ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
ואולם ישראל נקראים גם בנים (דברים יד ; א): "בנים אתם לד' אלקיכם" וכן (שמות ד ; כב) "בני בכֹרי ישראל". הגדרה זו באה לבטא את הקשר המוחלט בין ישראל לאביהם שבשמים, קשר שאינו תלוי במעשיהם של ישראל, שכן בנים נקראים בנים גם אם הם חוטאים. הווי אומר, ישנה סגולה פנימית, ישנו ניצוץ נשמתי, שגנוז בכל אחד מישראל, ניצוץ שנשאר תמיד בטהרתו ואינו נפגם מחמת העבירות. בסופו של דבר מובטח שהטבע הפנימי יתגלה וישראל ישובו לאביהם שבשמים, ומטעם זה שם בנים עליהם תמיד.
ואולם כאמור כנסת-ישראל קרויה רעיה והקב"ה הוא הדוד, והקירבה יכולה להתפתח לשיא של דבקות נפלאה, עד שהקב"ה וישראל חד הוא. אבל יכולים גם להיות משברים שצריכים להתגבר עליהם. פעמים שההתקרבות המחודשת באה ביוזמת הדוד המחזר אחר הרעיה, מחפש אחריה, מוציא אותה מבדידותה, מחמם את ליבה ומושך אותה אליו בעבותות של אהבה. ופעמים שההתעוררות באה מצד הרעיה, היא זו שמחפשת את הדוד, מבקשת את קירבתו ואומרת "משכני אחריך נרוצה".
חודש ניסן, שבו הקב"ה הוציאנו ממצרים וקרבנו לעבודתו, שבו הקב"ה חיזר אחרי הרעיה ומשכה אליו בעבותות, בכל שנה ושנה חודש זה הוא בחינת דודי לי ואני לו. הדוד הוא היוזם את חידוש הקשר. ובימים הנוראים, ימי-הדין, אלו ימים שבהם אנו נקראים ליוזמה מצידנו לשוב אליו, ולזה יש להתכונן החל מראש-חודש אלול, ולכן חודש אלול ראשי תיבות - אני לדודי ודודי לי.
הדימוי הזה, שכנסת-ישראל נקראת רעיה והקב"ה הדוד, ממחיש ומחיה את הקירבה בין הקב"ה לישראל. לרגש הקירבה שבא אחרי משבר יש טעם מיוחד. תחושת המרירות, הצער, הרגשת הנתק והדחייה שהיו בזמן המשבר, נעלמים, והקשר מתחדש ברעננות חדשה. הלב מתמלא בתגבורת של אהבה. המרירות נהפכת למתיקות, הצער לשמחה. הטינה מתהפכת לחיבה נעימה. עוצמת הקשר מתחזקת ומתבלטת כפליים לעומת הנתק שהיה. הריחוק שהיה, הוא שמאפשר להבין מה גדולה ועמוקה ונפלאה היא הקירבה לאלקים. זהו עניינם של ימי אלול; אלו ימי תשובה, הרעיה שבה אל דודה, מתוודה לפניו, מפייסת אותו, מרצה אותו ומעוררת את אהבתו.

אנחנו קודש למענך

למה ללמוד גמרא?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















