ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
באיזו דרך להתמודד עם הרוח הזרה המנשבת בשמאל, האם בדרך של ימין מקרבת, בדרך של אהבה לוהטת, שבחומה אפשר יהיה להמיס את הרעל של השנאה וההתנכרות של השמאל לעצמיות היהודית שלנו, ובאש האהבה להדליק מחדש את הנקודה היהודית המצויה בעמקי לבבם? או אולי דוקא בדרך של תוכחה מגולה וביקורת נוקבת חדה כתער, המראה לעיני כל את מערומיהן של התאוריות השמאלניות הרדודות, ולהראות את השבר הרעיוני שבו נמצא השמאל, אשר חותר בכל כוחו להתאבדות רוחנית לאומית? אולי דוקא בדרך זו אפשר לזעזע ולעצור את מהלך ההדרדרות אל התהום; כי דרך האהבה והסובלנות יכולה להתפרש כחולשה וחוסר בטחון, וכנתינת הכרה מסויימת לדרך השמאל, ועל-כל-פנים דרך זו לא תזיז אותם מדרכם!?
השאלה אפוא אינה טקטית בלבד. יש כאן שאלה עקרונית, איך להתייחס לאנשים שאומרים בפיהם שאין להם שום עניין בזהות לאומית ויהודית, ושהם מוכנים לשאת נשים נוכריות, ושאין להם שום דבר מיוחד כלפי בני עמם יותר מאשר כלפי בני עמים אחרים. ואולם הם מתגייסים לצבא ומשרתים במילואים ומקריבים ומסכנים את נפשם למען עמם, ובשיחות אישיות עמוקות אתה מוצא אצלם זיקה לעמם וגם זיקה מסויימת למורשת ישראל. ויותר מכל אתה יודע, שגם אם לא יודו בינם לבין עצמם שיש להם זיקה לעם ולרוחו, הרי בסתר לבבם, במקום שלעיתים נסתר מהם עצמם, ישנה נקודה יהודית פנימית חזקה נצחית, שלעולם לא תתבטל, והיא עתידה במוקדם או במאוחר להתגלות בכל עוזה. איך להביט על אנשים כאלה שהצד הגלוי הבחירי שלהם מעוות, משובש, מרגיז, שונה, אך הפנים הסגולתי טהור, זך ולא נפגם מעולם?
למורנו ורבנו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל היתה תשובה לשאלה זו, אמנם התשובה שלו מיועדת לאנשים גדולים עמוקים, וכך הוא אומר (אורות-התחיה כד): "והשרידים אשר ד' קורא, חסידי הדור קדושי עליון אין להם להסתכל בשום גרעון, בשום צד שלילי של כל נפש בישראל, הדבקה באיזה דבק בצור מחצבתה, כי אם להעלות את הנקודה הכללית שבכל נשמה פרטית ברום גבהה ובעלוי קדושתה... דוקא מתוך האהבה הנאמנה, מתוך רחשי כבוד היותר מסורים בכל חום רוח ונפש, הננו באים להכריז על התשובה אל התורה והמצוה, אל הקודש והאמונה". דבריו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, אכן מיועדים לאנשי מעלה מיוחדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
