ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מחיר הקרן והטיפול הלבבי והאדיב שהציע עשו את שלהם. השמועה עברה מפה לאוזן, וכך מדי שבוע הגיעו אל דוד זוגות מאורסים נרגשים להדפיס אצלו את ההזמנה ליום חתונתם.
בתו של דוד, שרה, נישאה לא מכבר וכבר הייתה אם לילדים, אך אושרה היה מהול תמיד ברגשות נוגים. היו לה כמה חברות טובות שעדיין לא זכו להקים בית נאמן בישראל, וכאבן נגע מאוד לנפשה.
שרה הצפינה בפתק קטן את השמות המיועדים לתפילה. השנים חלפו, גיל שלושים חלף עבר גם הוא, אבל בפתק הופיעו עדיין אותם שמות - "מיכל בת גילה לזיווג הגון במהרה, אפרת בת טובה לזיווג הגון במהרה..."
בכל הפרשת חלה שרה התפללה עליהן, ובכל לידה השתדלה להזכיר את שמותיהן. בכל ברית מסרה לסנדק פתק עם שמותיהן, ומכל חתן או כלה שנקרו בדרכה ביקשה, כמעט התחננה: "אתם זכיתם להתחתן, אנא ביום שמחתכם, התפללו על אלו שעדיין לא זכו!", והעבירה להם פתק עם השמות שכבר זכרה בעל פה. כאשר שמעה שרה על גמ"ח ההזמנות של אביה, החליטה לנצל את העניין ולגייס לתפילה את כל הזוגות המאורסים שיגיעו להדפיס הזמנות, ולבקש מהם שביום שמחת לבם יזכירו את שמות חברותיה המצפות ומייחלות גם הן להגיע לחופתן.
היא שרטטה פתק קטן, ורשמה בקשה אישית מהחתן והכלה: "מזל טוב! בשעה טובה אתם זוכים להקים בית נאמן בישראל. יש לי מספר חברות שעדיין לא זכו לכך, כולן עברו כבר את גיל שלושים. אם לא קשה לכם, בבקשה התפללו עליהן ביום שמחתכם מתחת לחופתכם! מיכל בת גילה לזיווג הגון במהרה, אפרת בת טובה לזיווג הגון במהרה... תזכו למצוות! שרה".
שרה הדפיסה את הפתק בכמה עשרות עותקים והגישה אותם לאביה.
"אבא", ביקשה, "בכל חבילת הזמנות שתמסור לזוג שעומד להינשא, שים בבקשה גם פתק אחד כזה. תפילה של חתן וכלה בוודאי תעזור לחברותיי".
הימים חלפו, זוגות התארסו, הזמנות הודפסו, חתונות נחוגו, ערימת הפתקים הלכה והצטמצמה, אך רשימת השמות כמו ממאנת להשתנות. אותם שמות, אותן חברות, ובן זוג אין.
ואז הגיע יום גשום וסוער במיוחד. גשם ניתך בעוז והמדרכות נשטפו במים. נפש חיה לא נראתה בחוץ. על דלת משרדו של דוד נשמעו נקישות בהולות. הוא ניגש לפתוח, כשהוא מתפלא מה מביא אנשים להסתובב בחוץ ביום גשום שכזה. בפתח עמדו שני בחורים חסונים, עטופים מכף רגל עד ראש במעילים שחורים, לראשם כובעי צמר שחורים. בקושי היה אפשר להבחין בפניהם.
"אתה עושה הזמנות?" שאלו השניים בקוצר רוח.
דוד קצת נבהל מפניהם. הוא לא קבע פגישה עם אף אחד, ולא היה ידוע לו על מישהו שצריך לקחת הזמנות מוכנות. מה הם רוצים ממנו, ועוד ביום גשום כזה?! ומה הדחיפות שבקולם?! והמראה שלהם - הם לא נראים טיפוסים ידידותיים במיוחד... אולי זו ביקורת פתע של מס הכנסה, ואולי גרוע מכך? המחשבות התרוצצו במוחו, והוא התלבט אם לסגור בעדם את הדלת, כשאחד מהם החל להסביר, במילים קטועות ובתנועות ידיים מפוזרות: "אולי אתה לא זוכר אותי. אני עשיתי אצלך הזמנה לפני חודשיים וכבר קיבלתי את ההזמנות".
דוד הקשיב בעניין לבחור שהוסיף: "אני מתחתן היום ועכשיו אנחנו נוסעים לכותל להתפלל".
"כן, מזל טוב... אז מה הבעיה?" ניסה דוד להבין, והבחור המשיך: "הפתק! אבד לנו הפתק!"
כמה שניות חלפו עד שדוד הבין במה מדובר. הבהלה והחשש מהביקור הבלתי צפוי דרשו ממנו קצת זמן לעכל את העניין.
"אה, הפתק! הפתק של בתי עם השמות לתפילה!"
דוד נכנס לחדרו, ומיהר להגיש לבחור את הפתק האחרון שהיה מונח בערימה.
החתן המיועד הודה לו ומיהר לדרכו.
מאוחר בלילה צלצל הטלפון הנייד של שרה. על הקו הייתה חברתה הטובה, מיכל.
"שרהל'ה, מגיע לי מזל טוב. הלילה התארסתי בשעה טובה!"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












