בית המדרש
  • ספריה
  • יש שואלים
  • ארץ ישראל
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
  • מצוות ישוב וכיבוש הארץ
undefined
2 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

עצם הדיבור על נכונות לויתורים על איזה חלק מארץ-ישראל, הוא אסור ואף מזיק, גם אם לא יוצאת מהדיבור הזה שום תוצאה מעשית. "כי תצא מחנה על אֹיְבך ונשמרת מכל דבר רע " (דברים כג ; י), - מכל דיבור רע (ירשלמי פאה א ; א). יש להשמר לא רק מהמעשה הרע, אלא גם מהדיבור הרע. הארץ הזאת כולה שלנו, של עם ישראל. הקב"ה נתנה לנו לעולם. "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" (בראשית טו ; יח). אין לנו רשות לוותר על המתנה האלקית, ואין לנו יכולת לוותר. היוֹ לא תהיה.
כעת מדברים על יריחו ועל עזה. אביא בפניכם, כמה מדברי חכמינו ז"ל על יריחו. בזמן כיבוש ארץ-ישראל בימי יהושע, היה ליריחו מעמד מיוחד. כאשר נשלחו המרגלים על-ידי בני ישראל לרגל את הארץ, נאמר בתורה - "לכו ראו את הארץ ואת יריחו" (יהושע ב ; א). והרי יריחו בכלל הארץ היתה, ולמה יצאה, אלא מגיד שהיתה קשה להכבש כנגד כולם (ספרי עקב טז). קשה היה אז, וגם כיום, אך נתגבר גם על זאת, כמו שהתגברנו אז. אמרו חכמים (תנחומא בהעלותך י): יריחו היתה המחסום המונע כיבוש ארץ-ישראל; אם תִּכָּבֵש יריחו, מיד כל הארץ נכבשת. לפיכך נתכנסו לתוכה כל שבע אומות, כדי למנוע את כיבושה בידי ישראל, שנאמר: "וילחמו בכם בעלי יריחו האמֹרי והפרִזי והכנעני והחִתִי והגרגשי החִוִי והיבוסי, ואתן אותם בידכם" (יהושע כד ; יא).
כיבושה של יריחו היה בדרך נס. ישראל סבבו את החומות של יריחו שבעה ימים, וביום השביעי תקעו הכהנים בשופרות, "ויאמר יהושע אל העם: הריעו כי נתן ד' לכם את העיר. ...ויריעו העם תרועה גדולה ותִפֹל החומה תחתיה" (יהושע ו ; טז,כ). יש מפרשים שהסיבה לחרם שהחרים יהושע למי שיבנה את העיר, היא, כדי לשמור על המופת, שכל מי שיראה את החומה שקועה בארץ, יתבאר לו שהיה כאן נס (רד"ק יהושע ו ; כא).
על אף רגב מרגבי אדמת ארץ-ישראל אין אנו יכולים לוותר, אך ראוי להדגיש, את המיוחד ליריחו. יריחו קשורה לירושלים בקשר מיוחד. המשנה במסכת תמיד (ג ; ח) מספרת: מיריחו היו שומעים קול שער הגדול שנפתח בבית-המקדש; מיריחו היו שומעים את שירת הלויים שבבית-המקדש, ויש אומרים אף קולו של כהן-גדול בשעה שהוא מזכיר את ד' ביום-הכפורים; מיריחו היו מריחים את ריח פיטום הקטורת בבית-המקדש. הראב"ד בפירושו שם (ראב"ד תמיד ל:) אומר, שזה לא היה בדרך הטבע, אלא מעשה נס היה ששמעו ביריחו את הקולות של עבודת בית-המקדש, ודוקא ביריחו היה נשמע, ולא בשאר צדדים, מפני שיריחו היתה כמו ירושלים, מפני שהיתה תחילת כיבוש ארץ-ישראל. וכמו שצריך לתרום תרומת דגן, כן נתרמה יריחו מארץ-ישראל עצמה, ובשביל כך החרימה יהושע להיות קודש. לפיכך, יריחו היא כמו ירושלים והיו נשמעים בה כל אלו ששנינו, כדי שירגישו בני אדם, שביריחו יש קצת קדושה כמו בירושלים.
ומי יעלה על הדעת לוותר על יריחו?! ועוד אומרים חכמינו ז"ל (ספרי דברים שנז), כי הקב"ה הראה למשה רבנו את כל הארץ ואת כל מה שעתיד להיות בה, והראהו את בקעת ירִחו (דברים לד ; ג), - "מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידים ליפול בבקעת יריחו". אולי הדיבורים של הממשלה עם האויבים על יריחו קשורים במאמר זה, ודי לחכימא...
הזכרנו מקצת מדברי חכמים על יריחו, ואנחנו קרואים לעמוד כחומה בצורה, להדוף את כל דיבורי ההבל על ויתורים, ולשמור על שלמות ארצנו כולה, מהגולן עד יריחו ועד עזה, ובעז"ה נצליח.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il