ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- תענית אסתר
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לחץ כאן לדף המרכז שיעורים נוספים על תענית אסתר.
א. ימים שלפני פורים ואחרי פורים מותרים בתענית . והספד . וביא' יב' וי'ג באדר אומרים צידוק הדין בשעת קבורת המת.
ב. ז' באדר הוא יום פטירת משה רבינו ע"ה. ויש שנוהגים להתענות ביום זה. ובשנה מעוברת יתענו בז' באדר ב' . ואת הלימוד שעושים, טוב שיעשוהו גם בז' באדר א' וגם בז' באדר ב' .
ג. עשרה שהתענו יחד בז' באדר י"א שרשאים להוציא ס"ת ולקרא פרשת ויחל וי"א שלא יוציאו ס"ת לקרא בו פרשת ויחל, ולא ישאו כפיהם בתפילת מנחה אבל בשומע תפילה הש"צ יכול להוסיף עננו בחזרה ולא יוסיף ברכה בפני עצמה לפני ברכת רפאנו וכן הלכה.
ד. י"א שילד שנולד בז' באדר אין לקרותו משה כיון שמשה היה רבן של כל הנביאים לכן נמנעו שלא לעמוד במקום גדול כל הגדולים .
ה. ביג' באדר מתענים תענית אסתר והטעם, א' זכר לתענית מרדכי ואסתר . ב' להכניע כח השטן שלא יקטרג על סעודת פורים . ואין צריך לנהוג בתענית אסתר את מנהגי האבלות של ט' הימים שבחודש אב ולכן מותר להתרחץ ולשמוע שירים וכדו' .
ו. יג' באדר שחל בשבת מקדימים להתענות ביום ה' והטעם, א' שמרבים ביום ה' בסליחות ואין זמן לכך בערב שבת . ב' שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ואין לצום בכניסת השבת דמקצת ערב שבת דינו כשבת .
ז. יש שנוהגים להתענות ביג' באדר לילה ויום . ואין מנהגינו כן. ויש שמתענים תענית אסתר ג' ימים זכר לתענית של אסתר המלכה ומתענים בימים בה"ב שאחרי פורים .
ח. מעוברת, מג' חודשים ומעלה שהוא זמן שהוכר עוברה פטורה מלהתענות. ואם מרגישה חולשה או מקיאה אף בפחות מג' חודשים פטורה מלהתענות . ומעוברת שפטורה אף שאינה מרגישה חולשה מכך פטורה מלהתענות .
ט. מינקת כל כד' חודש מלידתה פטורה מלהתענות ואפי' שפסקה מלהניק אם מרגישה חולשה פטורה מהתענית ואם פסקה להניק ומרגישה שיכולה להתענות בקלות נכון שתחמיר להתענות .
י. מפלת, פטורה מלהתענות תוך ל' יום להפלתה . וכן יולדת, כל ל' יום ללידתה פטורה מלהתענות שבחזקת חולה שאין בו סכנה היא נחשבת . ואינה רשאית להחמיר על עצמה להתענות .
יא. חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות ואינו רשאי להחמיר על עצמו ולהתענות וכן מעוברת ומניקת אינן רשאיות להחמיר על עצמן ולהתענות .
יב. רופא המטפל בחולה ואם יצום לא יוכל לטפל בחולה כראוי, פטור מלהתענות .
יג. לספרדים חתן כל ז' ימי המשתה וכן בעלי הברית שהם אבי הבן, הסנדק, והמוהל, אינם רשאים להתענות תענית אסתר . ולאשכנזים חתן תוך ז' ימי המשתה מתענה תענית אסתר. וכן בעלי הברית מתענים ורק אם התענית דחויה אינם מתענים ופדיון הבן דינו כברית והכהן דינו ג"כ כבעלי הברית .
יד. מעוברת, מניקת, ויולדת וחולה שאין בו סכנה שפטורים מהתענית, י"א שצריכים לפרוע התענית . וי"א שאינם צריכים לפרוע את התענית וכן הלכה .
טו. הסובל מכאבי עיניים אם אינו מתענה רק לצורך נוחות בלבד צריך לפרוע תעניתו (שיתענה אחרי פורים) ואם ע"פ רופא אינו מתענה אינו צריך לפרוע תעניתו.
טז. ההולך בדרך וקשה לו הדרך אינו נפטר מהתענית . אבל זקן שהוא תשוש כח פטור מהתענית ואינו רשאי להתענות.
יז. גם המותרים באכילה בתענית אסתר אין להם לאכול תפנוקים ויש להם למעט באכילה ושתיה .
יח. אומרים תחנון בשחרית בתענית אסתר ויש חסידים שנוהגים שלא לומר תחנון בתענית אסתר . ויג' באדר שחל בשבת אין אומרים צדקתך בתפילת מנחה.
יט. חל תענית אסתר ביום ה' ולא ידע שהיום תענית ולא התענה, דינו שיתענה ביום ו' .
כ. בתענית אסתר אין מוציאין ס"ת אלא רק אם יש לפחות י' אנשים שמתוכם לפחות ששה מתענים וכן ברכת עננו בחזרת הש"צ אין רשאים לאומרה ברכה בפני עצמה אלא א"כ יש לפחות במנין, ו' מתענים ואין אין ו' יאמרה רק בשומע תפילה ואין להעלות לתורה אלא רק מי שמתענה וכהן או לוי שאינו מתענה אפי' שלא יצא מבית הכנסת בקריאת התורה לא יעלה לתורה .
כא. ברית מילה שחל בתענית אסתר יעשו הסעודה במוצאי התענית ולא ביום התענית .
כב. הרוצה לקום קודם עלות השחר (72 דק' לפני הזריחה) לאכול ולשתות יש לו להתנות לפני שהולך לישן שיאכל וישתה כשיקום, ואם לא התנה מותר רק לשתות .
כג. משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם גוי ידון עמו באדר .
כד. מי שנולד בשנה מעוברת באדר א' ושנת היג' שלו בשנה מעוברת, באדר א' יהיה בר מצוה. ואם נולד באדר ב' יהיה בר מצוה באדר ב' . ומי שנולד באדר בשנה רגילה ושנת היג' שלו מעוברת, יהיה בר מצוה באדר ב' . וי"א שיהיה באדר א' בר מצוה ולכן המחמיר להתחיל להניח תפילין באדר א' תבא עליו ברכה .
כה. מת באדר בשנה לא מעוברת, כשתהיה שנה מעוברת עיקר האזכרה שלו, לספרדים באדר ב'. ולאשכנזים באדר א' .
כו. אף שבכל תענית אין נושאין נשים בליל התענית, בליל תענית אסתר מותר לערוך נישואין ושבע ברכות .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
