ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
בשבוע שעבר (הובא בשיעור "הקודש שבחול", המופיע באתר. ניתן לראות קישור לשיעור בטבלה בצד שמאל). הועלתה שאלה מאת הורים הרוצים לעשות את רצון ה', ולחנך את בנם בשלמות על פי הדרכת התורה, והם מתלבטים להיכן לשלוח את בנם הלומד בכיתה ח': לישיבה קטנה שאין לומדים בה לימודי חול או לישיבה תיכונית. ואחר שביארתי באריכות את הערך שבלימודי המדעים, מחז"ל, ראשונים ואחרונים, יוצא למסקנה שאין שום פגם בשילוב של לימודי חול עם לימודי קודש אלא להפך, יש בכך מעלה, וכדברי הגר"א שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות לעומת זאת יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה. ולכן רוב גדולי ישראל, תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים, היו לומדים גם לימודי חול.
על פי זה המלצתי להם לשלוח את בנם לישיבה שידועה כמצליחה לחנך את תלמידיה לאהבת תורה ויראת שמיים, לקיום המצוות, ובכללן גם המצוות הכלל ישראליות, ומשלבת בתוכניתה גם לימודי חול, ובוגריה עוברים את מבחני הבגרות מטעם משרד החינוך.
עמדת הישיבות החרדיות
שאלה: אם ישנו ערך גדול כל כך בלימוד החכמות השונות, מדוע גדולי הרבנים של הציבור החרדי מורים ללמוד תורה בלבד, ועל פי הדרכתם אין משלבים לימודים מדעיים, לא בישיבות הקטנות ולא בישיבות הגבוהות.
תשובה: להבנתי, גדולי הרבנים אינם שוללים את עצם לימודי החול, אלא שהם חרדים שמא מתוך לימודם יתקלקלו הבחורים וינהו אחרי האווירה החילונית. עמדה זו הלכה ונקבעה לפני כמאתיים שנה, כאשר תנועת ההשכלה באירופה החלה למשוך אחריה יהודים רבים, שדימו בלבם כי הנה עוד מעט יפתור המדע את כל בעיות האנושות, ואין יותר צורך בתורה ובמצוות. וכך קרה שרבים מיהודי מערב אירופה שלמדו חכמות חיצוניות עזבו את דרך ישראל סבא והמירו את דתם. תופעה זו רווחה בכל מקום שאליו הגיעה תנועת ההשכלה המודרנית.
תגובת הנגד של רבים מגדולי ישראל הייתה לאסור בתוקף את לימודי החול, מפני שאם צריך לבחור בין שמירת היהדות לערך שבלימודי המדעים, ברור ששמירת היהדות היא הקודמת לכל.
עמדת הרבנים התומכים בלימודי מדעים
שאלה: האם לא ראוי לקבל את עמדתם של גדולי התורה ולמנוע את הבחורים מלימודי חול?
תשובה: האמת הכואבת היא שהעמדה החרדית, למנוע את הבחורים מלימודי מדעים, לא עמדה בפרץ. בכל מקום שבו התפשטה ההשכלה המדעית המודרנית החילונית, רוב הציבור היהודי זנח במידה זו או אחרת את התורה והמצוות. ואכן, לעומת המתגוננים מפני עזיבת הדת על ידי הסתגרות ושלילת לימודי המדעים, היו מגדולי ישראל האחרונים שסברו כי לטווח ארוך ההסתגרות לא תצליח, והדרך הנכונה יותר היא דווקא ללמוד להתמודד עם העולם המודרני, ליטול את הטוב שבו, ולחסן את התלמידים מפני השפעותיו השליליות.
זו הדעה שהתגבשה בקרב הרבנים בגרמניה, שהם שראו ראשונים את האסון הרוחני שפקד את הקהילות היהודיות עקב ההימשכות אחר ההשכלה. הם הגיעו למסקנה שבמקום להחרים את לימודי החול, יש לעודד את תלמידי הישיבות ללמוד גם לימודי חול. על ידי כך רצו לחסן אותם מפני התפיסה המוטעית כאילו ההשכלה החילונית יכולה להחליף את התורה. כך סבר גם הגאון מווילנא, שעודד את תלמידיו ללמוד לימודי חול (הקדמת פאת השולחן, קול התור ה, ב). והרב ריינס זצ"ל יסד בלידא ישיבה תיכונית גדולה.
ואף מרן הרב קוק זצ"ל כיבד מאוד את תנועת "תורה עם דרך ארץ", ואף הוסיף לראות בשילוב של הקודש עם החול לא רק הכרח שאין לגנותו, אלא אתגר שעל ידו אפשר להגיע לקידוש ה' השלם.
האם לא הוכח שההחרדים צדקו
שאלה: האם לא הוכח שהחרדים צדקו, ומקרב הציבור החרדי מעטים יותר העוזבים את דרך התורה והמצוות?
תשובה: לא ברור מקרב איזו קבוצה עזבו יותר. אם נבחן את מאתיים השנים האחרונות, באירופה ובארץ ישראל, יתכן מאוד שנמצא שדווקא מקרב מסגרות החינוך ששללו את לימודי החול עזבו רבים יותר את דרך התורה והמצוות. הרי ברוב הקהילות באותן השנים היה נהוג ללמוד לימודי קודש בלבד, וכשמונים אחוז בסופו של דבר נעשו חילונים.
גם כיום, בארץ ובאמריקה, רוב שומרי התורה והמצוות דוגלים בעמדת "תורה עם דרך ארץ".
טענות קשות כנגד הישיבות התיכוניות
שאלה: אבל בפועל אנו רואים שרבים מבני הישיבות התיכוניות עוזבים את התורה והמצוות. ואף מבין הנקראים דתיים, רבים אינם לומדים תורה ברצינות, ואינם מקפידים בקיום המצוות. לכן היה ראוי להדריך את מי שיכול להתחזק, שילך ל'ישיבה קטנה', ורק מי שאינו מסוגל לכך, שילך לישיבה תיכונית?
תשובה: אמנם על פניו נראה שמהישיבות התיכוניות אחוזים גבוהים יותר עוזבים את דרך התורה והמצוות. אולם מנגד, אם נבחן את הבתים שמהם באים הבחורים לישיבות התיכוניות, נמצא כי ברבים מהם אין התורה והמצוות עומדים בראש סדר היום, ובלא גיבוי של בית ההורים קשה לרבנים בישיבה התיכונית לחנך לחיי תורה ומצוות בשלמות. וכשלוקחים בחשבון את העובדה הזו, יתכן שהצלחתן של הישיבות התיכוניות מרובה מהצלחת הישיבות החרדיות.
כלומר, הסיבה הגורמת לעזיבת התורה בקרב חלק מבני הציבור הדתי הלאומי היא העמדה המוטעית שכאילו יש שוויון בין ערכי הקודש והחול, וצריך למצוא דרך של פשרה ביניהם. עמדה כזו כמובן פוגעת מאוד ביכולת לחנך לאמונה בה'. הקודש הוא עליון על החול, הקודש צריך להדריך את החול ולא להתפשר אתו.
עדיפות הישיבות הציוניות
אכן, כאשר נבדוק את הישיבות התיכוניות שבהן ההורים נותנים גיבוי מלא לקיום השולחן ערוך, ומדגישים את העליונות של לימודי הקודש על פני לימודי החול, נמצא שאחוז עוזבי התורה מבין בוגריהם הוא נמוך מאוד, וודאי שאינו עולה על אחוז העוזבים בישיבות החרדיות.
וכיוון שלימודי החול אינם גורמים בפועל לעזיבת הדת, נראה לעניות דעתי שעדיף לשלוח את הבן לישיבות שמכלילות בלימודיהן גם לימודי החול. ראשית מפני שעל פי האמת ישנו ערך בלימוד חכמות חיצוניות, הן מצד הכרה בגדולת ה', כמבואר בגמרא מסכת שבת (עה, א) ובדברי הרמב"ם והמהר"ל והגר"א ועוד רבים, והן מצד קידוש ה' לעיני העמים.
בנוסף לכך, העמדה השוללת לימודי חול קשורה בדרך כלל לעמדה כללית יותר של הסתגרות, וגוררת אחריה הימנעות מקיום מצוות חשובות, שעליהן אמרו חז"ל שהן שקולות כנגד כל המצוות. האחת, מצוות ישוב הארץ, השנייה, מצוות הצלת נפשות בשירות בצבא.
ועוד, שההימנעות מלימודי חול גורמת לרבים מבני הציבור החרדי שאינם יכולים להתפרנס בכבוד, ונצרכים להזדקק לקופה הציבורית, והדבר גורם לחילול ה', כדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ג, י).
ישיבות קטנות ציוניות
שאלה: האם לא עדיף שבגיל הנעורים ילמדו רק לימודי קודש, ומתוך כך אח"כ ישלימו גם את לימודי המדעים?
תשובה: אכן יש סוברים שכך עדיף. אבל כדרך לרבים יש להעדיף את השיטה המשלבת לימודי קודש עם לימודי חול, שדרכה בטוחה ומתאימה יותר למכלול השאיפות התורניות שלנו. אלו שבעז"ה יעסקו ביישובו של עולם, על ידי לימודי החול יוכלו לרכוש מקצוע מכובד, להרבות בצדקה, לקדש את ה' ולהשפיע לטובה על החברה. ואלה שבעז"ה יגדלו להיות תלמידי חכמים ומחנכים יוכלו להיות שלמים יותר בתורתם.
ואם לא ישלימו את תעודת הבגרות בגיל הנעורים, ישנו חשש שאח"כ בלא מסגרת לימודית מסודרת לא יוכלו להשלים את הידיעות הבסיסיות בחכמות השונות. ואלו שמתאים להם לצאת לעבודה יאלצו להסתפק בעבודות שאינן הולמות את כישוריהם, או בלית ברירה יישארו ב'כולל'... ואלה שיגדלו להיות תלמידי חכמים עלולים לצאת חסרים בחכמות, וכנגד זה במאה ידות בתורה, כדברי הגר"א. ועל כגון זה אמרו (אבות ג, יז): "אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה".
אמנם נער שנפשו חשקה לעסוק בתורה בלבד, ראוי להסביר לו את הערך שבלימודי המדעים, ואת החשיבות שברכישת תעודת הבגרות. ואם אחר שהבין זאת הוא רוצה לגדול בתורה ולהיות תלמיד חכם, ולהשקיע את כל שעותיו לתורה, ואחרי שיגדל בתורה הוא מתכנן להרחיב את ידיעותיו בחכמות - יש לעודד אותו ללכת בדרכו. וכפי שאמרו חכמים (ע"ז יט, א): "לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ".
השיעור מתוך העיתון "בשבע", גליון 25 לפרשת "בא", תשס"ג.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
מה מברכים על מנה אחרונה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
