ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בתורת החסידות ישנם הרבה חידושים. אפשר לומר שאחת הנקודות המרכזיות שחידשו לנו צדיקי ומאורי החסידות היא שהאדם יאהב ויקבל את עצמו.
את הדברים הבאים כתבתי בספרי 'לפתוח שערי רצונך', שנזכה על ידי הפנמת הדברים להיוולד ולח"יות היום מחדש!
"אדם שחי בהשלמה עם עצמו, עם הרצון שבו ורוצה את עצמו, כבר חי את הגאולה וממשיך עליו את התכלית של "והאדם לא נברא רק להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו".
אדם שרוצה לחיות גאולה יעמוד כל יום מול המראה וישנן לעצמו: "אני רוצה את עצמי, אני אוהב ומקבל את עצמי איך שאני. אני מביא ברכה לעולם, מהותי היא רצון טוב וקדוש, ודרכי מופיע רצון ה' בעולם".
וישנן ויאמר בקול רם: "כמה יפה אני, יצירת מופת של צייר כל עולמים, אין גילוי כמוני בעולם, כי רק אני עם הייחודיות שלי, מהווה צינור לגילוי רצון ה' בעולם עם הניגון והצליל המיוחד שלי".
ויחזור ויאמר בכל בוקר: "אני חידוש נפלא שכמותי לא היה ולא יהיה, בלי עבודת ה' שאני עובד אותו יתברך היום, הפאזל להשלמת התוכנית האלוקית וגילוי הניגון האין סופי לא יושלם, אפילו צדיקים גדולים לא יכולים להשלים את גילוי ה' בעולם בלעדיי". וכמו שמרחיב על כך רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות ענין קדושה דסידרא ו) :
"וְעַל כֵּן אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹסֵק בְּכָל יוֹם חֲדָשָׁה אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, הוּא עוֹשֶה כַּמָּה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם, כִּי מַנִּיחַ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאוֹמֵר בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְהַרְבֵּה אוֹמְרִים תְּהִלִּים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, אַךְ הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, וְכֵן לֹא יִהְיֶה עוֹד יוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם...
וְהָעֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְרַק הָאָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה כִּי עָלֶיךָ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁמַּעֲשָיו מְקֻלְקָלִין הַרְבֵּה וְכוּ', וּכְבָר נִכְשַׁל בְּמַעֲשָיו פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַיּוֹם הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְיָכוֹל גַּם מִמְּקוֹמוֹ שֶׁהוּא שָׁם לְהַגְדִּיל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי (מַלְאָכִי א), בְּכָל מָקוֹם דַּיְקָא, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי שֶׁל הָעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת קי) עַל פָּסוּק זֶה...
מִכָּל שֶׁכֵּן אִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, מֵאַחַר שֶׁעַתָּה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וְרוֹצֶה עַתָּה לְהָנִיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין וּלְהִתְפַּלֵּל וְכוּ' שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מְגַדֵּל וּמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁזֹּאת הָעֲבוֹדָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים שׁוּם מַלְאָךְ וְשָרָף וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל יִשְרָאֵל שֶׁבְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת.. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר חִזְקִיָּהוּ (יְשַׁעְיָה לח), "חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ", 'כָּמוֹנִי הַיּוֹם' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ".
יהודי מלשון 'הודיה'. תכלית היהודי להודות שהוא יהודי! וכן "עלינו לשבח לאדון הכול לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה". וכמו שאנו מברכים כל בוקר מחדש "ברוך שלא עשני גוי".
אני מודה לה' יתברך ומתענג על מי שאני, אני יהודי! וההודאה הזו סוחפת אותי כל יום לשירים וריקודים על שזכיתי להיות מזרע ישראל ולרצות אותו יתברך. וכך אודה בפי "זכיתי בזכות עצומה ששם ה' מתנגן מתוכי, אני שייך לעם הנבחר והמיוחד, לעם הקדוש והטהור ה"חפצים לעשות רצונך".
לסיכום הדברים, כותב רבי נתן דבר פלא:
"'חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם', 'כָּמוֹנִי הַיּוֹם' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ.
רבי נתן מלמד אותי ש"אני דייקא", דהיינו בדיוק איך שאני, אפילו אם אני במדרגה פחותה, צריך אני להודות לה' על החיים שלי. ומוסיף להדגיש, שאם לא אודה לה' היום על חיי, לא יהיה מישהו אחר שיוכל להשלים את ההודאה היקרה הזו בכל העולמות, ההודאה שלי על עצם קיומי מיוחדת רק לי!
זו עיקר ההודאה שלי, שאני בגופי ונפשי, ניגון אלוקי אין סופי! אני מנגן את רצונו יתברך בעולם הזה, והניגון שלי אחד יחיד ומיוחד שאין כדוגמתו בעולם. הצליל שלי משלים את כל שירת הבריאה, מה צריך יותר מזה? אשריי!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
