ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפתח השוק ניצבו שני סוחרים ערבים, אבו-ג'מיל ואבו-יחיא. אבו-ג'מיל היה מוכר אבטיחים ואילו לאבו-יחיא היה דוכן של מיני ירקות.
במשך רוב היום לא התפנו השניים לשוחח ביניהם מחמת עומס מלאכתם, אבל מדי פעם, כאשר תנועת הקונים התדלדלה, ישבו על שרפרפיהם, שתו קפה והחלו לשוחח על הא ועל דא.
אבו-ג'מיל היה שונא יהודים מושבע וחיפש כל עילה להתלוצץ עליהם ואף לפגוע בהם, ואילו אבו-יחיא טען שלא כדאי להסתבך עם היהודים, ובפרט לא עם חכמיהם, מפני שיש להם כוחות משמיים. השניים נהגו להתווכח ביניהם בעניין הזה. אבו ג'מיל תיאר כיצד התעלל ביהודים ולא אירע לו מאומה, ואילו אבו-יחיא סיפר על כוחם של חכמי היהודים ומה אירע לכל מי שניסה לפגוע בהם.
בדיוק בשיאו של ויכוחם באותו יום עבר במקום אחד מחכמי היהודים, זקן כבן שמונים, עם זקן לבן ומצנפת לראשו. הוא התנהל לאיטו עם מקל לעבר בית הכנסת הסמוך.
אבו-ג'מיל הביט בזקן בבוז ואמר לאבו-יחיא:
"איזה כוחות יש לזקן היהודי הזה?! הרי הוא אפס מוחלט!"
"אל תצחק עליו", אמר אבו-יחיא, "כבר אמרתי לך שלא כדאי לצחוק על היהודים הזקנים".
"אבל מה הוא יכול לעשות לי?!", קרא סוחר האבטיחים, "הרי היהודים כאן חסרי אונים. אין מי שיגן עליהם!"
"אל תהיה בטוח כל כך", אמר לו חברו.
"רוצה לראות?!" שאל אבו-ג'מיל.
אבו-יחיא ניסה לשכנע את חברו שלא יפגע בזקן היהודי. בכל זאת אבו-ג'מיל קם על רגליו, ניגש לדוכן האבטיחים הרחב שלו, בחר אבטיח גרוע, חצה אותו לשניים בסכינו, והוציא מחציו את תוך הפרי עד שנשארה בידו קליפת אבטיח.
הוא ניגש לעבר הזקן היהודי שדידה לאטו והניח את הקליפה על ראשו.
הזקן הסב את פניו בחוסר אונים לעבר הרשע, ונראה מעורר רחמים. נחלי מיץ אדום זבו מהקליפה הירוקה על פניו המקומטות והכתימו את זקנו הצחור. אבו-ג'מיל צחק בבוז, אבו-יחיא גער בו על מעשהו. כמה נערים ערבים צחקו על הזקן האומלל וחבטו על הקליפה.
הזקן היהודי הסב את פניו למרום בעוד קליפת האבטיח על ראשו, עצם את עיניו בצער והחל למלמל ללא הפוגה. אחרי רגע ארוך סיים את דבריו, הסיר באיטיות את הקליפה מעל ראשו, הניחה בצד הדרך, והמשיך לדדות בדרכו לעבר בית הכנסת לקול צחוקם של מוכר האבטיחים והנערים.
לאחר כשעה חזר אותו יהודי זקן ליד השוק בדרכו מבית התפילה לביתו. בפתח השוק הייתה הסתודדות גדולה ונשמעו קריאות מכל עבר. הוא נעצר ושאל את סוחר הירקות בשל מה המהומה.
"סוחר האבטיחים שלידי התמוטט לפני זמן קצר, נפל על הרצפה ומת במקום. אף אחד לא הבין מה קרה לו. הוא היה בסך הכל בן שלושים וחמש, בריא לגמרי, אכבר-גבר".
הזקן הנהן בראשו והמשיך בדרכו.
אחרי רגע מיהר סוחר הירקות בעקבותיו.
"רק רגע יא-סידי, אתה זכור לי. האם לא עברת כאן לפני שעה, והסוחר שם על ראשך קליפת אבטיח?!"
הזקן התבונן בו בחשש מה, ולאחר שחש כי לא אורבת לו סכנה מאותו ערבי, הודה:
"נכון, זה הייתי אני".
"מה אתה אומר?!", הזדעק הסוחר, "אמרתי לשוטה הזה שלא כדאי להתעסק עם היהודים ובפרט עם הזקנים שלהם! רק תגיד לי דבר אחד, במחילה מכבודך. ראיתי שכאשר המנוח הניח את הקליפה על ראשך, הסתכלת בשמיים ואמרת כמה מילים. אני מבקש ממך בכל לשון שתגלה לי מה אמרת!"
החכם היהודי התבונן פעם נוספת בפני הערבי ואמר:
"דיברתי עם ריבון העולמים ואמרתי לו כך: 'ריבונו של עולם. בדרך כלל אתה ארך אפיים לטובים ולרעים. אתה לא ממהר להיפרע מאף אחד על מעשיו הרעים, יהיה מי שיהיה, גם בגלל הבחירה החופשית וגם בגלל שאתה רחמן ונותן לכל יצור אנוש אפשרות להתחרט על מעשיו. אתה נותן לכולם אשראי גדול, ורק כאשר יש לאדם חוב גדול מאוד, אתה נאלץ להיפרע ממנו. הפעם אני מתחנן לפניך שתחרוג מדרכך ותדאג לכך שהסוחר הזה ישלם במזומן'..."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










