנראה ×Ēלמוד שסידר המהר"ל למשניו×Ē ×Š×œ סדרי זר×ĸים וטהרו×Ē, ׊×ĸליהם אין ×Ēלמוד בבלי. א×Ē ×”×—×•×ž×¨ ל×Ēלמוד זה לקח המהר"ל מארב×ĸ×Ē ×”×Ą×“×¨×™× שיש בידינו, ×•×”×•×Ą×™×Ŗ ×ĸליהם שני פירושים, האחד פשוט כרש"י והשני ח׍ית כ×Ēוספו×Ē. ץפר זה × ×Š×¨×Ŗ בשנ×Ē ×Ēמ"ט (1689) יחד ×ĸם ׊אר חידושיו ×ĸל הש"ץ ו×ĸם ×Ēשובו×Ē ×¨×‘×•×Ē ×Š×œ×•. גם גיליון הש"ץ שלו ×ĸם חידושיו אבד.

ככל הנראה, ה×ĸובדה שפסקי המהר"ל מפוזרים בין חיבורים רבים היא שגרמה לכך ׊פ×ĸמים רבו×Ē ×§×™×™×ž×Ē ×”×Ē×ĸלמו×Ē ×ž×”×›×¨×ĸ×Ēו ההלכ×Ēי×Ē ×’× א×Ļל אלו שה×ĸרי×Ļוהו, כמו נכדיו או בני קהיל×Ēו פראג. כך לדוגמא, כמ×ĸט את פוסק אינו מזכיר א×Ē ×“×ĸ×Ēו של המהר"ל שיש להדליק נרו×Ē ×—× ×•×›×” בשמן זי×Ē ×ž×ĸיקר הדין, ולא רק כהידור. גם ד×ĸ×Ēו ׊נר ׊×ĸווה הינו בגדר אבוקה שפסולה לנרו×Ē ×—× ×•×›×” לא יושמה אפילו בב×Ēי היהודים בפראג, ורק בב×Ēי הכנס×Ē ×”×§×¤×™×“×• ×ĸל זה בחייו.

כיום מוכר המהר"ל ב×ĸיקר כהוגה ד×ĸו×Ē ×ž×ĸמיק ומקורי. למרו×Ē ×Š×œ×Š×•× ×• אינה קבלי×Ē ×‘×ž×•×‘×Ÿ הידו×ĸ, הוא ינק גם מהקבלה. חוקר הקבלה הרב ×™×•×Ą×Ŗ אביב"י אומר כי ץפר הקבלה המאוחר ביו×Ēר בו הש×Ēמ׊ המהר"ל הוא '×ĸבוד×Ē ×”×§×•×“×Š' של ר' מאיר אבן גבאי. "א×Ē ×§×‘×œ×Ē ×”××¨"י הוא לא הכיר", אומר הרב אביב"י. "למרו×Ē ×Š×”×•× חי במקביל לאר"י, הרי שקבל×Ē ×”××¨"י הגי×ĸה לאשכנז רק כשנ×Ēיים לפני פטיר×Ē ×”×ž×”×¨"ל. גם קבל×Ē ×”×¨×ž"×§ (ר' משה קורדוברו) הגי×ĸה מאוחר יחסי×Ē, כ-15 שנים קודם לכן".

×ĸל פי רוב מקובל לראו×Ē ××Ē ×”×ž×”×¨"ל כב×ĸל שיטה מחשב×Ēי×Ē ×ĸ×Ļמאי×Ē, שונה מאוד מאלו שהיו לפניו ושבאו אחריו. גם הרב אביב"י סבר כך, ×ĸד שה×Ēגלגל לידו הספר 'נווה שלום' של ר' אברהם שלום, שחי מ×ĸט לפני המהר"ל. "זה היה דומה מאוד לספרי המהר"ל", הוא מספר. הס×Ēבר כי המהר"ל הוא בן נאמן ל×Ēקופ×Ēו. "ב×Ēחילה פ×ĸלו הפילוסופים, הרמב"ם ואחרים, כשמולם פ×ĸלו המקובלים: הראב"ד, הרמב"ן ור' ×™×•×Ą×Ŗ ג'יקטיליה ב×ĸל '׊×ĸרי אורה'. ה×Ēפ×Ēח ויכוח ח׍ית בין שני המחנו×Ē ×Š×‘×Ą×•×¤×• של דבר הוביל לשריפ×Ē ×”×Ēלמוד".

האירו×ĸ הטראומ×Ēי הזה גרם לכך שהמחלוק×Ē ×“×ĸכה, ואז הגי×ĸ במאה ה- 15 הרשב"×Ĩ (ר' ׊מ×ĸון בן ×Ļמח דוראן) ׊אמר שאין מחלוק×Ē ×‘×™×Ÿ הפילוסופים למקובלים, ולמה שהראשונים קוראים ×Ēארים האחרונים קוראים ספירו×Ē. ב×ĸקבו×Ēיו ה×Ēחילה מאה שלמה שבה פ×ĸל זרם ברוח זו, והמהר"ל נמנה ×ĸליו. או×Ēם חכמים מכונים 'דרשנים', לאו דווקא ×ĸל ׊ם דרשו×Ēיהם בבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē, אלא ×ĸל שמיזגו פילוסופיה וקבלה. מ×Ļד אחד מופי×ĸים א×Ļלם ר×ĸיונו×Ē ×§×‘×œ×™×™×, כמו למשל מרכזיו×Ēו של ×ĸם ישראל, ומן ה×Ļד השני הם הש×Ēמשו במושגים פילוסופיים, כמו: 'ראשי×Ē' ו'יושר'.

לד×ĸ×Ē ×”×¨×‘ אביב"י, זהו מקור היניקה של המהר"ל. הוא אינו מסכים לט×ĸנו×Ē ×›××™×œ×• המהר"ל פי×Ēח א×Ē ×Š×™×˜×Ēו כ×Ēגובה או כהשפ×ĸה של הרוחו×Ē ×”×—×“×Š×•×Ē ×”×—×œ×• לנשב באירופה של ימי הרנסנס והרפורמ×Ļיה בנ×Ļרו×Ē, כי המהר"ל היה ב×ĸ×Ļם בן נאמן ל×Ēקופ×Ēו. יחד ×ĸם זא×Ē, יש לזכור, כי המהר"ל הוא היחיד מנ×Ļיגי זרם זה שמוכר היום ב×Ļיבור הרחב. למ×ĸן האמ×Ē, למרו×Ē ×Š×Ą×¤×¨×™ המהר"ל הודפסו בימיו, הם לא הודפסו שוב ×ĸד מא×Ēים שנה מאוחר יו×Ēר, שאז חזרו והדפיסום כנראה ב×ĸקבו×Ē ×”×Š×¤×ĸ×Ē ×”×—×Ą×™×“×™×, שהש×Ēמשו בספרים האלה.

השפ×ĸ×Ēו במהלך הדורו×Ē
מקובל לראו×Ē ×‘×ž×”×¨"ל מ×Ļד אחד א×Ē ××‘×™ שיט×Ē ×”×—×Ą×™×“×•×Ē, ומ×Ļד שני א×Ē ××‘×™ שיט×Ē ×”×’×¨"א, או לפחו×Ē ×Š×™×˜×Ē ×Ēנו×ĸ×Ē ×”×ž×•×Ą×¨ שהגי×ĸה מבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š הליטאי. רבים מראשוני החסידו×Ē ×ž×Ļטטים א×Ē ×“×‘×¨×™ המהר"ל. בקרב חסידי חב"ד מקובל כי מה שנכ×Ēב בש×ĸר ץפר 'ה×Ēניא' כי ×Ēוכן הספר "מלוקט מפי סופרים ומפי ספרים", הרי ׊'ספרים' מרמז ×ĸל ץפר השל"ה הקדוש ו×ĸל ספרי המהר"ל, שב×ĸל ה×Ēניא היה מ×Ļא×Ļאיו ואת נולד ביום השנה לפטיר×Ēו.

אם לפני כמא×Ēים שנה הודפסו ספרי מהר"ל מחדש בזכו×Ē ×Ēנו×ĸ×Ē ×”×—×Ą×™×“×•×Ē, הרי שבמא×Ē ×”×Š× ×™× האחרונו×Ē ××¤×Š×¨ ×œ×–×§×•×Ŗ א×Ē ×”×“×¤×Ą×Ē ×”×Ą×¤×¨×™× לזכו×Ē ×Ēנו×ĸ×Ē ×”×ž×•×Ą×¨, שהש×Ēמשה הרבה בכ×Ēביו.

ב×Ēחיל×Ē ×Ą×¤×¨×• גבורו×Ē ×”' פורס המהר"ל ×Ēכני×Ē ×œ×¤×™×” הוא מ×ĸוניין לכ×Ēוב חיבור בן שישה חלקים שיכלול "א×Ē ×›×œ סדר הנמ×Ļאים" ויחולק ×ĸל פי לוח השנה. הוא בונה א×Ē ×”×—×™×‘×•×¨ ×ĸל הפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה וה×Ēפאר×Ē ×•×”× ×Ļח וההוד כי כל בשמים ובאר×Ĩ". הגדולה - ×ĸל שב×Ē, הגבורה ('גבורו×Ē ×”'') - ×ĸל פסח, ה×Ēפאר×Ē ('×Ēפאר×Ē ×™×Š×¨××œ') - לחג מ×Ēן ×Ēורה, הנ×Ļח ('× ×Ļח ישראל') - סדר ×Ē׊×ĸה באב ×ĸל הגלו×Ē ×•×”×’××•×œ×”, ההוד - לסוכו×Ē, בו מודים ומהללים לה' בארב×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™×, ץפר השמים והאר×Ĩ לראש השנה וליום הכיפורים. הספרים ×ĸל שב×Ē, סוכו×Ē ×•×™×ž×™× נוראים לא הגי×ĸו לידינו, ולא ידו×ĸ אם המהר"ל כ×Ēב או×Ēם.

מלבד זא×Ē, המהר"ל כ×Ēב א×Ē 'דרך חיים' ×ĸל פרקי אבו×Ē, 'באר הגולה' ×ĸל ה×Ēורה שב×ĸל פה ואגדו×Ē ×—×–"ל ×Ēמוהו×Ē, 'אור חדש' ×ĸל מגיל×Ē ××Ą×Ēר ו'נר מ×Ļווה' ×ĸל חנוכה. כמו כן י×Ļאו לאור דרשו×Ēיו, וב×ĸשרו×Ē ×”×Š× ×™× האחרונו×Ē ×”×•×“×¤×Ą×• מכ×Ēב יד חידושי אגדו×Ē ×Š×œ×• ×ĸל הש"ץ. ככלל, המהר"ל בונה א×Ē ×—×™×‘×•×¨×™×• ×ĸל אגדו×Ē ×—×–"ל, ו×ĸליהם הוא מסמיך א×Ē ×¨×ĸיונו×Ēיו ה×ĸמוקים.

×Ēור×Ē ×”×ž×•×Ą×¨ של המהר"ל, המופי×ĸה בספרו '× ×Ēיבו×Ē ×ĸולם', היא ייחודי×Ē. הרב ראובן פיירמן, ה×ĸוסק רבו×Ē ×‘×”×•×¨××Ē ×›×Ēבי המהר"ל ואת הו×Ļיא לאור א×Ē ×”×Ą×¤×¨ '× ×Ēיב למהר"ל', אומר כי ×Ēור×Ē ×”×ž×•×Ą×¨ של מהר"ל איננה דברי ×Ēוכחה ומוסר רגילים אלא ×ĸומק המוסר. "הוא לא אומר: '×Ēן ×Ļדקה כי כך כ×Ēוב ב×Ēורה', אלא מסביר מהי המהו×Ē ×”×¨×•×—× ×™×Ē ×Š×œ ה×Ļדקה. כשהאדם יבין א×Ē ×”×ž×”×•×Ē ×”×¨×•×—× ×™×Ē ×Š×œ ה×Ļדקה, הוא גם יי×Ēן או×Ēה". הרב פיירמן אומר כי זהו גם הכיוון של ×Ēנו×ĸ×Ē ×”×ž×•×Ą×¨ הליטאי×Ē, ולכן היא אימ×Ļה לה א×Ē ×”×ž×”×¨"ל לאחד מחשובי מורי דרכה.

הרב פיירמן אומר גם כי ביסוד ×Ēור×Ē ×”×ž×•×Ą×¨ של המהר"ל ×ĸומד×Ē ×‘×§×Š×Ē ×§×¨×‘×Ē ××œ×•×§×™×. "זה אינו מוסר ×Ēו×ĸל×Ēי שאומר שכך נכון לה×Ēנהג כי כך טוב יו×Ēר מבחינה חבר×Ēי×Ē, או שזו ה×Ēנהגו×Ē ×˜×•×‘×” הנו×Ē× ×Ē ×Š×›×¨ ב×ĸולם הבא. זהו מוסר ׊×Ēכלי×Ēו להביא א×Ē ×”××“× לידי קרב×Ē ××œ×•×§×™×"

מי ׊×ĸץק רבו×Ē ×‘×›×Ēבי המהר"ל היה גם הראי"ה קוק, שכ×Ēב ×ĸליו באגרו×Ēיו שהוא "מקובל ב×ĸל סגנון פילוסופי". הרב אביב"י אמנם מ×Ēקשה למ×Ļוא שורה בכ×Ēבי הרב קוק ׊אפ׊ר לומר שהיא נשאבה ממ׊ מהמהר"ל, אבל הביוג׍ת האחרון של המהר"ל, ד"ר אברהם ×ĸובדיה (גוטסדינר), בספרו 'הארי שבחכמי פראג', כבר ×ĸמד ×ĸל ה×Ļד הלאומי, אוהב אר×Ĩ ישראל והמ×Ļפה לגאולה שיש בספריו של המהר"ל, מה שמאוד מחבר או×Ēו ל×Ēור×Ē ×”×¨×‘ קוק.

הלומדים א×Ē ×›×Ēבי המהר"ל × ×Ēקלים בחזרו×Ē ×”×ž×¨×•×‘×•×Ē ×œ×›××•×¨×” שהוא חוזר ×ĸל דבריו. הרב משה ×Ļוריאל, מחבר 'או×Ļרו×Ē ×’×“×•×œ×™ ישראל - או×Ļרו×Ē ×”×ž×”×¨"ל' מביא א×Ē ×“×‘×¨×™ ר' מנחם מנדל מקו×Ļ×§, שהסביר כי המהר"ל ה×Ēקשה לנסח א×Ē ×”×¨×ĸיון או×Ēו ר×Ļה להבי×ĸ ולכן חזר ×ĸל דבריו מספר פ×ĸמים כדי לוודא שהר×ĸיון יובן. דברים דומים אומר הרב ראובן פיירמן, הסבור כי דרכו של המהר"ל בהר×Ļא×Ē ×“×‘×¨×™×• אינה קווי×Ē ××œ× מ×ĸגלי×Ē-ספירלי×Ē, כך שהוא מזכיר ב×Ēחילה ר×ĸיון ב×Ļורה מסוימ×Ē, ×ĸוזב או×Ēו, וחוזר ומבאר או×Ēו מזווי×Ē ×”×Ēבוננו×Ē ××—×¨×Ē ×•×‘×œ×‘×•×Š שונה.

למרו×Ē ×Š×‘×§×¨×‘ ההמון מפורסם המהר"ל ב×ĸיקר בגלל הגולם שברא, לא × ×Ēייחס בדברינו אלה לסיפור זה, שי×Ļאו ×ĸוררין ×ĸל מיד×Ē ×ž×”×™×ž× ×•×Ēו. אולם יפה אמר שי"ר (ר' שלמה יהודה רפפורט), מראשוני ×Ēנו×ĸ×Ē 'חכמ×Ē ×™×Š×¨××œ', שישב ×ĸל כסאו של המהר"ל בפראג: "לא בו (בגולם) הראה א×Ē ×—×›×ž×Ēו הגדולה, כי אם בחילופו, בחכם גדול וגאון, ×Ēפאר×Ē ×™×Š×¨××œ, הוא ×Ēלמידו הרב ב×ĸל ×Ēוספו×Ē ×™×•× טוב ז"ל, א׊ר הלך בכל דרכיו ולא מ׊ מנ×Ēיבו×Ēיו".

וב×ĸ×Ļם אפ׊ר לומר כי המהר"ל, ׊נפטר בי"ח באלול ׊נ×Ē ×Š×Ą"ט (1609), ברא לא גלמים אלא בני אדם, אם ×ĸל ידי ×Ēיקון הלימוד בזמנו, ואם ×ĸל ידי הגו×Ēו, שהיוו×Ēה בסיס לכמה ×Ēנו×ĸו×Ē ×—×Š×•×‘×•×Ē ×‘×ĸם ישראל, ורבים מושפ×ĸים ממנה ×ĸד היום, ארב×ĸ מאו×Ē ×Š× ×” לאחר פטיר×Ēו.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il