ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כל זה כאמור כלפי אומות העולם, אולם לא פחות מכן יש לראות מה ניתן לנו לפעול ולעשות בדורנו בתוך האומה פנימה, כדי שנתקן את עצמינו ונכשיר את הלבבות לקראת היעוד האלוקי שיועד לנו עלי אדמות.
בעקבות דברי המן שאמר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" באה עצתה של אסתר באומרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים...". ברור הדבר שאין מדובר בכנס באולם כל שהוא, אלא תיקון יסודי. כנגד האמירה של "מפוזר ומפורד" יש להגביר את האחדות. לפני מתן תורה נאמר: "ויחן שם ישראל נגד ההר", ופירשו חז"ל שישנו דבר מיוחד בחנייה זו - שישראל חנו באחדות, לעומת שאר הנסיעות והחניות שהיו בהם חילוקי דעות. במסע לקראת הר סיני הייתה התעלות לקראת המעמד הנשגב וזאת הייתה שעת הכושר לנתינת התורה. אחדות אמיתית יכולה להיות כשיש ערך רוחני אמיתי שכולם שואפים אליו. כשחסר הערך האמיתי עלולים לעשות תחליפים זמניים, שבמשך הזמן מתנדפים כמו אבק ברוח. מרדכי ואסתר רוממו את העם והביאו אותו למדרגה גבוהה, שידעו שהם עם ה' בעולם, וממילא מעשיהם והתנהגותם צריכה להיות בבחינת "ואנשי קודש תהיו לי".
בדורנו מדברים על אחדות, אולם אם לא נדע בברור מהו הערך הרוחני שכולנו מחוברים לו ומתאחדים סביבו, לא תיכון שום אחדות. אנו שמאמינים שהדרכתה של תורת ישראל בחיי היום-יום הם הערך העליון של היהדות, ושאם הציבור ידע שדברי התורה הם שמחייבים ולא סברות אנושיות שאינן מבוססות על בסיס תורת הנצח - אז תתכן אחדות, אחרת כל הדיבורים על אחדות זו תהיה משאלה יפה מבלי יכולת ביצועית למעשה.
הלוואי ועם ישראל ובייחוד הציבור הדתי הלאומי יחדיר למודעות שלו, ויקבל על עצמו גם בדורנו את "הדוּר קיבלוה בימי אחשורוש", שתהיה מעין קבלת תורה מחדש, ואז נזכה גם לראות בישועתו יתברך בקרוב בימינו. פורים שמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
