בית המדרש
  • מדורים
  • קול צופייך
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש דברים
  • דברים
undefined
14 דק' קריאה 60 דק' צפיה
בס"ד פרשת דברים תשפו איך בונים את בית המקדש? אריא קטילא קטלת, היכלא קליא קלית, קימחא טחינא טחנת חכמינו מספרים כי כאשר נחרב בית המקדש יצאה בת קול ואמרה "אָרְיָא קְטִילָא קָטַלְתְּ, קִמְחָא טְחִינָא טַחֲנַת, קַרְתָּא יָקִדְתָּא אוֹקִידְתָּא" (איכה רבה, א, מא. סנהדרין צו:). עם ישראל החריב אותו מבחינה רוחנית ונבוכדנאצר השלים את המלאכה בחורבן בית עצים ואבנים. וכמו בחורבן כך בבנין יבנה בית המקדש השלישי ברוח לפני בנין העצים והאבנים. לימוד תורה המקדש – כְּבִנְיָנוֹ כך נאמר ליחזקאל הנביא על הבית השלישי. "בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ, וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע, וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ. כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה הֻבָאתָה הֵנָּה. הַגֵּד אֶת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מ ג. מג י). ובמדרש "אָמַר יְחֶזְקֵאל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עַד עַכְשָׁו אָנוּ נְתוּנִים בַּגּוֹלָה בְּאֶרֶץ שׂוֹנְאֵינוּ וְאַתָּה אוֹמֵר לִי לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל צוּרַת הַבַּיִת וּכְתֹב אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרוֹתָיו וְאֶת כָּל חֻקּוֹתָיו, וְכִי יְכוֹלִין הֵן לַעֲשׂוֹת? הָנִיחַ לָהֶם עַד שֶׁיַּעֲלוּ מִן הַגּוֹלָה ואח"כ אֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר לָהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: וּבִשְׁבִיל שֶׁבְּנֵי נְתוּנִים בַּגּוֹלָה יְהֵא בִּנְיָן בֵּיתִי בָּטֵל? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: גָּדוֹל קִרְיָתָהּ בַּתּוֹרָה כְּבִנְיָנָהּ. לְךָ אֱמֹר לָהֶם וְיִתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת צוּרַת הַבַּיִת בַּתּוֹרָה, וּבִשְׂכַר קִרְיָתָהּ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת בָּהּ - אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹסְקִין בְּבִנְיַן הַבַּיִת" (תנחומא צו יד). זה פשט דברי הגמרא שאומרת "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה". וכתב החת"ס לא כתוב 'יזכה ויראה', אלא 'זוכה ורואה' שרואה כבר עכשיו את הגאולה מתרחשת. מהלכות תשעת הימים הבנייה המותרת והבניה האסורה בגמ' דנים על איסורי לפני שבוע שחל בו תשעה באב. "ותניא: קודם הזמן הזה - העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע" (יבמות מג.). ובגמ' למדו שאסרו רק בנין ונטיעה של שמחה (תענית יד: מגילה ה:) מכאן למדו שנטיעת עצי פרי – מותר. נטיעת עצי נוי – אסורה. בנין שמחה – אסור. בנין של צורך – מותר (שו"ע תקנא ב). על זה כתב הבא"ח (דברים ג'): "אבל ציור וכיור אפילו התחיל קודם - אסור לעשות מר"ח עד תשעה באב, ואפילו בקבלנות טוב להזהר וכו' והא דאסרו בציור וכיור היינו בין בציור וכיור שעושים בבנין, בין מה שעושים בעצים במלאכת הנגרים. ואפילו שאר בנין שאינו ציור וכיור אם הבנין הוא להרווחה - דינו כציור וכיור, דאפילו אם התחיל קודם - אסור לעשות מראש חודש". ובימינו קרמיקה צבעונית - אסור, קרמיקה רגילה - מותרת. קבלן גוי – יפייסנו בדבר מועט אדם שחתם הסכם עם קבלן גוי לפני ראש חודש אב, לבנות את ביתו והוא בניין של מותרות, או לבצע עבודות גבס דקורטיבי - יבקש מהגוי לדחות את העבודה עד אחר תשעה באב. ואם יכול לפצותו בדבר מועט כדי שימתין עד אחרי תשעה באב - נכון הדבר. ואם הגוי אינו מסכים – מותר. שהעוסק בקבלנות עוסק על דעת עצמו. וכיון שהוא עוסק בבית של יהודי, טוב לפייסו בממון בדבר מועט (מג"א תקנא ז). בניין בדבר האבד בנייה או שיפוץ אפילו אם הם של מותרות וכן צביעה וכו' - אם התחילו לפני ראש חודש אב ויש בזה הפסד - אין צריך להפסיקם שזה דבר האבד, שלשו"ע - ע"י עבודת אחרים מותר, ולרמ"א - אפילו על ידי עצמו, אם לא מצא אחרים. (עיין יו"ד שפ ד-ה. ובחול המועד מותר על ידי עצמו בדבר האבד אפילו לדעת השו"ע או"ח תקלז). לכן מותר לתקן נזילת מים או סתימת מים שנוצרו פתאום בתשעת הימים. בניין הארץ - מותר בניין של מצוה כגון בית כנסת מותר בתשעת הימים (מג"א תקנא ז). וכתב מרן אבא זצוק"ל כי קבלנים הבונים בתים חדשים לציבור בארץ ישראל - מותרים לבנות כרגיל אפילו בערב תשעה באב, משום שיש בזה מצוה חשובה מאוד של ישוב ארץ ישראל. ועוד, שיש בזה הפסד פרנסת עובדים רבים. לכן מותר אפילו על ידי עובדים יהודים. כן מותר לקנות דירה או בית בארץ ישראל גם אחרי ראש חודש אב, משום ישוב הארץ. שהרי התירו לקנות מגוי דירה בארץ ישראל אפילו בשבת לרוב חשיבותה. כן מותר בתשעת הימים לנטוע אילנות אם רוצים לתפוס קרקעות בארץ ישראל מידי הנכרים. מעבר דירה וחנוכת בית לא טוב לעבור דירה בתשעת הימים, אמנם אין לאדם מקום לגור - מותר לו לעבור לדירה בתשעת הימים. ומותר להשתמש בבית גם לפני הסעודה וברכת שהחיינו. לכן יעשה את הלימוד של חנוכת הבית מיד, אך את הסעודה וברכת שהחיינו של חנוכת הבית ידחה עד אחרי תשעה באב (עיין תקנ"א ב'). ויש אומרים שסעודה של חנוכת הבית בארץ ישראל היא סעודת מצוה. בשר ויין מראש חודש אסור נהגו בכל ישראל לא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים שמראש חודש אב, עד י' באב (תקנא ט). למנהג הספרדים – המנהג ממוצאי ראש חודש אב, אך בראש חודש עצמו מותרים (חיד"א מורה באצבע רלג. בא"ח דברים טו). מנהג האשכנזים – לא לאכול בשר גם בראש חודש עצמו (משנ"ב נח) שבו ביום מת אהרון הכהן. חכמת האיזון בתעניות על החורבן המנהג הזה הוא חומרא שנהגו בה כל ישראל מעבר להלכה. וזו דוגמא להלכות תשעה באב שנהגו בה חומרה יתרה. לעומתם יש הלכות שהקלו בהם מאוד קולה יתירה בגלל שזו אבלות ישנה. הקלו לעודד את ישראל לצפות לגאולה. והחמירו כשראו ששוכחים את ירושלים ובית המקדש. על האיזון הזה היה מרן הרב אבא זצוק"ל מזכיר את הגמ' במסכת בבא בתרא (ס:) שבגללה החמירו בבשר ויין למרות שאין חיוב בזה: "ת"ר: כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה, רַבּוּ פְּרוּשִׁין בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן. נִטְפַּל לָהֶן ר' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶן: בָּנַי, מִפְּנֵי מָה אִי אַתֶּם אוֹכְלִין בָּשָׂר וְאֵין אַתֶּם שׁוֹתִין יַיִן? אָמְרוּ לוֹ: נֹאכַל בָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁו בָּטֵל? נִשְׁתֶּה יַיִן שֶׁמְּנַסְּכִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁו בָּטֵל? אָמַר לָהֶם: א"כ, לֶחֶם לֹא נֹאכַל, שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ מְנָחוֹת! אֶפְשָׁר בַּפֵּרוֹת. פֵּרוֹת לֹא נֹאכַל, שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ בִּכּוּרִים! אֶפְשָׁר בְּפֵרוֹת אֲחֵרִים. מַיִם לֹא נִשְׁתֶּה, שֶׁכְּבָר בָּטֵל נִסּוּךְ הַמַּיִם! שָׁתְקוּ. אָמַר לָהֶן: בְּנִי, בּוֹאוּ וְאוֹמֵר לָכֶם: שֶׁלֹּא לְהִתְאַבֵּל כָּל עִקָּר אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, וּלְהִתְאַבֵּל יוֹתֵר מִדַּאי אִי אֶפְשָׁר – שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אא"כ רֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ, דִּכְתִיב: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ". לכן דגים מותרים שלא קרבים על גבי מזבח. תבשיל של בשר – מותר? כתב השו"ע (תקנ"א י'): "יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים - מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס". כתב המג"א "דשומן של בשר - דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן". אעפ"כ כתב המג"א "והאידנא נהיגי עלמא לאסור אף בתבשיל של בשר". והביאו המשנ"ב (ס"ק סג), "אבל אם רק נתבשל בקדרה של בשר - פשיטא דמותר (אחרונים). ונראה כל שנפל בשר לתבשיל ויש שישים - פשיטא דשרי" (וכ"כ כה"ח ס"ק קמ"ב). האם אסור למכור בשר בתשעת הימים? למרות שמדובר במנהג החמירו לא למכור בשר בימים אלו שלא להכשיל ישראל. "ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה, שאין שוחטים כ"א לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו" (רמ"א תקנ"א ט'). והיום מוכרים בשר כשר מכיוון שיש אנשים שאינם יודעים שצריך להחמיר בזה, ואם נאסור את המכירה זה עלול לגרום שנאה ויגרם מכשול יותר חמור. "נעשה מכשול שנמנע חסד ודרכי חיים ושלום מעצמנו ומהם. והן רק עמי הארץ, וחייבים אנחנו להחיות ולהטיב עימם, וכל שכן שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם, ועוברים על 'לא תשנא' ועוד כמה לאוין שאין איסורן קל מאיסור זה שאנו באנו להציל אותם ממנו" (עיין חזו"א שביעית סי' י"ב ס"ק ט'). מי מותר בבשר ויין? כל הבא לשאול – קשה לו ומתירים לו כתב כה"ח (סי' תקנ"א ס"ק קמ"ז): על אשה נדה שבאה לשאול אם מותרת לאכול בשר בשבוע זו, והביא את דעת השבות יעקב (א' סימן כ"ז) שכתב "כל שבאה לשאול - ודאי מרגשת בעצמה שאינה יכולה לסבול מאכלי חלב מחמת מיחוש בגופה. ומהאי טעמא התרתי כמה פעמים למינקת שמותרת לאכול מאכל בשר בימים אלו. אי בעית אימא משום תקנתא דידה, דסתם מינקת - חולה. אי בעית אימא משום תקנת הולד. ומהאי טעמא מקילין בהרבה דברים במעוברת ומניקה אפילו לענין ארבעה צומות, וכל הבא לשאול בימים אלו שאינו יכול לסבול לאכול מאכלי חלב משום איזה מיחוש וחולי קצת - אני מורה לו להיתר כי חמירא סכנתא מאיסורא". חומרות למינקת ומעוברת וכשמתירים - מתירים דווקא בשר עוף, אם אין הכרח מיוחד בבשר בקר. ולא מתירים גם יין שלא תהיה קלות דעת. וכתב השערי תשובה (כ"ח) דהכל לפי ראות עיני המורה, שאם העם פרוצים לזלזל בעבירות, בזה - יש להחמיר טפי. גם יש לו להמורה להודיעו שאם אינו קשה לו הרבה, יש למנוע (אכילת בשר) משבעה באב ואילך, שאז פרצו הרומאים להיכל. סעודת מצוה - לצמצם, שלא להוסיף כתב הרמ"א (תקנא י) "ובסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין, אוכלים בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה; אבל יש לצמצם, שלא להוסיף. ובשבוע שחל ט' באב בתוכה, אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם, וזה אפילו בערב תשעה באב שרי, ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה". ובסעודות אלו מותר אפילו שלא בזמנן. וסעודת בר מצוה בזמנה נחשבת סעודת מצוה (כה"ח תקנ"א ס"ק קנ"ח). ואם הנער דורש - הוי סעודת מצוה אף שלא באותו היום. מיהם הקרובים? הט"ז (ס"ק יב) כתב: "כל השייכים לסעודה - נראה פירושו כל מי שהיה הולך בזמן אחר לסעודה זו הן מחמת קורבה הן מחמת שהוא אוהבו", וכ"כ המג"א: "ובסיום מסכתא – אף מי שלא למד עמהם יכול לאכול עמהם משום קורבה או ריעות". וכך פסק המשנ"ב (עה). אמנם המהרי"ל כתב: "ונ"ל דוקא פסולי עדות מקרי קרובים". לכן כתב הבן איש חי (דברים טו) שבכל סעודות אלו אוכלים כולם רק דגים ושותים שאר משקים כדי שלא יצטרכו לדקדק בזה, וכל הבא ברוך הבא. רק ברכת המזון מברכין על היין ושותה אותו המברך ברכת המזון. חיילים באזורי לחימה חיילים באזורי לחימה או במתקני אימון שצריכים חוזק וכושר יכולים לאכול בשר וכל מה שהצבא מביא להם. במקומות אלו חובה לשמור על ערנות, כושר וכח בעת הלחימה שיכולה להתחדש בפתע פתאום. ואסור להם להחמיר באכילת בשר כלל וכלל. קנייה ומכירה של בגדים לא קונים דברים של שמחה משנכנס אב - ממעטין במשא ומתן, דהיינו לא קונים בגדים של שמחה, כגון לצורך חתונה, ואיסור זה הוא לחתן, לכלה, לבני המשפחה וכו', וכן נוהגים (תקנא ב). וכתב המג"א (תקנ"א ז') שהמוכרים לא ימכרו כלי כסף "דשמחה הוא לרואים". אמנם, יש מחמירים למעט כל סוג של משא ומתן ולא נוהגים כן. ומו"מ שאינו מוכרח ואינו לצורך פרנסתו - ראוי לא לעשותו החל מראש חודש אב. כתב הבא"ח (דברים ב): "ואפילו צרכי חופה אם רוצה לקנות דבר שלא יוכל לקנותו אחר תשעה באב, או דבר שאין שהות לעשותו אחר תשעה באב – מותר. והוא הדין דבר שיוכל לקנותו אחר תשעה באב, אלא שעתה נמצא לו בזול שאי אפשר לקנות בערך זה אחר כך - מותר לקנות קודם תשעה באב", וכתב כה"ח (ס"ק ב'): "אפילו ספק דבר האבד – מותר". והחכם עיניו בראשו וידאג לכך לפני ימים אלה. בגד שברכתו שהחיינו, אסור לקנותו כל בגד שמברכים עליו שהחיינו – גם לספרדים אסור לקנותו כבר מראש חודש אב, אפילו אם מתכוונים ללבשו לאחר תשעה באב. וכתב השו"ע (תקנ"א ז'): "יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן". וכתב המשנ"ב (ס"ק מ"ט): "אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר תשעה באב", הביאו כה"ח (ס"ק ק"ג). בגד פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו, מותר לקנות אבל אסור לחדש מר"ח. כגון: גופיה גרבים ומנעלים וכדו' שאין מברכים עליהם שהחיינו, אם צריך - מותר לקנותו גם אחרי ראש חודש אב, אך אין לחדשו עד אחרי תשעה באב כיון שאסור מן הדין. שהחיינו - עד ר"ח להזהר, מר"ח אסור וכתב כה"ח (ס"ק פ"ח): " הגם דבלאו הכי אין אומרין שהחיינו על המלבוש מי"ז בתמוז ואילך כמ"ש לקמן סעיף י"ז, ואם כן למה אצטריך למימר כלים חדשים וכו'? יש לומר דהתם 'טוב ליזהר' קאמר והכא 'אסור' קאמר רוצה לומר מדינא. ועוד יש לומר דהכא אתא לאשמעינן דאפילו דבר שאינו חשוב לברך עליו 'שהחיינו' כגון חלוק ומכנסיים וכדומה וכו' - אפילו הכי מצד אבילות דתשעה באב - אסור ללבוש". נעלי תשעה באב בשו"ת הלכות קטנות הסתפק על נעלים לתשעה באב אם מותר לחנכם וללובשם בפעם הראשונה בתשעה באב. "ואפשר שכיון שהוא זכר אבילות בלבד, שיהיה מותר, וטוב הדבר לחנכם ביום כיפור והמחמיר תבוא עליו ברכת טוב" (ח"ב סימן קל"ט). ובכה"ח שטוב להחמיר רק כשיש לו נעלים ללבוש בתשעה באב, אבל כשאין לו מנעלים ללבוש בתשעה באב - ינעלם אפילו שהם חדשים, ולא ילך במנעלים של עור או יחף (בן איש חי דברים ט). ויכול גם לקנותם. אדם שאין לו טלית כתב בשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סי' פ"ב) כי מי שיש לו טלית אחת ונקרעה, יכול לקנות טלית גדולה של התפילה שלא יתקיים בו חלילה הקורא קריאת שמע בלי טלית ותפילין שמעיד עדות שקר בעצמו. אבל טלית קטנה לא יקנה עד אחרי תשעה באב, כי הוא כמו אנוס. וכתב עליו בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח סימן כ"ט) כי גם טלית קטנה יקנה חדשה שלא יהיה ח"ו כמו מנודה לשמים שהולך בלי ציצית קטנה. קנינים נוספים בגד לקבל פני משיח - נהגו הצדיקים לקנות בגד להקביל בו את פני המשיח כמנהג החפץ חיים, והרוצה לקנות בגד לקבל פני משיח - מותר לו לקנותו בימים אלו. מקרר שהתקלקל – מותר לקנות, ומותר לחדשו, כי הוא הכרחי. קיבל רכב או רהיטים חדשים - אדם שקנה רהיטים להרווחה כגון: רכב, ספות וכדו', יתאם לקבלם אחרי תשעה באב, ואם הגיעו לביתו בתשעת הימים לא ישתמש בהם עד אחרי תשעה באב. קניית רכב חדש - לכתחילה אין לקנות רכב החל מראש חודש אב, אבל אדם שצריך את הרכב לעבודתו, או שיש 'מבצע' מכירות מיוחד וניתן לקנותו בהנחה גדולה – מותר. ומכל מקום, לא יחדש את הרכב עד לאחר תשעה באב. המקבל מתנה - המקבל מתנה שמברכים עליה שהחיינו בימים אלה– יכוון לא לקנותה עד אחרי תשעה באב. ואם כיוון לקנותה - לא ישתמש בה עד אחרי תשעה באב. כתב המחזיק ברכה (תקנ"א ז'): "אם נתנו לו במתנה דברכתו הטוב והמטיב - מברך מיד", כלומר בניגוד לברכת שהחיינו שלא מברכים בימים אלה, אבל ברכת הטוב ומטיב מותר.   כיבוס ולבישת המכובסים איסור כיבוס כתב השו"ע (תקנ"א ג'): "שבוע שחל בו תשעה באב - אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב", וכתב הרמ"א שם: "ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה". ויש מהספרדים שנהגו כרמ"א. חייל שקיבל חופשה מהצבא, וצריך לחזור לבסיסו במוצאי תשעה באב – מותר לכבס את בגדיו גם בשבוע שחל בו תשעה באב. אמנם, אין לכבס יחד עם בגדי הצבא גם בגדים אחרים. אסור ללבוש המכובסים כתב השו"ע כי בשבוע שחל בו תשעה באב אסור גם ללבוש המכובסים מקודם, "בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפילו מטפחות הידים והשלחן – אסור". וכתב הרמ"א: "ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה". ולכן נהגו להכין את הבגדים לפני זמן האיסור כדי להוציאם מגדר "בגד מכובס". וההכנה היא לבישת הבגד במשך כשעה כדי שיספוג קצת זיעה ולא יחשב כמכובס. השלכה על הרצפה לא מועילה (עיין בא"ח דברים ו'. שו"ת רב פעלים ח"ד אורח חיים כט). ואסור להכינם בשבת, אא"כ הם בגדי שבת והם נראים כאילו לבשם לכבוד שבת. בגד ספוג זיעה, מלוכלך או בגד קטן בערוך השולחן (יו"ד שפ"ט ז'): "וראיתי לאחד מהגדולים שכתב דאפילו בחול מותר לאבל בתוך שבעה להחליף הכתונת אם הישנה מליאה זיעה או ערבוביא, דלא אסרו רק לתענוג ולא מפני הצער כמו ברחיצה". וראה עוד בשו"ת שלמת חיים (או"ח של): "העיקר, אם שכיח שמטונפים ואינם ראוים, הוי כמו בגדי קטנים". וכתב עוד בסימן של"א "מי שמזיע ברגליו ודרכו להחליף בכל איזה ימים האנפילאות, אי שפיר דמי לעשות כן גם בתשעה ימים, או דצריך לדחוק את עצמו כל כמה שיוכל, אמנם יש בזה משום כבוד הבריות". בגד עם כתם בגד שהתלכלך מעט ויש עליו כתם - מותר לנקותו עם חומר ניקוי אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, ואין זה נקרא כיבוס (יו"ד שפ"א א'). בימים אלה אסור לכבס בגדים של ילדים מעל גיל שלוש, ויש נוהגים לכבס בגדי קטנים בני פחות משלוש שנים שלכלכו את בגדיהם ואין למחות בהם, אך עליהם להיזהר לא לכבס הרבה בגדים יחד, וכן לכבסם בצנעה. שבת חזון שבת שלפני תשעה באב נקראת 'שבת חזון', ונחלקו הפוסקים אם לובשים בשבת זו בגדי שבת או לא. דעת השולחן ערוך והאר"י הקדוש שבשבת זו לובשים בגדי שבת קודש נקיים ומכובסים, וכך נוהגים הספרדים והחסידים והסוברים כדעת הגאון מוילנא, וכן נהגו רוב ישראל. דעת הרמ"א שלובשים בשבת זו בגדי יום חול, מלבד כותונת וגרביים. ויש חוששים לסברת הרמ"א ולובשים בשבת זו בגד אחד של חול ומשאירים אותו עליהם. ואכן, מי שמנהג אבותיו כדעת הרמ"א – ימשיך במנהגו, אבל מי שאין מנהג אבותיו כן - ינהג כדעת האר"י והשולחן ערוך. שמחה של מצווה ברית מילה שנערכת בימים שבין ראש חודש אב לשבוע שחל בו, למנהג האשכנזים - מותר למוהל, לסנדק, לאבי הבן ולאימו וכן לאשה שמביאה את התינוק, ללבוש בגדי שבת, אבל לא לאיש שמביא את התינוק. ולמנהג הספרדים – מותר לכל המשתתפים בברית ללבוש בגדי שבת. אמנם, בברית מילה שנערכת בשבוע שחל בו, גם למנהג הספרדים רק לבעלי הברית מותר ללבוש בגדי שבת כאשר חל יום פדיון הבן בימים שבין ראש חודש אב לשבוע שחל בו תשעה באב, למנהג האשכנזים - מותר לאבי הבן ולאימו, ולכהן הפודה ללבוש בגדי שבת. ולמנהג הספרדים - מותר לכל המשתתפים בפדיון ללבוש בגדי שבת. אמנם, אם חל יום הפדיון בשבוע שחל בו, גם לספרדים מותר רק לבעלי הפדיון [שפורטו לעיל] ללבוש בגדי שבת. נער בר מצווה - לבני אשכנז, יכולים הנער והוריו ללבוש בגדי שבת, ולבני ספרד, כל המשתתפים יכולים ללבוש בגדי שבת, אבל בשבוע שחל בו גם לספרדים, רק חתן הבר מצווה והוריו יכולים ללבוש בגדי שבת. רחצה ותספורת נוהגים לא לרחוץ שו"ע (תקנ"א ט"ז), וז"ל: "יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד תשעה באב". וכתב הרמ"א שם: "ונוהגין שלא לרחוץ, אפילו בצונן, מראש חודש ואילך". וכן נהגו חלק מהספרדים (בא"ח דברים טז). "מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת חזון מי שרגיל בזה בכל ערב שבת", וכן נהגו בני ספרד ובני אשכנז. דעת המקילים בכה"ח (ס"ק קפ"ו) כתב: "נמצא דלדעת הרמב"ם והרמב"ן והצנועים שכתב הר"ן - אינו אסור ברחיצה רק כל גופו בחמין ובשבוע שחל בו תשעה באב, אבל בצונן - מותר אפילו כל גופו ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב". ולכן מקילים לאדם שרגיל להתרחץ, בין אשכנזי ובין ספרדי שהדבר קשה לו, ויתרחץ רק מעט זמן ההכרחי, ואפילו במים חמים. ולא יתרחץ בערב תשעה באב. מנהגים בתספורת דעת השולחן ערוך, שאסור להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב, וכך נהגו הספרדים. מנהג הבוכרים וחלק מהמרוקאים, שלא מסתפרים החל מראש חודש אב. מנהג האשכנזים, שלא מסתפרים החל משבעה עשר בתמוז, וכן נוהגים התוניסאים וחלק מהמרוקאים, וכך היה מנהג האר"י. ורבים מבני ספרד נהגו כמנהג האר"י, ותבוא עליהם ברכה. כאשר תשעה באב חל ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מעיקר הדין לספרדים - מותר להסתפר בשבוע שלפני תשעה באב, אך ראוי להחמיר לא להסתפר ולא להתגלח בשבוע זה, כדי להיכנס לתשעה באב לא מסופר. לנשים מותר לדעת מרן השולחן ערוך יש להקל לנשים להסתפר בכל ימי בין המצרים ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. שכן כתוב בשו"ע (יו"ד ש"צ ה') בעניין תספורת לאשה אחרי שבעה: "אשה - מותרת בנטילת שער אחר ז'. הגה: ויש אוסרים אף לאשה, וכן עיקר". וכן כתב כה"ח (תקנ"א מז) "כיון דבאבל גופיה פסק הרי"ף והרמב"ם דמותרת לגלח אחר שבעה, נראה להקל באבילות ישנה". ויש מחמירים. למי מותר מותר לגלח כל שיער שמעכב את האכילה, כגון שפם וכדו', עד לשבוע שחל בו תשעה באב. מוהל, סנדק ואבי הבן - מותר להם להסתפר בתשעת הימים, אך לא בשבוע שחל בו תשעה באב, והוא הדין לאבי הבן שיש לו פדיון הבן בימים אלה. סיפור בכל יום שיבוא – ממש מספר שלמה, הבן של הרב: בעבר ייצגתי כעורך-דין בעל אולם שמחות כלשהו בכל הבעיות המשפטיות שהיו לו. פעם הגיע אליו זוג וביקש להזמין את האולם לחתונה. הוא פתח יומן והם תיאמו תאריך לחתונה. בעל האולם החל לרכוש מצרכים לצורך החתונה, לפי התפריט ולפי הכמויות שהם ביקשו, וכולם התארגנו לחתונה. ואולם כשהגיעו ההזמנות לאורחים, הם הסבו את תשומת לבם של בני הזוג שהתאריך שנקבע לחתונה הוא מוצאי תשעה באב, וזהו תאריך שלא עורכים בו חתונות ושמחות. בני הזוג והוריהם הגיעו בבהלה לבעל האולם, והוא אמר להם שהוא מוכן לבטל את האירוע ובלבד שישלמו לו בעבור הנזקים שנגרמו לו. הם לא ידעו מה עליהם לעשות, וכך התקשר אלי בעל האולם וביקש ממני לשאול לעצתו של אבי מורי הרב זצ"ל. באתי אל הרב ושאלתי אותו: האם עליהם לעשות את האירוע? ואם לבטל אותו – מי צריך לשלם בעבור הנזקים? וכן את כל השאלות הכרוכות בזה. הרב לא הסכים לענות לי על שאלותיי. אחרי שקצת לחצתי הוא אמר לי: מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה? שאני אפסוק פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שגם השנה יהיה תשעה באב? לא מוכן! בכל אופן צריך תשובה, השבתי. אך הרב בשלו: אני לא עונה תשובה על שאלות כאלה. משהמשכתי להתעקש, הפנה אותי הרב לעיין בספר פלוני שבו נכתבה תשובה הלכתית לעניין זה. פתחתי את אותו הספר וראיתי את התשובה. שאלתי את הרב האם התשובה שם נכונה, והוא אמר לי: כן. אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל. (ר' שלמה אליהו, בן הרב) שבע שנים טובות עמדתי בפני חתימה על עסקה מאוד גדולה, והמוכר עמד על כך שהיא תיסגר בשבוע של תשעה באב. הייתי נבוך, לא ידעתי מה לעשות, ואחי שראה אותי בכך הציע שנלך לרב אליהו זצ"ל. הלכנו לרב, הוא שמע את הסיפור ואמר: לך, תעשה ותצליח. אני, שהרגשתי שמדובר בעניין חשוב מאוד וכבד מאוד, העזתי וביקשתי: כבוד הרב, אתה יכול לברך את העסקה? הרב הביט בי בשלווה ואמר: כרגע ברכתי. שבע שנים החזקנו את העסקה הזאת. זאת הייתה עסקה ענקית בכל סדר גודל, ולא רק שהיא הצליחה הרבה מעל למשוער, אלא שברגע שהתפטרנו ממנה היא התחילה להפסיד. הרגשנו את הברכה של הרב שבע שנים טובות. שאלות רכב לחסד. רכשנו רכב ולאחר מכן שמנו לב שזה נעשה בימים שהאר"י כותב שהם ימים מסוכנים. האם יש לחשוש מזה? מה ניתן לעשות כעת? תפילה ומעשים טובים מעל הכול. קבלו על עצמכם להשתמש ברכב לחסד, להעלות טרמפיסטים כל יום או כל שבוע, והכול יהיה לטובה. תיקון רחל. האם נשים רשאיות לומר "תיקון רחל" בחצות היום בימי בין המצרים? אין בזה איסור.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il