ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. הטעם שפורים מותר בעשיית מלאכה מעיקר הדין משום שנאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" . ולא נאמר לעשות אותם יום טוב .
ג. למנהגינו שאין עושים מלאכה בפורים י"א שגם בליל פורים אין לעשות מלאכה . וי"א בליל פורים אין איסור מלאכה וכן הלכה . ומלאכה בפורים ע"י גוי יש אוסרים . ויש מתירים וכן הלכה .
ד. אם אין לו מה לאכול מותר לו לעשות מלאכה בפורים לצורך מאכל . ואם יש לו הפסד בדבר אם לא יעשה מלאכה, מותר בעשיית מלאכה בפורים, שכל דבר שמחה מותר בפורים .
ה. מי שעסק בבנין ע"י גוים לפני פורים י"א יפסיק הבניה בפורים שמלאכה בפרהסיא בפורים אינה כבוד פורים . ויש מתירים . ויש מתירים אם מעסיק את הגוי בקבלנות . וי"א בארץ ישראל שמצוה לבנותה מותר לשפץ ולבנות ע"י גוי וכן הלכה . וכל מלאכת מצוה וכגון בניית ביהכנ"ס או כתיבת דברי תורה מותר בפורים .
ו. י"א מותר לעסוק בפרקמטיה (מסחר) בפורים ששמחה היא לו . וי"א טוב שלא לעסוק בפרקמטיה בפורים . והמחמיר תבא עליו ברכה.
ז. תספורת וגילוח בפורים י"א שמותר אם חל פורים בערב שבת . ויש מתירים כשחל בע"ש רק ע"י עצמו או ע"י גוי אבל לא ע"י ישראל . ויש מתירים להסתפר ולהתגלח גם כשחל פורים באמצע השבוע וכן הלכה . והמחמיר תבא עליו ברכה. וגזיזת צפורנים בפורים לספרדים מותר כמו בחוה"מ. ולאשכנזים יש אוסרים אבל אם הם חציצה בנטילת ידיים מותר . ויש מתירים . והמחמיר תבא עליו ברכה.
ח. מותר לכתוב בפורים כל דבר שאינו מצריך עיון גדול . ומכל מקום יש ליזהר שלא ימשך הרבה בכתיבה כדי שלא יתבטל משמחת פורים .
ט. איסור מלאכה בפורים י"א שהוא בב' ימי הפורים לכולם (גם לבן יד' בטו' ולבן טו' ביד') . וי"א שהאיסור אינו בב' הימים אלא רק ביד' לבני יד' ובטו' לבני טו' וכן הלכה . ונהגו הנשים בב' ימי פורים שלא לעשות מלאכה . ומקום שעושים בו פורים ב' ימים מספק יש לנהוג איסור מלאכה בב' הימים .
י. יד' וטו' באדר אסורים בכל מקום בהספד ותענית. וכן אסורים בבכיה . והנשים מותרות לענות על המת (פירוש שכולן עונות כאחת את הקינה) ומטפחות (פירוש שמכות כף אל כף) אבל לא מקוננות (פירוש שאחת מדברת וכולן עונות אחריה) וכל זה לפני שנקבר המת אבל אחרי שנקבר המת לא מענות אלא מקוננות . ות"ח שמת, מותר לנשים לענות ולקונן אף אחר שנקבר, ורק בפניו, אבל שלא בפניו אסור .
יא. אין אבילות נוהגת בב' ימי הפורים אלא רק בדברים שבצנעא אבל לא בדברים שבפרהסיא . והדין כן בין בליל פורים ובין ביום וביד' ובטו' . ואפילו שאין אבילות נוהגת בפורים אבל פורים עולה למנין השבעה כמו שבת . ואפילו אם מת בפורים .
יב. אבֵל אם מתו מת בערב פורים ונקבר בפורים יניח תפילין בברכה אפילו שזה היום הראשון לאבילותו (שבשאר השנה אינו מניח תפילין ביום הראשון) . ואם מת בפורים ונקבר בפורים לא יניח .
יג. סעודת הבראה לאבלים בפורים וחנוכה י"א שיעשוה כרגיל בביצים וכדומה (דברים עגולים) . וי"א שיעשוה בקפה ועוגות . וכל מקום יעשו כמנהגם. ואבֶל תוך יב' חודש בכל מקום לא יעלה ש"צ ביד' וטו' באדר . ואבֶל שיש לו מנין בביתו לא יצא להתפלל בבית הכנסת .
יד. אבֶל שיוצא מביתו לשמוע מגילה בביהכנ"ס לאשכנזים בליל פורים יתפלל ערבית בביתו ואח"כ יצא לשמוע המגילה וביום יצא אף לתפילת שחרית . ולספרדים גם ביום וגם בלילה יצא לתפילה ולמגילה .
טו. אבֶל שמקצועו נגן בתזמורת, מותר לו לאחר השבעה על שאר קרובים ולאחר השלושים על אביו ואמו לנגן בשמחת פורים ובשאר שמחת מצוה .
טז. אם אין בקהל מי שיודע לקרא המגילה בדקדוקיה וטעמיה מותר לאבֶל לקרא לציבור .
יז. אם חל פורים במוצ"ש והאבל נמצא בביהכנ"ס במנחה, אם אכל כבר סעודה שלישית לא יחזור לביתו עד אחר תפילת ערבית וקריאת המגילה. ואם לא אכל סעודה שלישית רשאי לצאת ולאכול ויחזור לערבית ולמגילה .
יח. י"א אבֶל תוך ז' ימי אבלותו פטור ממשלוח מנות ואם פורים חל לאחר ז' ימי אבלותו ישלח בצנעה לאחד מקרוביו או לעניים . וי"א חייב במשלוח מנות וישלח בשר או דבר מאכל אחר אבל לא תפנוקים העשויים לשמוח בפורים וכן הלכה .
יט. לבני אשכנז אין לשלוח מנות לאבֶל תוך יב' חודש על אביו ואמו ותוך ל' ימים על שאר קרוביו . ואם שלחו לו רשאי לקבלם . ולבני ספרד יכולים לשלוח מנות לאבֶל כרגיל . ואישה אבלה מותר אף לאשכנזים לשלוח לבעלה משלוח מנות. ולבני אשכנז אם נמצא במקום שאין אחר עמו אלא רק אבֶל, רשאי לשלוח לו מנות . וכן מותר לאשכנזי לשלוח לרבו אבֶל כיון שהוא כתשלום חוב .
כ. אבֶל חייב במתנות לאביונים . ואבֶל עני, גם לבני אשכנז רשאים ליתן לו מתנות לאביונים, וכן דבר מאכל בתורת צדקה .
כא. אונן (כל זמן שלא נקבר מתו) מותר בבשר ויין לצורך סעודת פורים ביום . אבל בלילה אסור באכילת בשר ושתיית יין, ואם נקבר מתו בלילה רשאי אחר קבורתו לאכול בשר ולשתות יין . ואונן בליל פורים לגבי ק"ש תפילה וקריאת המגילה, י"א . וי"א שפטור מק"ש ותפילה, אבל מגילה ישמע מאחר שיקרא לו . ואם יש אחר שעוזר לו בקבורה רשאי אף לקרא ק"ש ולהתפלל אם רוצה וכן הלכה .
כב. אונן לגבי הנחת תפילין בפורים י"א לא יניח . וי"א יניח וכן הלכה . אבל אם מת לו קרובו ביום פורים לא יניח אפי' אחר הקבורה .
כג. אונן שעוד לא נקבר מתו ביום פורים אם יש שהות אחר הקבורה לקרא המגילה, יקרא אחר הקבורה . ואם אין שהות יקרא לפני, ואם אח"כ נשאר זמן יקרא שוב ללא ברכות . ואונן ביום פורים יקיים מצות מתנות לאביונים ויכוין לע"נ המת .
כד. אסור להודיע על אבילות בפורים אף שע"י כך לא יאמר הבן קדיש על מיתת הוריו (כשאינו יודע על פטירתם) .
כה. חנות שמוכרים בה דברים לצורך פורים, ואחד השותפים אבֶל רשאי השותף השני לפתוח החנות בפורים .
כו. י"א אין לישא אישה בפורים כיון שאין מערבין שמחה בשמחה . וי"א שגם יש סכנה בדבר . וי"א שמותר לישא אשה בפורים שרק בחג אסור לישא שנאמר "ושמחת בחגך" ולא באשתך וכן הלכה . וטוב אם אפשר להקדים ליג' באדר . ואם אי אפשר להקדים או לאחר מותר לישא, ויעשו סעודת פורים קודם החופה וסעודת החתונה במוצאי פורים . כמו כן מסיבת אירוסין מותרת בפורים כנישואין . אבל אבֶל שחל יום ז' לאבלותו בפורים, אסור לו להינשא בפורים, כיון שפורים כשבת שעולה לאבלות ואינו מפסיק .
כז. סעודת פדיון הבן . וסעודת ברית מילה . וסעודת בר מצוה מותר לעשותם עם סעודת פורים .
כח. נושאים נשים גם בסוף חודש אדר ואין לחשוש מחמת שהלבנה מכוסה . ודין זה אף בסוף חודש אדר א' בשנה מעוברת .
כט. י"א שע"פ הסוד יש להימנע מתשמיש המיטה בפורים חוץ מאם הוא ליל טבילה שאין להימנע . אמנם ההולכים על דרך הפשט אין להם לחשוש בזה.
ל. לאשכנזים מותר לגבר להתחפש לאשה וכן אשה לגבר ואין איסור בדבר כיון שמכוונים רק לשמחה בעלמא . ולספרדים יש איסור בדבר . ואף אם לובש רק בגד אחד של אשה או אשה בגד של איש אף ששאר הבגדים כרגיל, אסור ללבוש כן .
לא. אין לראות בכל השנה יהודי קוסם שעושה קוסמויות ע"י תנועות בזריזות ידיים . ואם הקוסם גוי יש אוסרים . ויש מתירים וכן הלכה .
לב. יש לבטל המנהג המצוי בחלק מהישיבות הנקרא "רב פורים" אשר משמיע דברי ליצנות וביקורת על רבני הישיבה או על שאר בני אדם ועוון חמור הוא .
איך ללמוד אמונה?
למה באנו לעולם הזה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
עבודת ה' ליום העצמאות
איך לקשור את הסכך?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
