בית המדרש

  • באהל אברהם
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב שפירא זצ"ל

פרק ו

תפילותיו

undefined

הרב חיים אביהוא שוורץ

תש"ע
5 דק' קריאה
מושכל ראשון בענין התפילה: ר' אברום היה מתפלל מתוך סדור. גם בחזרת הש"ץ היה מסתכל בסדורו. גם בקריאת התורה בשני וחמישי הסתכל בסידור, גם כשנקרא לעלות לתורה היה מגיע לבימה כשסידור בידו.
היה נכנס בבוקר לישיבה ובכניסה מצד שמאל היו קופות צדקה, מיד היה שם כמה מטבעות בקופות. משם ממשיך בזריזות למקומו. הליכתו מקרינה זריזות וחיוניות של עבודת ה'. מתעטף בטלית בזריזות, מניח תפילין בזריזות. מאוד היתה ניכרת תכונת הזריזות בתחילת יום חדש של עבודת ה'. גם בתפילה עצמה היה ניכר על הרב שהוא בריכוז גדול מאוד ומתפלל בזריזות.
ברכת 'אהבת רבה' שלפני קריאת שמע, היה אומר בהתלהבות, במיוחד שמתי לב, שבשבתות באופן מיוחד, היה מתפלל ברכה זו ברכוז גדול, בכונה גדולה, בקול ובהתלהבות: "ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עיננו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ולא נבוש לעולם ועד". ממש כל מילה ומילה מודגשת ונובעת מתוך תמצית האישיות. ר' אברום גדול הדור, כולו תורה, כלשון גיסו ר' נתן עליו: 'כל קמט במצחו תורה', והוא מתחנן לפני ה' "ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל... וכו'". ללמדך, שהתורה הקדושה, נמשכת מאור אין סוף ואין לה סוף וגם תלמיד חכם ענק כר' אברום מתחנן אל הקב"ה שיתן לו בינה להבין את תורתו הקדושה.
באחת השבתות בזמן התפילה בישיבתנו הקדושה, ניגש אלי אחד מבני - הוא היה אז בן חמש שנים - ואמר לי באוזני: 'אבא, אתה יודע, לר' אברום יש לב כזה חזק, ממש כמו... טנק! (כנראה זה היה הדבר הכי חזק בעולם, שהוא הכיר). שאלתיו: מנין אתה יודע איזה לב יש לר' אברום? הוא השיב: 'בוא תראה איך הוא מתפלל. ממש בכל הכוחות'. (הוא היה רגיל לשבת על מדרגות ההיכל של ארון הקודש ושם היה מסתכל על הרבנים בתפילתם. אני ישבתי בשליש האחרון של בית המדרש, והילד אמר לי: 'תשב מקדימה, מכאן אתה לא רואה את ר' אברום'! חבל שלא הקשבתי למוּסֵר של ילד קטן.)
מספרים, שהקשר שבין מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, לבין מורנו ורבנו הרב שפירא, התחיל עוד לפני הנישואין שיצרו קשר משפחתי, אלא בשטיבלך של מאה שערים, כשר' צבי יהודה הבחין בבחור הצעיר שמתפלל בדבקות גדולה מאוד והתענין בו מי הוא ומה טיבו. כבר אז, בלט ר' אברום גם בעבודת ה' שלו.

תפילות הימים הנוראים
אמנם, גולת הכותרת של תפילותיו, היו תפילות הימים הנוראים. ר' אברום היה עובד ה' בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, בכל מוחו וליבו. כל ישותו וכל עצמותיו אומרות: 'ה' מי כמוך'!!! בין שהיה שליח צבור ובין שהיה במקומו, תפילתו כל הזמן בקול רם ובהתלהבות עצומה.
חתן בנו, הרב אברהם סילבצקי כותב, שבמשך ימי ראש השנה ויום הכפורים, היה מוכרח רבנו להחליף את בגדיו כמה פעמים, משום שהיו ספוגים בזיעה ומרוב מאמץ בתפילה.
כך אמר בנו של הרב, הרב הצדיק ר' שמואל בהספדו בתוך השלושים: "מי שמע תפלתו של אבא ביום הכפורים ולא הרגיש ממש כאילו הוא בבית המקדש". אכן, כך היתה התחושה של מאות המתפללים בישיבה הקדושה ביום הכפורים. כשכל הקהל הגדול פרץ בשירה אדירה: "אמת מה נהדר היה כהן גדול, אמת מה נהדר היה כהן גדול, בצאתו מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע", היתה תחושה חזקה מאוד בלב כולנו, שאנו שם, שאנחנו נמצאים עם הכהן הגדול בבית המקדש.
כשהיה מתפלל סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים, זו לא היתה אמירה בעלמא. ר' אברום ידע את ערכו ככהן גדול של הדור ומתוך כך היה חדור ענוה עצומה של עבד לקודשא בריך-הוא ולשכינתיה, לכנסת ישראל, וכך היתה נשמעת תפילתו בארץ ומסתמא גם בשמים.
כשהיינו שומעים את האמירה בניגון של: "והכ-הנים [אה, אה, איי...]... כשהיו שומעים [אה אהיי אהיי אהיי] את השם הנכבד והנורא [אה אה איי איי] מפו-רש [אה אה איי] יוצא מפי כהן גדול [אה, אהיי איי אה] בקדושה ובטהרה [אה אהיי אהיי אהיי] היו כורעים [אה אהה איי]..." מי יכול לתאר רגעים נשגבים וקדושים אלו. איזה רטט של קדושה היה עובר בקרבנו, לב מי לא היה נחרד ומרגיש כיצד "מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון". (כתבתי במכוון סימנים של הניגון, במיוחד לאלה ששמעו ונזכרים, ולאלה שלא שמעו, על-כל-פנים יתרשמו, כמה דקות נשגבות היתה נמשכת אמירה עילאית זו).
וכשהיינו נופלים על פנינו ואומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", היינו חשים את הביטול הגמור שלנו, אל שכינת עוזנו ואת השפע והאור הגדול המושפע עליה, בכח תפילת הכהן הגדול, מורנו ורבנו זצ"ל.
אשרי האזנים, ששמעו את התפילות הנפלאות והעצומות הללו. הן רשומות רושם נצחי לא רק בשמים, אלא בלבבות אלפי התלמידים והמתפללים שזכו לשומען. איזה שילוב נפלא של גאון עולם בעמקותה של תורה, בהלכה, וגאון עולם בעבודה, בכח של תפילה.
לתפילות יום הכפורים הנישגבות, קדמו כמובן, תפילות ראש השנה המלכותיות ובמרכזן - דרשת מורנו ורבנו הגאון והצדיק העליון, כשהוא עטוף כולו בטלית, לפני תקיעת השופר. פניו היו לוהטות ונראות ככדור אש והוא מדבר בהתלהבות נפלאה ובחרדה נוראה עד שקשה היה מאוד לשמוע משפט, אלא רק מילים בודדות: "חרדת הדין", "עקידת יצחק", "קבוץ גלויות", "לשמוע קול שופר", וכיוצא באלו.
לאחר הדרשה והרושם החזק שלה, היו התקיעות. הרב איתן אייזמן שליט"א - שהוא אחד מתלמידי חכמים של ישיבת 'מרכז הרב', היותר קרובים וקשורים לרבנו - הוא התוקע והרב היה מקריא. ההקראה של הרב לא היתה רק אמירת תיזכורת, היא היתה כמו תקיעה מחמת עצמה. כשהרב כולו לבוש לבן ועטוף כולו בטליתו היה מכריז באריכות: "תקיעה", לב מי לא היה מתמלא חרדה נוראה. וכך בכל התשר"ת תש"ת תר"ת.
ועוד הערה בענין תפילת ימים נוראים, שמעתיה מהרב שלום קליין שליט"א, שהיה גם הוא שליח ציבור בישיבת 'מרכז הרב', במשך שנים רבות. רגילים במקומות רבים, וכן הוא נהג, לשיר את הסיום של תפילת "אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים...". ר' אברום התנגד לכך וביקש להפסיק לשיר זאת באמרו: "את זה שרים? את המילים האלה 'כי אין בנו מעשים', צריך לומר בבכי".
כך היתה הכניסה לשנה החדשה בישיבת 'מרכז הרב', במחיצתו של מורנו ורבנו פארם של ישראל ותורתם.
סיומם של הימים הנוראים היה בהושענה רבה. אז היה מושלם הרמז שאמרו: "ארי"ה שאג מי לא יירא" (עמוס ג, ח). ארי"ה - ראשית תיבות - א לול , ר אש השנה, י ום הכפורים, ה ושענא רבה. תפילת הושענא רבה, היה רבנו מתפלל בכותל המערבי כותיקין. תפילה מליאת עוצמה, ה'אריה שאג' היה מתגלה במלואו. הנענועים של הלולב בריכוז ובכוונה גדולים מאוד וכמוהם ה"הושע נא למענך אלהינו הושע נא" וכל סדר ההושענות וחביטת הערבה, ולבסוף הברכות לכל אחד ואחד: 'פיתקא טבא', 'פיתקא טבא'.

לענין הימים הנוראים ניתן לצרף גם את פורים כמאמר חז"ל "פורים כפורים". מאז היותו לראש הישיבה, היה עסוק מרן הרב שפירא במשך חלק גדול מהפורים בקבלת 'קויטלך'. הוא התיחס לענין זה ברצינות גדולה מאוד. מאות רבות ואולי אלפי פתקאות ממולאות בבקשות נערמו על שולחנו ובכיסי חלוקו, והרבה מאוד סיפורי ישועות סופרו בעקבות תפילותיו וברכותיו של הרב.
ר' אברום החשיב מאוד את ה'רב פורים' של הישיבה שהיה נמצא לידו כל הזמן. והסיום היה בתפילת מנחה בביתו של ר' אברום בניגון של הימים הנוראים ובאריכות גדולה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il