ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נחלקו חכמים בדין כפרת יום-הכיפורים (יומא פה:): רבי אומר: יום-הכיפורים מכפר גם בלי תשובה. "עיצומו של יום מכפר". וחכמים אומרים: יום-הכיפורים מכפר רק לשבים בתשובה ואינו מכפר לשאינם שבים. רבי אומר, שיום-הכיפורים מכפר אפילו למי שאינו מקיים את מצוות היום, אפילו מי שאוכל ביום-הכיפורים ועושה בו מלאכה ואינו מקדש את היום, אף-על-פי כן יום-הכיפורים מכפר לו על עוונותיו; ואפילו על עבירות של יום-הכיפורים בעצמו, אפילו על האכילה שאכל ביום-הכיפורים, יום-הכיפורים מכפר. וגם על זה שחילל את יום-הכיפורים ועשה בו מלאכה, יום-הכיפורים מכפר.
ואם תאמר, אם כן מדוע אמרה תורה שהעושה מלאכה ביום-הכיפורים חייב כרת? הרי לפי שיטתו של רבי, מיד כשעשה מלאכה או אכל, יום-הכיפורים מכפר לו על חטאו? על זה משיבה הגמרא, שחיוב כרת על אכילה ביום-הכיפורים יכול להיות אם אכל ותוך כדי אכילתו מת, או אם אכל בסוף היום, אז יום-הכיפורים אינו מכפר, שכן יצא היום. הווי אומר: סוף-סוף יש ליום הזה כח כפרה עצמי והוא מכפר גם לשאינם שבים (שבועות יג.).
ובירושלמי סוף מסכת יומא נאמר עוד יותר מזה: אם אדם אומר, שאינו רוצה שיום-הכיפורים יכפר לו, או שאינו מאמין שיום-הכיפורים מכפר, בכל זאת יום-הכיפורים מכפר. זהו רצונו של הקב"ה, לכפר לכולם, גם לשאינם שבים, גם לאלו שאינם שומרים את יום-הכיפורים, ואפילו לאלו שאינם רוצים שיום-הכיפורים יכפר להם. לכולם הקב"ה מכפר. למה הדבר דומה? להורים שלוקחים את בנם הקטן להתרחץ באמבטיה, והוא צועק ואומר שאינו רוצה להתרחץ והוא לא רוצה להיות נקי, וכי זה עוזר לו? בעל-כורחו ההורים רוחצים אותו, כי הם מעוניינים שהבן יהיה נקי. הם עושים זאת לא בשביל הבן אלא בשביל שכך רצונם, שבנם יהא נקי. כך אבינו שבשמים רוחץ את עוונות עמו בלי לשאול לדעתם ובלי לבקש את הסכמתם.
ואולם גם לדעתו של רבי, יש שלושה דברים יוצאים מן הכלל, שעליהם אין יום-הכיפורים מכפר אלא אם כן שבו בתשובה: הפורק עול - כלומר הכופר בעיקר; המגלה פנים בתורה שלא כהלכה - שדורש אותה בדרשות של דופי ומבזה את התורה; ומפר ברית מילה.
כאמור, זו אמנם רק דעתו של רבי, וחכמים חולקים עליו ואומרים שבלי תשובה אין יום-הכיפורים מכפר, וכך סובר גם הרמב"ם, אבל גם לדעתם, תשובה לבד לא מספקת ויש עבירות שתשובה ויום-הכיפורים ביחד מכפרים.
אנו מתקרבים ליום גדול, יום בעל עוצמה מיוחדת, מטהרת ומכפרת, אשרינו! "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים... ואומר: 'מִקוה ישראל ד''. מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקב"ה מטהר את ישראל" (משנה יומא פה:).
בספר חיים טובים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה וגזירות טובות, ישועות ונחמות, ניזכר ונכתב ונחתם לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














