ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
א. כוונה טובה - שכל כוונתו תהיה לעושת נחת רוח לבורא יתברך.
ב. לבחון את מעשיו היטב ולראות שגם התוצאות מהם יהיו טובות.
ג. לבטוח בה' ולקוות לעזרתו.
לפעמים אדם צריך להימנע ממעשים טובים לכאורה, מפני שהתוצאות שלהם רעות. לפעמים מידת החסידות היא להתאפק ולשתוק. הנה התורה ציוותה: "הוכח תוכיח את עמיתך". אך אם אדם יוכיח חוטאים שאינם רוצים לקבל תוכחות, דבריו לא רק שלא יועילו, אלא יכולים לגרום להם להחריף את התנהגותם ולהרשיע יותר ולהוסיף חטא על פשע. במצב כזה אין זו מידת חסידות להוכיח אלא לשתוק. וכבר אמרו חכמים: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". דוגמא נוספת לצורך בשיקול דעת בדרך החסידות: זה פשוט שראוי לכל אדם להיות מקדים לדבר מצווה: "הווי רץ לדבר מצווה". אך לפעמים יכולה להיוולד מזה מריבה. כאשר מתפתחת תחרות וכל אחד רוצה לזכות בעשיית המצווה, ואחד דוחף את השני, וכל אחד נדחף ולבסוף המצווה מתבזה ושם שמים מתחלל מהמריבה ומההתנהגות הלא מכובדת. במצב כזה ודאי שחייב החסיד להניח המצווה ולא לרדוף אחריה. וכך אמרו חכמים במדרש בעניין הלווים נושאי המשכן, בני קהת: מתוך שהיו יודעים שכל מי שנושא את הארון שכרו מרובה היו כולם רצים לשאת את הארון, ומניחים את השולחן והמנורה והמזבחות. ומתוך כך היו באים לידי מריבה, ומתוך שהיו נוהגים קלות ראש, הייתה שכינה פוגעת בהם. אלא פעמים שהפרישה היא החסידות. זאת צריך לשקול בשום-שכל ובכוונה נכונה.
הנה חייב אדם לשמור את כל המצוות בכל דקדוקיהן, לפני מי שיהיה ולא לירא ולא ליבוש. וכן אמר דוד: "אדברה עדותיך נגד מלכים ולא אבוש" וכן אמרו חכמים: הווי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים". אך גם בזה צריך להבחין, כי כל זה נאמר על גופי מצוות שאנחנו חייבים בהם חובה גמורה, ובהם ישים פניו כחלמיש. אך בדברים שהם תוספת של חסידות, ואם יעשה אותם לפני המון העם הם יצחקו ויתלוצצו על מעשיו, ונמצאו חוטאים על ידו. והוא היה יכול להימנע מלעשות את הדברים להללו כי אינם חובה מוחלטת, בזה ודאי שיותר הגון לחסיד שימנע מלעשות. כך אומר הרמח"ל. והוא מה שאמר הנביא: "והצנע לכת עם אלוקיך". כללו של דבר: כל מה שהוא עיקר ומצווה גמורה, יש לעשות בלי להתחשב במלעיגים. אבל מה שאינו עיקר המצווה, אלא מידת החסידות, וזה גורם שחוק והיתול - מזה יש לפרוש ולא לעשות בפני אחרים שאינם מבינים זאת. במקרה כזה דווקא הפרישה תוליד יותר קידוש השם ונחת רוח לפניו מאשר המעשה. כל זה צריך לבחון בלב מבין ושכל נכון וכוונה טהורה ואז יזכה לעזרת ה' לכוון מעשיו באופן נכון. "רגלי חסידיו ישמור".
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מכינים תה בשבת?
משמעות המילים והדיבור שלנו
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
