ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

סימן תרפח

פרק 4

זמן קריאת המגילה בכל מקום

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל
לחץ להקדשת שיעור זה
א. כרכים המוקפים או שהיו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון ואפי' שהיום אינם מוקפים חומה קוראים המגילה בטו' באדר והוא דוקא שהוקף ואח"כ ישב או שישב על דעת להקיפו אח"כ אבל אם ישב על דעת שלא להקיפו אח"כ, קוראים ביד' .
כי בא מועד - הלכות פורים
הרב בנימין חותה
3 - חיוב קריאת המגילה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
5 - החייבים בקריאת המגילה
טען עוד
ב. מקום שהוא מוקף ולא ידוע אם הוקף לפני שישב או שישב ואח"כ הוקף דינו כהוקף ואח"כ ישב, שמסתם כך היה .
ג. הטעם שתלו הדבר בימי יהושע דוקא א' כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל אפי' שהיום חריבה קוראים בה כבני שושן שיחשבו שהם מוקפים חומה כמו בזמן יהושע ויזכר הנס על ארץ ישראל . ב' כיון שיהושע הוא הראשון שנלחם בעמלק והוא הוציא לפועל את עיקר כיבוש הארץ .
ד. הטעם שחילקו את המצוה הזו לב' ימים משא"כ בשאר מצוות, כיון שהיהודים שהיו בערי הפרזות נחו ביום יד' והמוקפים ובני שושן נחו בטו' לכן חילקו את המקומות לב' ימים .
ה. הטעם שבזמן הזה קוראים רק ביד' וטו' ולא ביא' יב' ויג' כדברי המשנה, כיון שישראל נפרדו ואין שלוחי ב"ד מגיעים אליהם ויש שיספרו ל' יום מפורים לפסח, ואם נקדים יש לחשוש שיאכלו ח"ו חמץ בפסח .
ו. כרכים המוקפים חומה שקוראים בטו' אפי' שאין בהם עשרה שבטלים ממלאכתם ועוסקים בצרכי ציבור, עכ"ז קוראים בטו' כיון שיש י' שהולכים בוקר וערב להתפלל, זה מספיק להחשיבם
ז. מקום שנמצא סמוך למקום שקוראים בו בטו' אפי' שאינו נראה (שאינו רואה את המקום ההוא) אם הוא תוך מיל (960 מטר .) לבית האחרון שבמקום ההוא, קוראים באותו מקום ג"כ בטו' . כמו כן מקום שאינו סמוך למקום שקוראים בטו' אבל נראה (שרואה את המקום ההוא) והוא תוך מיל לבית האחרון שבמקום ההוא ג"כ קוראים בו בטו' .
ח. מקום שנראה אבל נמצא במרחק יותר ממיל מהמקום שקוראים בו בטו' י"א שיקראו ביד' . וי"א כיון שסב"ל לכן יקראו מספק ביד' ובטו' (בטו' ללא ברכות) אבל אם המרחק פחות ממיל יקראו רק בטו' וכנ"ל . וי"א קוראים בו רק בטו' וכן הלכה . ומקום שהוא סמוך או נראה למקום שקריאתו מספק ב' ימים ביד' ובטו', אין קוראים במקום ההוא אלא רק ביד' .
ט. מקום שמוקף שקוראים בו בטו', הוא דוקא שדרים בו ישראל אבל אם דרים בו רק גוים, וישראל נזדמן לשם בפורים, קורא רק ביד' . ומקום שסמוך או נראה למקום מוקף שדרים בו רק גוים קוראים במקום הסמוך רק ביד' .
י. שכונת רמות בירושלים עיה"ק לחלק מהספרדים וחלק מהאשכנזים קוראים ביד' בברכות ובטו' יקראו מספק ללא ברכות . ולרוב האשכנזים וחלק מהספרדים קוראים בטו' בלבד . וכל אחד ינהג כהוראת רבותיו.
יא. כפרים ועירות גדולות וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע (פרוז) קוראים ביד' .
יב. בן מקום שקוראים בו ביד' לא יקרא למקום שחיובו בטו' וכן הפוך . ובדיעבד רק בן מוקף שקרא לבן פרוז יצא י"ח אבל לא הפוך .
יג. מקום שהוא ספק אם הוקף מימות יהושע או לא, קוראים בו מספק ב' ימים ביד' וטו' ויברכו רק ביד' שהוא זמן קריאה לרוב העולם .
יד. טבריה, קוראים בה ב' ימים מספק אם הים שלה נחשב לחומה . אבל חברון י"א שקוראים בה רק ביד' . והמנהג שקוראים שם ב' ימים מספק . וצפת ועין זיתון . עכו, יפו, לוד, באר שבע, וחיפה. קוראים בהן ב' ימים מספק .
טו. בני ברק ת"א והאזור, טוב שיקראו בהן ב' ימים מספק כיון שהן סמוכות ברצף לעיר יפו . ורוב תושבי בני ברק היום קוראים רק ביד'. אבל עיירות ומושבים חדשים יקראו ביד' בלבד .
טז. מקום שקוראים בו רק ביד' ורוצים לקרא שוב בטו' ללא ברכות רשאים .
. מקום שהוא ספק אם מוקף מימות יהושע שקוראים בו ב' ימים מספק, י"א דוקא שהוא מוקף חומה היום, אבל אם אינו מוקף היום אין ספק, וקוראים רק ביד' . וי"א אפי' שאינו מוקף היום כיון שיש ספק אם בימות יהושע היה מוקף כבר הוא ספק וכן הלכה .
יז. מדינות באירופה אין להסתפק בהן וקוראים רק ביד', לפי שהן בצפון ורחוקים מא"י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע . ואף אם יבואו חוקרים ויאמרו שהיתה שם חומה מלפני אלפי שנים אין לקרא שם אלא רק ביד' .
יח. כל המקומות שהם ספק יעשו סעודה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים בב' הימים . אבל אמירת על הניסים ע"פ הפשט יאמרו בב' הימים . וע"פ הקבלה יאמרו רק ביד' .
יט. מקומות שקוראים בהן מספק ב' ימים י"א מקום שנהגו להוציא ס"ת בתפילה גם בטו' יוציאו ויברכו, ובמקום שלא נהגו לא יוציאו . וי"א לא יוציאו ס"ת בטו' כלל ורק ביד' יקראו, וגם אם חל טו' ביום ב' בשבוע יוציאו ס"ת ויקראו את הפרשה של אותו שבוע וכן הלכה .

כ. תושב ירושלים שיצא מירושלים לפני צאת הכוכבים של ליל יד' למקום שקוראים ביד' על דעת לחזור לירושלים לפני עלוה"ש (72 דק' לפני הזריחה) של יד' וכך עשה עושה פורים רק בטו' ואפי' אם חזר אח"כ למקום יד' אחרי עלוה"ש . ואם שינה את דעתו וחזר לירושלים אחרי עלוה"ש לאשכנזים חייב רק בטו' ולספרדים יקרא גם ביד' בלא ברכה והמחמיר תבא עליו ברכה.
כא. תושב ירושלים שיצא מירושלים לפני צאת הכוכבים של ליל יד' למקום שקוראים ביד' על דעת לחזור לירושלים לאחר עלוה"ש של יד' וכך עשה חייב לקרא ביד' בברכה ואף אם חזר לעירו יקרא שם ביד' בברכה ואם יצא מירושלים אחרי צה"כ של ליל יד' י"א שאינו קורא ביד' אף שדעתו להיות שם בעלוה"ש ואם חזר לעירו לפני עלוה"ש י"א שחייב לקרא ביד' ובתנאי שיצא מירושלים לפני צה"כ וי"א שפטור מלקרא ביד' כיון שבפועל לא היה בעלוה"ש במקום יד' וכן הלכה
כב. בן יד' שיצא מעירו ובא לירושלים בליל יד' על דעת לחזור לעירו לפני עלוה"ש של טו' וכן עשה, חייב לקרא ביד' בברכה אף שעדיין נמצא בירושלים ואם שינה תכניתו והתעכב בירושלים גם בטו' ביום קורא ביד' וי"א שיקרא גם בטו' בלא ברכה וי"א באם שינה תכניתו כבר בכניסת ליל טו' ותכנן לישאר בירושלים עד עלוה"ש נתחייב גם בטו' בלא ברכה
כג. בן יד' שיצא מעירו ובא לירושלים במשך יום יד' (מעלוה"ש עד צה"כ של ליל טו') על דעת לחזור לעירו לפני צה"כ של ליל טו' אינו חייב בפורים אלא רק ביד' ואם נשאר בליל טו' בירושלים ודעתו לצאת משם לפני עלוה"ש של טו' אינו חייב אלא רק ביד' ואפי' אם שינה תכניתו ונשאר בירושלים עד אחרי עלוה"ש של טו' ואם בדעתו לישאר בירושלים עד אחרי עלוה"ש של טו' וכן עשה, נתחייב גם בירושלים ועדיף לכתחילה שישמע הברכות מאחר ואם אין לו אחר יקרא בלא ברכה וי"א אף אם לא נשאר עד לאחר עלוה"ש התחייב גם בטו' אם היה שם בצה"כ וכן הלכה
כד. בן יד' שיצא מעירו לירושלים בליל טו' אחרי צה"כ לפני עלוה"ש אם חזר לעירו לפני עלוה"ש של טו' אינו חייב בטו' ואם חזר לעירו לאחר עלוה"ש י"א שאינו חייב בטו' וי"א שחייב בקריאה בירושלים וישמע הברכה מאחר ואם אם אין לו אחר יקרא בלא ברכה מד. ואם הגיע לירושלים ביום טו' לאחר עלוה"ש אינו מתחייב שוב בטו' לכל הדיעות.
כה. בכל הדינים הנ"ל י"א שמחשבתו מועילה בשעת יציאתו מביתו וי"א שמחשבתו מועילה בכניסת יום החיוב . בן יד' שיצא כבר י"ח ביד' ונתחייב שוב בטו' במקום שקוראים בטו', יקרא שוב המגילה בטו' ללא ברכות .

כו. אם נמצא במדבר או בספינה או בטיסה קורא ביד' כמו רוב העולם ואפי' שבמקום מגוריו קוראים בטו' . והמפליג בים או היוצא לדרך ואין לו מגילה ליקח עמו, יקרא המגילה ביג' או יב' או יא' באדר בלא ברכה וכן אם יוצא לפני כן יקראנה אפי' מתחילת חודש אדר ללא ברכה . ויקראנה בלילה וביום . ואם תזדמן לו ביד' מגילה יקראנה . עם ברכות .
כז. היוצא לדרך שקורא לפני הזמן, לכתחילה יקראנה בעשרה מט. (ונשים וקטנים ספק אם מצטרפים לעשרה לגבי זה . ובדיעבד יוצא אף שקוראה ביחיד . ואת הסעודה יקיים ביד'. אבל מתנות לאביונים ומשלוח מנות יקיים ביד' אם יש עמו יהודים בספינה או בשיירה . ואם יש עמו רק גוים יקיים את המשלוח מנות ומתנות לאביונים כשקורא את המגילה .
כח. בן טו' היוצא לדרך בערב טו', י"א יקרא המגילה בברכותיה ביד' . וי"א שיקראנה ביד' ללא ברכות . וכן הלכה כיון דסב"ל.
כט. היוצא לדרך ובירך בטעות כשקרא לפני יד' ונזדמן לו לחזור לקרא ביד' לא יחזור ויברך, וטוב שישמע הברכה מאחרים . ובן יד' שהיה בדרך ולא היתה לו מגילה, ובטו' נזדמנה לו מגילה קורא אותה בטו' . ללא ברכות .
ל. עיר שקוראים בה מספק ב' ימים ולא קראו ביד' כשחוזרים וקוראים בטו' י"א שיקראו עם ברכות . וי"א שיקראו ללא ברכות וכן הלכה
עוד בנושא כי בא מועד - הלכות פורים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il