ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הווי אומר, בית-אל, שהיא לוז, היא עיר מיוחדת. היה בה כח חיים נצחי. האנשים שבתוכה לא היו מתים. הזקנים שהאריכו ימים ושבעו כבר מהחיים, ולא נותר בהם כח לחיות עוד, לא יכלו למות בעיר; היו צריכים להוציא אותם מחוץ לעיר, כדי שיוכלו למות. כעין זה חכמים מספרים במסכת סנהדרין (דף צז.): אמר רבא: מתחילה חשבתי, שאין אדם בעולם, שידבר אמת תמיד, עד שפגשתי אחד מהחכמים, שנקרא רב טבות או רב טביומי, והוא אמר שאפילו היו נותנים לו כל חללו של עולם, לא היה משנה את דיבורו לשקר, לא היה דובר לא-אמת. וכך הוא סיפר: פעם אחת הוא נקלע למקום שקראו לו קושטא, ואנשי אותו מקום לא היו משקרים אף פעם אלא דוברי אמת תמיד, ובאותו מקום לא מת אדם שלא בזמנו. הוא התחתן עם אשה אחת מהם ונולדו להם שני ילדים. פעם אחת אשתו עסקה בדבר שהצניעות יפה לו, ובאותה שעה באה שכנה ושאלה עליה. חשב בעלה, שאין זה נכון לומר לשכנה מה עושה אשתו, ולכן אמר לשכנה, שאשתו לא נמצאת בבית. לא עבר זמן רב ומתו שני בניו. שאלו אותו אנשי העיר: מה קרה? מה עשית? הרי בעיר שלנו אף פעם לא מתים אנשים טרם זמנם! סיפר להם, שהוא נאלץ לשנות בדיבורו מפני הצניעות. אמרו לו: בבקשה, צא מכאן ואל תגרום שבעירנו ימותו אנשים.
נראה שיש קשר בין הדברים: גם בעיר לוז לא היו מתים, ואפילו הזקנים לא היו מתים, מפני שהעיר הזאת היתה עיר האמת. בית-אל - לוז היא עירו של יעקב: כאן הוא חלם, לבית-אל הוא קבע לעלות אחרי שובו מחרן ולקיים נידרו אשר נדר לד', ובמקום הזה נקרא שמו ישראל. ויעקב, היתה בו מידת האמת, שנאמר: "תתן אמת ליעקב", והעיר שהוא קשור אליה היא עיר האמת. בעיר הזו לא מתים אנשים. ועל יעקב אומרים חכמינו זכרונם לברכה (תענית ה:): "יעקב אבינו לא מת". "מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים".
עוד דבר נאמר במדרש-רבה (שם) על בית-אל היא לוז: "אמר רבי אבא בר כהנא: למה נקרא שמה לוז? [ש]כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים-טובים כלוז". בעיר הזו יש אקלים רוחני מיוחד, יש בה אווירה מלהיבה, ומי שנכנס בה היה מתמלא בצימאון לתורה וחשק לקיום מצוות ומעשים-טובים, כמו עץ לוז שמרבה פירות. אלו היו מעלותיה של העיר בית-אל. כעת, שבית-אל היא לוז, קמה מחדש, בעז"ה גם תכונותיה המיוחדות יתחדשו והיא תהיה עיר מלאת חיים, שכל הנכנס בה, מרבה במצוות ובמעשים טובים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















