ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה [...] בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב [מו, טו- כג].
"כל הבריאה, מלבד יוצר הכל שהוא אחד ומיוחד, כל שבבריאה היא כפולה. שמים וארץ, אור וחושך, ים ויבשה, חמה ולבנה, טהרה וטומאה וכו'. ישראל, כיון שהם עיקר תכלית הבריאה, הרי גם הם כפולים: יעקב וישראל, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, א"י וחוץ לארץ, קדושת המחשבה וקדושת הדיבור. והם לעומת עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, והן בחינות לאה ורחל אשר בנו שתיהן את בית ישראל [רות ד, יא]. לכאורה שתי נשים אלו נראות כסותרות זו זת זו. אם יש מקום להשפעת עלמא דאתגליא, אין מקום להשפעת עלמא דאתכסיא. אבל לא כן הדבר, כי זה אמנם נכון לגבי טומאה מול טהרה. "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים" [רש"י, בראשית כה, כג] וכן להיפך. לא הופיע כוכב של ישראל עד שנדחה כחו של עשו. ומשום זה אין מקום שלטון לשניהם יחד בעולמנו. אבל בעולם של קדושה, יש מקום גם לעלמא דאתגליא וגם לעלמא דאתכסיא, וכל אחד מוסיף על השני. בעלמא דאתגליא יש גם בחינת הנסתר; ובעלמא דאתכסיא יש גם בחינת התגלות. דוגמא לכך יש לענין "אין עושין מצוות חבילות חבילות". ואם יש באותה המצווה שייכות גם למצווה השניה, נופל הכלל של "אין עושית מצוות חבילות חבילות" [ברכות מט.].
והנה אמרו חז"ל "אין בין עוה"ז לעוה"ב אלא שיעבוד מלכויות בלבד". עד כמה שאנו מבינים את ההפרש והריחוק בין עוה"ז לעוה"ב, בכל זאת אמרו "אין בין וכו' אלא". מכאן כי גם בעוה"ז שנברא ע"י הבורא היחיד יש גם איזו בחינת אור של עוה"ב.
[...] בעוה"ב יכירו כולם את שם כבוד מלכותו, ויבינו כיצד מהאחד ית"ש יוצא רק אחדות. ואז יתגלה מחשבן של ישראל שקדמה אפילו לתורה, שישראל נבנו מרחל ומלאה (עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא). אבל עד אותו זמן המאושר של גילוי עוה"ב, הרי אסור לקחת אשה אל אחותה בחייה. [...] אולם יעקב בעצמו הוא ג"כ בבחינה של "ישראל", הבחינה של "מחשבתן של ישראל", והמחשבה העליונה היא כי דוקא מרחל ומלאה יבנה בית ישראל. ומחשבתן של ישראל קדמה לתורה [למתן תורה]. לכן בפרשתנו מונים והולכים את הצאצאים גם של לאה וגם של רחל [ע"פ 'פניני הראי"ה' פרשת ויגש].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה
והגאון ר' סנדר גדליהו טְכוּרְֹש זצ"ל (ח"ד)
הסכמת הראי"ה ל'ערכי הכינויים'
סיפרנו בשבועות הקודמים על קורות חייו של הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, ועל קרבתו למרן הראי"ה. ספרנו גם על הספרים הרבים שכתב, ועל ההסכמה שקיבל ממרן הראי"ה לספרו 'קדושת ישראל'.
בשנת תרפ"ט, הוציא הרס"ג לאור את הספר 'ערכי הכנויים' שכתב הרב יחיאל הלפרין זצ"ל בעל 'סדר הדורות', והוסיף עליו הוספות, ביאורים ומקורות. ספר זה זכה להסכמתו של הראי"ה (שאינה מופיעה בספר 'הסכמות הראי"ה'), והנה היא לפניכם, יחד עם דברי הקדמת הרס"ג:
"חות דעת של גאון הגאונים יקר מזהב (מד"ר ויקהל פ' מ"ט), מכסף (שם) ומפנינים (סוטה ד') צרור המור (מד"ר שה"ש), אשכול הכפר (שם) הנותן אמרי שפר (סוטה י"ג), כקש"ת מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל חונה בעיה"ק ירושלים, תובב"א:
"הנני בזה להגיד לעם ד' על דבר מפעל אמת, מעשה ידי גבר חכם בעֹז, הרב הגדול בתורה ויראה, מחבר חבורים מחוכמים, מו"ה סנדר גדליהו טחורש שליט"א, שהיה רב ושו"ב במושב חיטין, אשר למזרחי באה"ק ת"ו. והאי גברא כבר אתמחי בספריו, שמצאו חן בעיני רואיהם. וכעת הגדיל מעשהו לחבר ספר בתור מוסף על ספר המופלא "ערכי הכנויים" אשר להגאון הקדוש בעל "סדר הדורות" ז"ל. ונפשו חשקה לחדש את אורו של הספר הגדול ההוא ולהוסיף עליו תוספת מרובה, אשר אסף וליקט בחריצות רבה, על כל אות ואות מערכי הספר הקדוש הנ"ל. והנה תקותי חזקה, שכאשר יופיע הספר "ערכי הכנויים" מחודש בסידורו עם ההוספות של הרב הגדול והמעיר הנ"ל, יתקבל ברב תשואות חן מכל חוגי התורנים אוהבי דברי חפץ. וכדאי הדבר להחזיק בידי הרה"ג המחבר והמו"ל למען תשיג ידו, לזכות הגאון "בעל סדר הדורות" ז"ל, אשר אסף בזרוע עזו, אספת חכמים רבת הערך, על הכנויים בהרבה מהראותיהם, על פי דרשות חז"ל בנגלה ובנסתר, מצורף עם אוצר גדול אשר הוסיף מדיליה בעמל נפשו הרה"ג המוסיף והמעיר הנ"ל. וכאשר הספר היקר והקדוש הזה, עם ההוספות, עולה לכמות מרובה מאוד, שאין ביכולתו של הרב המחבר והמו"ל להדפיסו בפעם אחת, על כן הסכימה דעתו היפה להו"ל בחוברות חלקיות, עד אשר יופיע בהדרו כל הספר בשלמותו בע"ה. ואבקשה בזה מכל אוהבי תוה"ק ומחזקי ידי מגדליה ומאדיריה, לקבל באהבה את החוברות היקרות מידי הרה"ג המחבר שליט"א למען חזק את ידיו, להאיר את האור הגדול של כל הספר הנפלא הזה בכליל שלמותו, וזכות הרבים תהי' תלוי' בהם. והנני בזה חותם בברכה לכל אוהבי תורה ולמחזיקיה, מרחיבי גבולותיה ומעטרים כבודה.
כנה"י, ונפש מברכם מקודש, המצפה לתשועת ד' על עמו ועל נחלתו בקרוב:
הבעה"ח אור ליום ט"ו טבת, תרפ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א
אברהם יצחק הכהן קוק".
"אמת מארץ תצמח"
ספר נוסף שכתב הרס"ג טכורש, נקרא 'ילקוט הצמחים'. ספר זה יצא לאור בשנת תשי"ג ע"י בנו, הרב כתריאל טכורש זצ"ל, ובהקדמתו הוא מספר על הרקע לכתיבת הספר:
"אאמו"ר שליט"א, הרב המחבר, פירש יפה את דברי הגמרא (בסוטה ד' י"ד ע"א) "דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה לא"י, וכי לאכל מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו לישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי".
והכוונה, אחרי שיש בפירות רוחניות ותיקון נשמת האדם המושפעת מהם, זה יתכן לאדם הצריך תקון, והשפעה רוחנית, אבל משה רבינו שהיה איש אלקים, שנאמר עליו והאיש משה "משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" האם גם הוא זקוק לאכל מפירות ארץ ישראל, למען למצוא את יניקתו הרוחנית ותיקון נשמתו והשפעה נאצלה מתוך אכילת הפירות? "וכי לאכל מפריה הוא צריך"? ע"ז באה התשובה, שהוא התאווה לאכילת פירות כדי שיקיים בהם מצוות התלויות בארץ מה שלא יכול לקיים בחו"ל.
והנה, מונח לפנינו ספר הקודש שלנו, החל מהתנ"ך עד שני התלמודים, המדרשים וכל מקורות דברי חז"ל, שחובר ע"י אאמו"ר שליט"א הרה"ג כמוהר"ר אלכסנדר גדליהו שליט"א. הספר מכיל קרוב לשבע מאות ערכים וכולל כל צמח, נטע, פריו עשב, אשר בשדה הספרות התורנית והמדרשית.
[...] הספר 'ילקוט הצמחים' מוקדש כולו לארץ ולטהרתה, אוסף וליקוט, לקוטי בתר לקוטי, של כל הצמחים, הפירות והירקות למיניהם ושמותיהם. כאן מצא את ביטוי נפשו ואת סגנונו הטבעי, הנוגע בלבו המלא אהבה וחבה לארץ על כל גדותיו. יצירה זו משמשת בבואה נאמנה למהלך רוחו, לרעיונותיו ולשאיפתו בחיים".
ספר זה זכה להסכמות רבות, ביניהם של הרב יוסף צבי קאליש, אב"ד בני ברק, הרב משה עמיאל רבה של תל אביב, והרב יהושע קניאל רבה של חיפה. גם הגרי"מ חרל"פ כתב הסכמה לספר, ובה הסתכלות מעמיקה על תוכן ומהות הספר:
"חודש כסלו תש"ו לפ"ק
אורך ימים ושנים דשנים ורעננים, לכבוד האי סבא יקירא מלא אורה וכל מידה יקרה, האיש הנעלה הרב הגדול מוהר"ר אלכסנדר סנדר גדליה טכורש שליט"א.
בעונג רב קיבלתי את ילקוטו הנפלא ״ילקוט הצמחים״. ברכה מרובה הביא בילקוטו זה, לעמוד על כל הצמחים,טיבם ושמותיהם, הנזכרים בדברי חז"ל, במדרשים ובשני התלמודים. חוכמה שיש עמה מלאכה, ורבת הערך היא זו. ולכל זמן, הגיע גם תורם של הצמחים, שבקביעת שמותיהם עלי אדמות, יפיקו נוגהם, טעמם וריחם כמלפני מארת ה׳ של ״ארורה האדמה בעבורך וכו׳, וקוץ ודרדר תצמיח לך״, ולמען יקויים "אמת מארץ תצמח", שכן מידתו של כל דבר בקריאתו בשם, מתעורר מרום שורשו ומתכונן לקראת מילוי תפקידו. מוקירו ומכבדו, מברכו ומעתיר בעד שלומו, יעקב משה חרל"פ".
['ברכת מרום' עמ' פא-פב].
באותה הקדמה לספר, מוסיף ומספר הרב כתריאל טכורש על אהבת ארץ ישראל הגדולה שקננה בליבו של אביו - מחבר הספר:
"כלום בן מעיד על אביו?... אבל רק לגלוי מלתא בעלמא, הנני בא להגיד לאדם ישרו בלי משא פנים, מיום שעמדתי על דעתי והכרתי את מאויי נפשו המית רוחו-ותכונת נפשו של אבא מארי שליט"א, אני יכול להגיד ולקבוע את מדת אהבתו וחיבתו לציון וירושלים, לארצנו ההולכת ונבנית אהבה וחבה לבלי מדה ולבלי גבול, אהבה הפורצת מנבכי נשמתו וממבוע הלב. מראשית ניצני התחייה בתקופת חבת ציון, אנו רואים אותו כאחד הראשונים שנכנס לפני ולפנים בעבודה הא"י בהתמסרות הראויה, בחום נפשו ולהט נשמתו. אחר זה אנו רואים אותו כאחד ממנהיגי היהדות הציונית-הדתית בפולניה המדינה. כולו מסור בלב ונפש לעבודה למען בנין הארץ ממש עושה ומעשה. מטיף ונואם, נודד מעיר לעיר, להחדיר את הרעיון הנשגב של בנין הארץ עפ"י תורת ישראל. והוא אינו יודע לאות, שקדן הוא בעבודה קדושה זו. ואהבתו וחבתו לארץ באו לידי ביטוי לפני עשרים וכמה שנים כשהתחמק - ממש התחמק - ממשפחתו ומקרוביו, מסביבתו ומרעיו וידידיו המרובים שכבדוהו מאד, כמו רבי זירא בשעתו שהשתמט מר' יהודה רבו ועלה ארצה (ראה סנהדרין ק"י ע"ב) סבל יסורי ארץ ישראל, נתן את כל יחסיו עם הגולה, עוזב את משרתו והשתזר בשרשרת הבניין, הלך לכפר חיטין בתור רוב ושו"ב, והתענה באשר התענה, והכל באהבה ובחיבת הקודש והמקדש. אהבה לכל יצירה ובנין, לכל נטע ופרח, לכל גבעול וקנה, לכל פרי וירק, מלא רגשות עלומים התלהבות חסידית ולהט קודש לכל מפעל הבניין ההולך ומתפתח ומתקדם אהבתו זו - באה לידי ביטוי נאמן ולידי התגלמות והמחשה בטפולו המסור בהצמח והירק, יצירי הטבע הנהדר, באשר אף הם משמשים גורם ליסוד חיינו, ולבנין תקומתנו בארץ הזאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
