הלכות פורים

מתנות לאביונים
א.
חייב כל אדם ליתן ביום פורים שתי מתנות לשני עניים לפחות וכל המרבה ברוך יהיה. ויתן ביום ולא בלילה, ואם נותן אוכל צריך שיהיה בו כמות של ג' ביצים (כ- 163 גרם) ואם נותן כסף, צריך לתת כסף שאפשר לקנות בו לפחות 163 גרם פת.

ב.
אפילו עני המתפרנס מצדקה חייב במתנות לאביונים, ויש פוטרים אותו (הפר"ח שם) וכתוב בספר תורה לשמה שיוכל אביון אחר ליתן לאביון חבירו, וזה ג"כ חוזר ונותן לחבירו (בן איש חי שם טו).

ג.
כתב הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יז) "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

משלוח מנות
ד.
חייב כל אדם לשלוח לחבירו שתי מנות, ביום פורים ולא בלילה ודוקא שני מיני אוכלים לפחות, ויניח כל מין בכלי אחר בפני עצמו, ולא יניח שניהם בכלי אחד, ומשלוח מנות צריך לשלוח לגדול, אבל מתנות לאביונים אפילו נתן לקטן יצא ידי חובה (בן איש חי שם טז). גם האשה חייבת במשלוח מנות ומתנות לאביונים (בן איש חי שם יז ועיין לרמ"א תרצה שכתב ואיש ישלח לאיש ואשה לאשה שם ס"ע ד') וכל זה במשלוח מנות אבל במתנות לאביונים איש יכול לתת לאשה ואשה יכולה לתת לאיש - (שם).

סעודה
ה.
מצווה להרבות בסעודת פורים. ועיקר הסעודה ביום, ואם עשאה בלילה - לא יצא ידי חובה. ולפי הסוד טוב לאכול סעודת פורים בבוקר לפני חצות היום. והנוהגים לאוכלה אחרי חצות היום יזכרו להתפלל מנחה קודם לכן, כיוון שאסור לאכול סעודה גדולה קודם מנחה. (שולחן ערוך תרצה ס"ע ב עיין לכף החיים שם ס"ק כג ובמעשה רב סימן רלח שסובר כן. רמ"א סע' א. בן איש חי שם יט).

ו.
מנהג יפה לאכול זרעונים בפורים זכר לאכילת זרעונים שאכלו דניאל וחביריו ועשה להם הקב"ה נס בזה (שולחן ערוך תרצה ס"ע ב ומשנה ברורה ס"ק יב שגם אסתר אכלה זרעונים כף החיים שם ס"ק כה, בן איש חי שם יט).

ז.
"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'", אמנם לא עד בכלל (שולחן ערוך תרצה סע' ב).

ח.
מנהג יפה לכתוב "עמלק" ושם "המן" ולמחותם, וקודם שימחם ידרוס ויכה עליהם בסנדלו, ולא ימחם ברוק שבפיו, אלא במים מזוהמים, ואם יש שֵכר לפניו ימחם בשֵכר, וסימן: "תנו שֵכר לאובד" (בן איש חי שם כ).

עשיית מלאכה
ט.
אין לעשות מלאכה בפורים, ואין לנשים לכבס וכדו'. ואין להסתפר על ידי יהודי אפילו אם חל יום י"ד בערב שבת (בן איש חי שם כא). ובשולחן ערוך כתב שהכל לפי המנהג ובכל אופן יש להמנע ממלאכה כלשהיא בבוקר אם עושה את הסעודה לפני חצות היום. ואם עושה את הסעודה אחר זמן מנחה גדולה אחר הצהרים - ימנע באותם שעות מלעשות מלאכה (אחרונים).

י.
בפורים לובשים בגדי שבת או בגדים יפים אחרים, ולא ילבשו בגדי חול, כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". ויש לשים לב ללובשם כבר מערב פורים. (שולחן ערוך תרצה ס"ע ב ברמ"א שם).

אבל
יא.
אבל תוך י"ב חודש על אָב או אֵם, ואפילו תוך שבעה יקיים משלוח מנות, אך לא ישלח להרבה אלא לאדם אחד, ואחרים לא ישלחו לאבל כלל (שולחן ערוך תרצו ס"ע ו בן איש חי שם יח).

יב.
אבל שהוא עני מותר לשלוח לו מנות בפורים אפילו גדולות ביותר (עיין שולחן ערוך תרצו ס"ע ו).