ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
טל בת שרה חוה
בחנוכה אני מקפיד להדליק נרות בזמן עם כל המשפחה, ואח"כ לשיר עם הילדים שירי חנוכה. כואב לי שאשתי לא מצטרפת לשירה, ומיד אחרי ההדלקה פונה לעיסוקיה. כל חנוכה אני במתח, וכמובן שזה גורם למריבות בינינו. האם להיכנע ולוותר?
תשובה:
תקנת חכמים היא: "מצות חנוכה, נר איש וביתו" (שבת כ"א). הענין העיקרי הוא, פרסומי ניסא של חסדי הקב"ה, בימים ההם בזמן הזה. אך ודאי שה"בית" הוא מרכיב מרכזי בתקנת חכמים. ושני מרכיבים לבית היהודי: האחד, אלו קירות הבית, פתח או חלון של הבית. והשני, "אשתי זו ביתי" (שבת קי"ח). היוונים גזרו על הבית היהודי, "בתולה הנישאת, תיבעל להגמון תחילה" (כתובות ג'), כדי לטמא את המשפחה, ממש סמוך לראשית התרקמות הקשר הזוגי שבין איש לאשתו. כנגד זה תיקנו חכמים להאיר את הבית פנימה, ומתוכו להוציא את האור גם החוצה. לכן חייבים הנרות להיות סמוכים לבית. אין מצוות הדלקה ברשות הרבים, למרות שהדבר מביא לפרסומי ניסא גדול, משום שהאור חייב להאיר מתוך הבית. לפיכך, יפה כתבת שהנך מקפיד לכנס את המשפחה, בזמן המתאים להדלקה ולחוות יחד את ההדלקה בשירה משפחתית.
ודאי שנעים מאד שגם הבעל וגם האשה מציינים את החיבור המשפחתי. אולם, כמו בכל תחום אנו מצווים: "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה" (אבות ב'). האם נכון להקפיד על אשתך ולהכנס למתח ולויכוחים על אי הצטרפותה לשירה שאחרי ההדלקה. אם היה מדובר בעשיית איסור, ודאי שיש למחות על כך, ולעשות כל מאמץ למנוע את האיסור. אך כאן מדובר בחויה משפחתית, שאשתך איננה חפיצה להיות שותפה פעילה בה. ודאי אפשר לבקש, ללמוד, להסביר עד כמה הדבר חשוב לחינוך הילדים. אבל אם בסופו של דבר, אשתך מחליטה לפנות לעיסוקים אחרים, התגובה הנכונה היא, לקבל אותה כמו שהיא, ולא להמשיך בביקורת עליה, ולהופכה למתח ולמריבות. כיום, אנו מצווים לחזק את המשפחה ואת הזוגיות. אותו ערעור של חיי המשפחה אשר גרמו לו היוונים, מחלחל בחברה הישראלית גם בימינו אלה, וגורם לריבוי מקרים של פירוד וגירושין. הגענו למצב אבסורדי, שפסיכולוגים מגדירים גירושין, כחלק בלתי נפרד מתהליך החיים, וכדבר שצריך לקבלו כמובן מאליו. בשום אופן אין להשלים עם זאת. במיוחד, בימי החנוכה, חובתנו היא להגביר אהבה בין איש לאשתו, כדי שנוכל להאיר גם על אלה אשר לא זכו להיות מוארים באורה של תורה.
אם כן, הציפיות לשיתוף הבעל והאשה עם הילדים, כהמשך להדלקה, הנן מובנות וברורות. אך להפוך ציפיה זו לאבן נגף משפחתית, זהו צעד שאינו נכון. כדאי שתנמיך ציפיות ותקבל את אשתך כמו שהיא, ומתוך הקרנת אהבה תתחבר גם היא להדלקה ותמשיכו בבנין יציב ואיתן.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
32 - כסף, תקציב ושלום בית
33 - חנוכה באוירה משפחתית
34 - להיות כל איש שורר בביתו
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
