ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש גזל ונזיקין

אדם המזיק באונס

1397
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
חז"ל אמרו בתלמוד שאדם המזיק חייב גם אם הזיק באונס:
תנא דבי חזקיה אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון 1 .
וכן פסק השו"ע בכמה מקומות שהמזיק באונס חייב כדלהלן:
אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס,כיצד נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם 2
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4

מאידך מצאנו כמה מצבים בהם פסק השו"ע שאדם המזיק באונס פטור:
היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה. 5
היה בעל קורה ראשון ובעל החבית אחרון, ונשברה החבית בקורה, פטור. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד משאו, חייב. ואם הזהיר לבעל החבית ואמר לו: עמוד, פטור. א ואם עמד לתקן משאו, אע"פ שלא הזהירו, פטור, שטרוד היה ולא היה יכול להזהירו. 6
המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בו ושברו, פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים. 7
בד"א שישן חייב, בשישנו שניהם כאחד ונתהפך אחד מהם על חבירו והזיקו או קרע בגדיו. אבל אם היה אחד ישן, ובא חבירו ושכב בצדו, זה שבא באחרונה חייב אם הזיק לראשון. ואם הראשון הזיקו, פטור. 8
העולה מהמקורות הנ"ל, שפעמים שאדם שהזיק באונס חייב ופעמים שהוא פטור וצריך להבין מה החילוק.
שיטת התוספות ופסק הרמ"א
התוספות 9 מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור. לדעתם אדם שהזיק באונס חייב דוקא אם מדובר באונס רגיל (כעין אבידה) אך אם הזיק באונס גמור (כעין גניבה) פטור. הרמ"א בשו"ע 10 נקט כשיטתם וכתב במפורש שהחיוב בהזיק באונס הוא דוקא באונס רגיל ולא באונס גמור. על פי עיקרון זה מבאר הרמ"א מדוע האדם פטור מהנזק במקרים שציינו לעיל.


שיטת הרמב"ם והשו"ע
מדברי השו"ע שציטטנו לעיל נראה שהשו"ע לא מקבל את חילוק התוספות וכן כתב הש"ך 11 שמלשון הרמב"ם והמחבר משמע שאין חילוק בין אונס רגיל לאונס גמור. אך כאמור גם לדעת השו"ע והרמב"ם יש מצבים בהם אדם שהזיק באונס פטור ויש לברר מה החילוק.
הסבר בעל ערוך השולחן בדעת הרמב"ם והשו"ע
בעל ערוך השולחן 12 מבאר שהרמב"ם והשו"ע אמנם לא מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור אך לדעתם אדם פטור במצבים הבאים:
א: במקום שיש אחר שגרם לנזק זה והוא פושע יותר מזה האנוס אין לנו לחייב את זה שנאנס אלא את זה שפשע. 13
כלומר אדם הזיק באונס אך יש אדם נוסף שבפשיעתו הנזק נגרם. במצב כזה אין לנו לחייב את המזיק באונס.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור של שובר כלים תוך כדי שינה וכן את המניח כד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה שהמניח ברה"ר הוא שפשע.
ב: "וכן אם היתה סיבה ניכרת שמן השמים היה הנזק..." 14 כלומר מדובר בכח עליון שגרם את הנזק ובמצב זה האדם פטור.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור בעולה בסולם.
נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע
בעל ערוך השולחן מצביע על נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע בקריטריון לחייב אדם המזיק באונס ונבארה להלן:
כתב הרמב"ם 15
המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד כיצד... או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם.

כלומר עולה מדבריו שאמנם הנתקל אינו פושע אך חייב בנזק שגרם.
אך במקום אחר כתב הרמב"ם 16
נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה פטור מפני שאנוס הוא.
הקושי העולה ברור, במקום אחד כתב הרמב"ם שנתקל שהזיק חייב ובמקום אחר כתב שפטור.
ערוך השולחן מבאר שהמזיק באונס חייב, דוקא כשמזיק ממש בעת האונס, אך אם הנזק נגרם לאחר מכן האדם האנוס פטור. אם הוזק אדם בחרסים של הכד מיד בעת שנשברו, הנתקל חייב. ומה שכתב הרמב"ם לפוטרו הוא באופן שאדם הוזק לאחר מכן כלומר כשמצטרפים שני גורמים היזק באונס ולא המזיד יחד עם גרמא המזיק פטור. ובלשון בעל ערוך השולחן "דהוא לא הזיקו בידים אלא שהיה גורם שהאחר יהיה לו היזק על ידו וכיון שאינו פושע אינו חייב בגרמתו" 17
בדברי השו"ע א"א לתרץ כך. בסימן שעח כתב השו"ע:
או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו משלם נזק שלם
ובסימן תיב כתב:
מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד והזיק לאחרים בשעת נפילה פטור דנתקל לאו פושע הוא

מדברי השו"ע עולה שהאדם הוזק בשעת האונס ממש ובכל זאת המזיק פטור ובסימן שעח חייב את הנתקל? ערוך השולחן מתרץ שלדעת השו"ע האדם שהוזק מהכד היה צריך להיזהר ולכן השובר את הכד פטור אך אם בהמה או כלים הוזקו משברי החבית שלו הוא חייב בנזק!




^ 1.בבא קמא כו ב
^ 2.חושן משפט סימן שעח סעיף א
^ 3. שם סעיף ב
^ 4. סימן תכא סעיף ג
^ 5.שם סעיף ג
^ 6. סימן שעט סעיף ב
^ 7. סימן תיב סעיף א
^ 8. סימן תכא סעיף ד
^ 9.ד"ה ושמואל בבא קמא כז ב
^ 10.ראה דברי הרמ"א בסימן שעח סעיפים א ב. ובסימן תכא סעיף ד.
^ 11.סימן שעח ס"ק א
^ 12.סימן שעח
^ 13.שם סעיף ג
^ 14.שם
^ 15.הלכות חובל פ"ו הל' א
^ 16.הלכות נזקי ממון פי"ג הל' ז
^ 17.סימן שעח סעיף ג
עוד בנושא גזל ונזיקין
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il