ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תנא דבי חזקיה אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון 1 .
וכן פסק השו"ע בכמה מקומות שהמזיק באונס חייב כדלהלן:
אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס,כיצד נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם 2
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
מאידך מצאנו כמה מצבים בהם פסק השו"ע שאדם המזיק באונס פטור:
היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה. 5
היה בעל קורה ראשון ובעל החבית אחרון, ונשברה החבית בקורה, פטור. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד משאו, חייב. ואם הזהיר לבעל החבית ואמר לו: עמוד, פטור. א ואם עמד לתקן משאו, אע"פ שלא הזהירו, פטור, שטרוד היה ולא היה יכול להזהירו. 6
המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בו ושברו, פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים. 7
בד"א שישן חייב, בשישנו שניהם כאחד ונתהפך אחד מהם על חבירו והזיקו או קרע בגדיו. אבל אם היה אחד ישן, ובא חבירו ושכב בצדו, זה שבא באחרונה חייב אם הזיק לראשון. ואם הראשון הזיקו, פטור. 8
העולה מהמקורות הנ"ל, שפעמים שאדם שהזיק באונס חייב ופעמים שהוא פטור וצריך להבין מה החילוק.
שיטת התוספות ופסק הרמ"א
התוספות 9 מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור. לדעתם אדם שהזיק באונס חייב דוקא אם מדובר באונס רגיל (כעין אבידה) אך אם הזיק באונס גמור (כעין גניבה) פטור. הרמ"א בשו"ע 10 נקט כשיטתם וכתב במפורש שהחיוב בהזיק באונס הוא דוקא באונס רגיל ולא באונס גמור. על פי עיקרון זה מבאר הרמ"א מדוע האדם פטור מהנזק במקרים שציינו לעיל.
שיטת הרמב"ם והשו"ע
מדברי השו"ע שציטטנו לעיל נראה שהשו"ע לא מקבל את חילוק התוספות וכן כתב הש"ך 11 שמלשון הרמב"ם והמחבר משמע שאין חילוק בין אונס רגיל לאונס גמור. אך כאמור גם לדעת השו"ע והרמב"ם יש מצבים בהם אדם שהזיק באונס פטור ויש לברר מה החילוק.
הסבר בעל ערוך השולחן בדעת הרמב"ם והשו"ע
בעל ערוך השולחן 12 מבאר שהרמב"ם והשו"ע אמנם לא מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור אך לדעתם אדם פטור במצבים הבאים:
א: במקום שיש אחר שגרם לנזק זה והוא פושע יותר מזה האנוס אין לנו לחייב את זה שנאנס אלא את זה שפשע. 13
כלומר אדם הזיק באונס אך יש אדם נוסף שבפשיעתו הנזק נגרם. במצב כזה אין לנו לחייב את המזיק באונס.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור של שובר כלים תוך כדי שינה וכן את המניח כד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה שהמניח ברה"ר הוא שפשע.
ב: "וכן אם היתה סיבה ניכרת שמן השמים היה הנזק..." 14 כלומר מדובר בכח עליון שגרם את הנזק ובמצב זה האדם פטור.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור בעולה בסולם.
נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע
בעל ערוך השולחן מצביע על נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע בקריטריון לחייב אדם המזיק באונס ונבארה להלן:
כתב הרמב"ם 15
המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד כיצד... או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם.
כלומר עולה מדבריו שאמנם הנתקל אינו פושע אך חייב בנזק שגרם.
אך במקום אחר כתב הרמב"ם 16
נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה פטור מפני שאנוס הוא.
הקושי העולה ברור, במקום אחד כתב הרמב"ם שנתקל שהזיק חייב ובמקום אחר כתב שפטור.
ערוך השולחן מבאר שהמזיק באונס חייב, דוקא כשמזיק ממש בעת האונס, אך אם הנזק נגרם לאחר מכן האדם האנוס פטור. אם הוזק אדם בחרסים של הכד מיד בעת שנשברו, הנתקל חייב. ומה שכתב הרמב"ם לפוטרו הוא באופן שאדם הוזק לאחר מכן כלומר כשמצטרפים שני גורמים היזק באונס ולא המזיד יחד עם גרמא המזיק פטור. ובלשון בעל ערוך השולחן "דהוא לא הזיקו בידים אלא שהיה גורם שהאחר יהיה לו היזק על ידו וכיון שאינו פושע אינו חייב בגרמתו" 17
בדברי השו"ע א"א לתרץ כך. בסימן שעח כתב השו"ע:
או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו משלם נזק שלם
ובסימן תיב כתב:
מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד והזיק לאחרים בשעת נפילה פטור דנתקל לאו פושע הוא
מדברי השו"ע עולה שהאדם הוזק בשעת האונס ממש ובכל זאת המזיק פטור ובסימן שעח חייב את הנתקל? ערוך השולחן מתרץ שלדעת השו"ע האדם שהוזק מהכד היה צריך להיזהר ולכן השובר את הכד פטור אך אם בהמה או כלים הוזקו משברי החבית שלו הוא חייב בנזק!
^ 1.בבא קמא כו ב
^ 2.חושן משפט סימן שעח סעיף א
^ 3. שם סעיף ב
^ 4. סימן תכא סעיף ג
^ 5.שם סעיף ג
^ 6. סימן שעט סעיף ב
^ 7. סימן תיב סעיף א
^ 8. סימן תכא סעיף ד
^ 9.ד"ה ושמואל בבא קמא כז ב
^ 10.ראה דברי הרמ"א בסימן שעח סעיפים א ב. ובסימן תכא סעיף ד.
^ 11.סימן שעח ס"ק א
^ 12.סימן שעח
^ 13.שם סעיף ג
^ 14.שם
^ 15.הלכות חובל פ"ו הל' א
^ 16.הלכות נזקי ממון פי"ג הל' ז
^ 17.סימן שעח סעיף ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
