"יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים".

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת:".

"שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני. ממאי? - אמר רמי בר חמא: השטן - בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי, תלת מאה ושיתין וארבעה יומי - אית ליה רשותא לאסטוני, ביומא דכיפורי - לית ליה רשותא לאסטוני".

"כדי לערבב את השטן - פירש בערוך [כדאיתא] בירושל' בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא".

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים ... וכן הוא אומר (שיר השירים ג') 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו', ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו".

"בשלמא יום הכפורים - משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות".

'כחוט השני שפתותיך', זה לשון של זהורית, 'ומדברך נאוה', זה שעיר המשתלח, אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אין לנו לשון זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם 'כחוט השני שפתותיך', רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית, ר' אבהו אמר: עלה (הושע י"ד) 'ונשלמה פרים שפתינו', מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח שפתינו, 'ומדברך נאוה' ".

"א"ר יהושע בן לוי: בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה, שבשעה שבית המקדש קיים, אדם מקריב עולה - שכר עולה בידו, מנחה - שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, שנאמר: (תהלים נא) 'זבחי א-להים רוח נשברה'; ולא עוד, אלא שאין תפלתו נמאסת, שנאמר: 'לב נשבר ונדכה א-להים לא תבזה".

"א"ר אבא בר יודן: כל מה שפסל הקב"ה בבהמה הכשיר באדם פסל בבהמה. עורת או שבור או חרוץ או יבלת. והכשיר באדם 'לב נשבר ונדכה', א"ר אלכסנדרי: ההדיוט הזה אם משמש הוא בכלים שבורים גנאי הוא לו אבל הקב"ה כלי תשמישו שבורים. שנאמר 'קרוב ה' לנשברי לב', (שם /תהלים/ קמז) 'הרופא לשבורי לב' (ישעיה נז) 'ואת דכא ושפל רוח', 'זבחי א-להים רוח נשברה, לב נשבר' ".

"למה"ד, מלך שהיה לו אוהב,אמר לו המלך: תדע שאצלך אני סועד אלא לך ותקן לי הלך אוהבו והתקין מטה של הדיוט מנורה של הדיוט ושלחן של הדיוט. כיון שבא המלך באו עמו שמשין סיבבו מיכן ומיכן מנורה של זהב לפניו, כיון שראה אוהבו את כל הכבוד התבייש והטמין את כל מה שהתקין לו שהיה הכל הדיוטות. א"ל המלך: לא אמרתי לך שאצלך אני סועד, למה לא התקנת לי כלום?! אמר לו אוהבו: ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך ונתביישתי והטמנתי כל מה שהתקנתי לך, שהיו כלי הדיוטות. אמר לו המלך: חייך! שאני פוסל את כל כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך. וכן הקב"ה, כולו אורה שנא' (דניאל ב) 'ונהורא עמיה שרא', והוא אמר לישראל התקינו לי מנורה ונרות מה כתיב שם (שמות כה) 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' (שם /שמות כ"ה/) 'ועשית מנורת זהב טהור'?! כיון שעשו באת שכינה, מה כתיב שם (שם /שמות/ מ) 'ולא יכול משה לבא אל אהל מועד', מיד קרא למשה 'ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר' מה דבר אליו 'בהעלותך את הנרות'".
מה שווה האדם? כלי שבור ... מה אנו מה חיינו מה צדקותינו ...
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו משול כחרס בנשבר כחציר יבש וכציץ נובל כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף ...
ואתה הוא מלך א-ל חי וקיים ...
אבל הקב"ה בחר בנו מכל העמים "ושמנו קראת בשמך ... " ומצד זה אנו חשובים לפניו יותר ממלאכים, ולכן מכוי זה אנו יכולים לבקש "עשה למען שמך וקדש את שמך על מקדישי שמך ... "

---

יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ <ולא> וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם:
^ 2 אליהו רבה (איש שלום) פרשה א ד"ה דבר אחר ימים "דבר אחר ימים יוצרו ולו אחד, זה יום הכפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל, ... בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, בואו ושמחו עמי וכו' ".
^ 3 מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר סימן כ "כיצד ברא לו הקב"ה ימים ובחר לו אחד מהם, שנאמר ימים יוצרו ולו אחד בהם (תהלים קלט טז), ואיזה הוא, אמר ר' לוי זה יום השבת. ברא שנים ובירר לו אחד מהם, זו שביעית, שנאמר ושבתה הארץ שבת לה' (ויקרא כה ב). ברא שבועים ובירר לו אחד מהם, זה היובל, שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנה (שם שם /ויקרא כ"ה/ י). ברא ארצות ובחר לו אחד מהם ארץ ישראל".
^ 4 תלמוד בבלי מסכת יומא דף פה עמוד ב דתניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכפורים מכפר, חוץ (מפורק עול) +מסורת הש"ס: [מהלועג על חבירו]+ ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית בשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום הכפורים מכפר! - אפילו תימא רבי, תשובה בעיא יום הכפורים - יום הכפורים לא בעיא תשובה.