ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- תענית אסתר
- ספריה
- הלכות חגים
- פורים וחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
א. משנכנס אדר מרבין בשמחה, ובי"ג באדר מתענין תענית אסתר ואומרים "עננו" בעמידה, ומוציאין ס"ת בשחרית ובמנחה וקורין ג' עולים בפרשת "ויחל" (תמצא בסדר תעניות). ואם חל יג' בשבת מקדימין להתענות ביום ה'.
ב. מנהג הספרדים שגם הש"ץ וגם היחידים אומרים "עננו" בשחרית ובמנחה. והאשכנזים נוהגים שהחזן אומר "עננו" בחזרה בשחרית ובמנחה והיחיד אומרו רק בתפילת מנחה. (שולחן ערוך תקסה ס"ע ג)
מנחה לערב פורים
ג. נוהגים לתת בערב פורים לצדקה מחצית המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, ויש אומרים שמחצית השקל שוה 10 גרם כסף ואומרים "זכר למחצית השקל". מתפללים מנחה עד סוף "אשרי", ומוציאים ס"ת וקורים ג' עולים בפ' "ויחל" ואין אומרים קדיש, ומחזירים הס"ת ואומרים "תיכון תפלתי" וגו' ואומרים חצי קדיש ומתפללין שמונה עשרה ואומרים "עננו", ובחזרה נושאים כפיהם, ואומרים "יהי שם", קדיש "תתקבל", "למנצח בנגינות", "למנצח על אילת השחר" ו"עלינו לשבח".
ערים מוקפות חומה
ד. כל עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינה מוקפת עכשיו, קוראים בה בט"ו באדר. וכל עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים בה בי"ד באדר (ההולך בימי הפורים מערים המוקפות חומה, לערים שאינן מוקפות, או להיפך, יעשה שאלת חכם).
ה. ערים בארץ ובגולה שיש ספק אם מוקפות חומה או לא, קוראים בהם בי"ד ובט"ו, אמנם עיקר מצוות הפורים ביום י"ד שבו קוראים המגילה בברכה, וקוראים בתורה ואומרים "על הנסים", ועושים את שאר מצוות הפורים, וביום ט"ו יקרא המגילה בלא ברכה, ואין קוראים בתורה, ואין אומרים "על הנסים", אמנם יעשה סעודה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, אך אין מרבים בהם כמו ביום י"ד (שולחן ערוך תרפח סע' א, ג, ד. בן איש חי שם יד ועיין במנהגי ארץ ישראל עמוד מז שגם האשכנזים בארץ נהגו ביום טו לא לומר על הניסים ולא לקרוא בתורה)
ערבית ליל פורים
ו. לפני ערבית אומרים "למנצח על איילת השחר" ואחר כך מתפללין ערבית כשאר ימים, ואומרים "על הנסים" בהודאה, ואחר העמידה אומרים "יהי שם" וחצי קדיש וקורין המגילה בברכה לפני ואחריה. ואחר כך אומרים "ואתה קדוש".
ז. אם חל פורים במוצאי שבת אומרים "יהי שם" וחצי קדיש, "שובה ה'" עד "ואראהו בישועתי", ומברכים "בורא מאורי האש" וקורין המגילה, "ואתה קדוש" ואחר "עלינו לשבח" מבדיל על הכוס ומברך "בורא פרי הגפן" ו"עצי בשמים" והבדלה (עיין לכף החיים תרפה ס"ק י ומשנה ברורה ס"ק א ב).
שחרית לפורים
ח. ביום פורים בשחרית מתפללין כמו בחול (עיין שולחן ערוך תרצג) ואומרים "על הנסים" בהודאה, וחצי קדיש, ומוציאין ס"ת וקורין ג' עולים בפרשת "בשלח". וכופלים את הפסוק האחרון "ויאמר" להשלים לעשרה פסוקים. ולדעת הרמ"א לא כופלים את הפסוק האחרון, (עיין משנה ברורה ס"ק י' הטעם לדבר) ואומר החזן חצי קדיש, "אשרי", "ובא לציון" עד "מעתה ועד עולם", וקורין המגילה. וטוב לומר "לשם יחוד" קודם לכן ומברכין לפניה רק שתי ברכות ומברכים לאחריה ולסברת רמ"א מברכים לאחריה רק כשיש מנין. ואחר המגילה אומרים "ואתה קדוש", קדיש "תתקבל", ואומרים "יהללו", ומחזירין ס"ת למקומו, ואומרים "בית יעקב" וגו', "שיר של יום", "הושיענו", "למנצח על אילת השחר", קדיש "יהא שלמא", וגומרים התפילה כשאר הימים.
ט. במקומות שספק אצלם אם היתה מוקפת חומה מימי יהושע מנהגם לעשות ביום י"ד כסדר הנ"ל, ביום ט"ו אין אומרים "על הנסים" ואין מוציאין ס"ת וקורין המגילה אחרי התפילה בלא ברכה לפניה, ולאחרי הקריאה מברכין בלי שם ומלכות "ברוך הרב את ריבנו וכו'" (עיין שולחן ערוך תרפח סע' ד. בן איש חי תצוה, הלכות פורים יד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
