ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
טל בת שרה חוה
בחנוכה אני מקפיד להדליק נרות בזמן עם כל המשפחה, ואח"כ לשיר עם הילדים שירי חנוכה. כואב לי שאשתי לא מצטרפת לשירה, ומיד אחרי ההדלקה פונה לעיסוקיה. כל חנוכה אני במתח, וכמובן שזה גורם למריבות בינינו. האם להיכנע ולוותר?
תשובה:
תקנת חכמים היא: "מצות חנוכה, נר איש וביתו" (שבת כ"א). הענין העיקרי הוא, פרסומי ניסא של חסדי הקב"ה, בימים ההם בזמן הזה. אך ודאי שה"בית" הוא מרכיב מרכזי בתקנת חכמים. ושני מרכיבים לבית היהודי: האחד, אלו קירות הבית, פתח או חלון של הבית. והשני, "אשתי זו ביתי" (שבת קי"ח). היוונים גזרו על הבית היהודי, "בתולה הנישאת, תיבעל להגמון תחילה" (כתובות ג'), כדי לטמא את המשפחה, ממש סמוך לראשית התרקמות הקשר הזוגי שבין איש לאשתו. כנגד זה תיקנו חכמים להאיר את הבית פנימה, ומתוכו להוציא את האור גם החוצה. לכן חייבים הנרות להיות סמוכים לבית. אין מצוות הדלקה ברשות הרבים, למרות שהדבר מביא לפרסומי ניסא גדול, משום שהאור חייב להאיר מתוך הבית. לפיכך, יפה כתבת שהנך מקפיד לכנס את המשפחה, בזמן המתאים להדלקה ולחוות יחד את ההדלקה בשירה משפחתית.
ודאי שנעים מאד שגם הבעל וגם האשה מציינים את החיבור המשפחתי. אולם, כמו בכל תחום אנו מצווים: "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה" (אבות ב'). האם נכון להקפיד על אשתך ולהכנס למתח ולויכוחים על אי הצטרפותה לשירה שאחרי ההדלקה. אם היה מדובר בעשיית איסור, ודאי שיש למחות על כך, ולעשות כל מאמץ למנוע את האיסור. אך כאן מדובר בחויה משפחתית, שאשתך איננה חפיצה להיות שותפה פעילה בה. ודאי אפשר לבקש, ללמוד, להסביר עד כמה הדבר חשוב לחינוך הילדים. אבל אם בסופו של דבר, אשתך מחליטה לפנות לעיסוקים אחרים, התגובה הנכונה היא, לקבל אותה כמו שהיא, ולא להמשיך בביקורת עליה, ולהופכה למתח ולמריבות. כיום, אנו מצווים לחזק את המשפחה ואת הזוגיות. אותו ערעור של חיי המשפחה אשר גרמו לו היוונים, מחלחל בחברה הישראלית גם בימינו אלה, וגורם לריבוי מקרים של פירוד וגירושין. הגענו למצב אבסורדי, שפסיכולוגים מגדירים גירושין, כחלק בלתי נפרד מתהליך החיים, וכדבר שצריך לקבלו כמובן מאליו. בשום אופן אין להשלים עם זאת. במיוחד, בימי החנוכה, חובתנו היא להגביר אהבה בין איש לאשתו, כדי שנוכל להאיר גם על אלה אשר לא זכו להיות מוארים באורה של תורה.
אם כן, הציפיות לשיתוף הבעל והאשה עם הילדים, כהמשך להדלקה, הנן מובנות וברורות. אך להפוך ציפיה זו לאבן נגף משפחתית, זהו צעד שאינו נכון. כדאי שתנמיך ציפיות ותקבל את אשתך כמו שהיא, ומתוך הקרנת אהבה תתחבר גם היא להדלקה ותמשיכו בבנין יציב ואיתן.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
32 - כסף, תקציב ושלום בית
33 - חנוכה באוירה משפחתית
34 - להיות כל איש שורר בביתו
טען עוד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מכינים תה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
פסח שני
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיא השיאים בפסח!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
