בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ארבע פרשיות
  • פרה
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
פעם אחת, נסעה קבוצה של קצינים בכירים בצה"ל לעבור השתלמות צבאית באחת המכללות לפיקוד של צבא ארצות הברית. בתחילת ההשתלמות, סיפרו להם המדריכים המקומיים, שביער הסמוך למכללה ישנם דובים מסוכנים, ולכן אסור לטייל ביער זה.
"אם בכל זאת מישהו מכם ישכח את ההוראה הזו, ויכנס לטייל ביער", הוסיפו המדריכים, "ויפגוש דוב, אסור לו לברוח, מפני שהדוב מהיר מהאדם. לכן, מה שצריך לעשות הוא לעמוד מול הדוב באומץ, ולומר לו את המשפט הבא: אני בן אדם, וזה המקום שלי. הדוב כבר יסתובב וילך אחורה".
זו הייתה הוראה משונה, שהרי הדוב לא מבין את שפת האדם, ולכאורה אין סיבה שהמשפט הזה ישפיע עליו, אך זו הייתה ההוראה.
אחרי מספר ימים, שכח אחד הקצינים את הסכנה, ויצא לטייל מעט ביער. (טוענים שזה היה קצין דתי בכיר, ששמו מפורסם, אך לא ווידאתי את הדברים). הוא לא הספיק להתרחק, ולפתע הופיע מולו דוב מאיים.
באופן טבעי, הוא כמעט הסתובב בבהלה והחל לברוח, אך לפתע הוא נזכר בהוראות המדריכים. הוא נעמד באומץ במקומו ואמר: "אני בן אדם, וזה המקום שלי"...
ואכן, הדוב הסתובב והסתלק מהמקום...
סיפור מוזר, אך האמת היא שהוא לא כל כך מוזר. כולנו יודעים שישנם חיות טרף שחזקות בהרבה מהאדם, ובכל זאת, כמעט תמיד, הן לא מתנפלות על האדם ולא פוגעות בו. עניין זה נובע מפסוק בפרשתנו – "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים בכל אשר תרמוש האדמה...".
וכאן המקום לשאול – מה מקור היראה של בעלי החיים מבני האדם?
יודעים אנו, שעל גדולי ישראל מסופר שבעלי החיים יראו מהם באופן מיוחד, ואף כשהם היו מורעבים בתוך כלוביהם, מה שמניע אותם בדרך כלל לפגוע באדם, בכל זאת הם יראו מפני הצדיקים. כך מסופר על דניאל בגוב האריות, אור החיים הקדוש ועוד ועוד.
ישנם גם סיפורים על גדולי עולם, שבעלי החיים בשדה ממש השתחוו להם וליקקו את רגליהם, וכן שבשעה שהתפללו בעלי החיים עמדו ופנו לכיוונם.
מהיכן כל זה נובע?
התשובה היא שהבריאה עשויה רבדים רבדים, וסימנך – דצח"ם, ראשי תיבות - דומם, צומח, חי, מדבר (האדם). כל רובד מרגיש בכך שהרובד השני הוא מעליו, ולכן הוא נכנע בפני מי שגבוה ממנו. בעלי החיים חשים שהאדם מצוי מעליהם, והם נכנעים בפניו.
לכן בסיפור שבו פתחנו, אם האדם נוהג כאדם, ומדבר עם בעל החיים באמירה שמדגישה קודם כל שיש בו את כוח הדיבור, שמבטא את היותו עליון על בעלי החיים, ובנוסף – גם מדבר עם בעל החיים על כך שהוא אדם וזה שלו, ולכן בעל החיים הנמוך ממנו צריך להתבטל בפניו וללכת, בדרך כלל בעל החיים ייכנע בפניו.
אך לא תמיד זה מספיק, לעיתים בעל החיים מורעב וכדומה. וכאן מגיעים הסיפורים על הצדיקים, שבעלי החיים נכנעו בפניהם גם במצבים כאלה. הטעם לכך הוא שמעל האדם מצוי האלוקים. אם האדם נכנע ומתבטל למדרגה שמעליו, לאלוקים, הרי שם ה' מאיר בקרבו, ואז גם המדרגה שמתחתיו תתבטל לכך. אך אם האדם לא התבטל מספיק למדרגה שמעליו, גם בעל החיים ינהג כמוהו ולא יתבטל אליו, ובמיוחד שהאלוקות לא מאירה דרכו, וח"ו יפגע בו.
ובאמת כשאדם חוטא, לעיתים שולטות בו החיות. וכך מביא רש"י על פסוק נוסף בפרשה "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו...", ואומר רש"י (ט, ה) "לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן, שנאמר (תהלים מט יג) נמשל כבהמות נדמו, לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות".
וכך מצאנו אצל קין, שבעקבות החטא חשש שהבהמות והחיות יהרגוהו, עד שחקק לו הקב"ה אות משמו, כדברי רש"י (ד, טו) שאמר קין "כל מוצאי יהרגני - הבהמות והחיות... אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמו שנאמר ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עוון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל".
ומעניין לעניין באותו עניין. כבר הזכיר בעל ספר 'הכוזרי', שבבריאה יש גם רובד חמישי המצוי מעל מדרגת 'המדבר', והוא הרובד של עם ישראל. ומצאנו אצל עם ישראל, שכאשר שם ה' נקרא עלינו הרי הגויים יראים ממנו כפי שאמרו חז"ל (ברכות ו.) "מנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש".
ויהי רצון שנדע להתחבר ולהתבטל לשם ה', ומתוך כך להקרין את חיבורנו לשם ה' כלפי כל הגויים, ואז כולם יכירו בגדלות שם ה' הנקראת על ישראל, "ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה'"!



סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il