ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
א. ראשית, חריצת משפט מות לושתי.
ב. לקיחת אסתר לבית אחשורוש והמלכתה במקום ושתי.
ג. עצת בגתן ותרש להרוג המלך, הגדת דבריהם לאסתר ע"י מרדכי והצלת המלך הבאה בעקבותיה.
ד. גדולתו של המן ע"י אחשורוש.
ה. הסכמת אחשורוש למסור עם ישראל בידי המן לעשות בו כטוב בעיניו.
ו. בקשת אסתר "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי".
ז. החלטת אחשורוש לבטל הגזירה.
ח. תליית המן ועשרת בניו.
ט. מתן רשות ליהודים לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם כרצונם.
י. עלית מרדכי לגדולה ולשלטון במקום המן.
פרטנו כאן השתלשלות הענינים בקצרה, להוכיח שאינם טבעיים כלל, אלא כל המאורעות השתלבו אחד בשני למטרה מסויימת ונעלה. אפשר לסכמם במשפט קצר - מפלת המן וגדולת מרדכי. הנס הכפול הזה, נועד מראשיתו לתכלית אחת ויחידה, והיא, תשועת עם ישראל משונאי נפשו. וכבר ביארו רבותינו הקדושים ברוח קדשם, את הפסוק הנ"ל, באומרם, לכלותם, בימי המן (מגילה י"א ע"א), שזה משקף שכל מה שהתרחש הוא מאתו יתברך.
והנה הרבה סיבות נאמרו בדברי חכמינו הקדושים על השאלה, מדוע נגזרה כליה על שונאי ישראל בדור ההוא? והרבה תשובות נאמרו בזה. ננסה לקרב ולהסביר הדבר על פי שכלנו המוגבל. ידוע כי הנס הזה קרה בתקופת שבעים שנה של גלות בבל, בין חורבן הבית הראשון לבנין הבית השני. הטבע האנושי מחייב, כי עם אשר הוגלה בכח הזרוע מארצו המיועדת לו על פי ההבטחה האלקית, עליו להתכונן תמיד ולשאוף ליום הנכסף מתי ישוב לארצו ולמולדתו, ובפרט ביודעו מראש שהגלות שהוא נמצא בה היא רק לתקופה מוגבלת.
כמיהה ושאיפה כזאת, ממלאת תפקיד חשוב וכפול:
א. מעניקה לו תוחלת ותקוה לבל יפול בזרועות היאוש, ביודעו נאמנה שתקופת הגלות היא תקופה חולפת, ורק באופן זמני נמצא מחוץ לארצו.
ב. נוטעת בלבו ההרגשה האמיתית שהוא גר בארץ נכריה, ונתון בידי מושלי ארץ לשבט או לחסד, ובעיקר שהוא רק נסבל, וכל רוח מצויה עוקרתו והופכתו על פניו. בהעדר התקוה וההרגשה הזאת, נמשל לאיש הלמו יין, או להוזה חלומות בהקיץ, ורק כאשר ישמע קול נפץ אדיר וחזק המעתיק ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון, רק אז יתעורר מתרדמתו העמוקה.
יתכן מאד שהתגשמות הרעיון הנ"ל בחלקו או במלואו, קרה באותו דור ביניים שבין החורבן והבנין. בראותם תפארת הוד מלכות פרס האדירה החובקת זרועות עולם, נתעו להאמין בשוא כי הם יושבים לבטח בהשקט ובשלוה, שאננים מקול נוגש, וכי הם אזרחים שוויי זכויות וחובות, ויבנו בתים ויטעו כרמים, וישבו לבטח כאילו זאת ארצם ונחלתם עדי עד. השקפה כזאת עלולה לגרום להתבוללות וטמיעה מרצון, אשר תוצאותיה מי ישורן, והעובדה שאכלו ושתו מהמשתה שבעת ימים ללא כל אונס, מצביעה על הלך מחשבתם.
קול רעם בגלגל בדמות הגזירה האיומה, קלעה אל המטרה - עוררה ישנים והקיצה נרדמים, בראותם התכנית השטנית המתוכננת והמחושבת היטב היטב לכל פרטי פרטיה, המרחפת על ראש האומה כולה, אשר תכליתה השמדה כללית להשמיד ולהרוג ולאבד אנשים ונשים וטף ביום אחד, הקפיצה את כולם והעמידה אותם במקומם הנכון. רק אז התעוררו והבינו כי גרים הם בארץ לא להם, תחת שלטון עם זר אשר יכול לעשות בהם כחפצו ורצונו, וברצותו, צנוף יצנפם ככדור בכף הקלע, וכי אין להם מאומה מכל עמלם, ואין להם למי לפנות אלא לרחמיו וחסדיו יתברך שמו, בצום וצעקה. וכאשר שבו בכל לבבם ובכל נפשם, בטלה הגזירה, ולאויבים השיב גמולם בראשם. עם ישראל נשאר בייחודו בבחינת עם לבדד ישכון, ונשא בקרבו הכמיהה והערגה לעלות לציון ברנה, וכאשר בזמן כורש נבנה הבית השני עלו רבים מן הגולה לארץ ישראל לחון את עפרה ולקומם הריסותיה.
רבותינו הקדושים ביטאו רעיון זה במילים ספורות כדרכם בקדש, באומרם א"ר אבא בר כהנא, גדולה הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל, שמ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתם למוטב (מגילה י"ד ע"א).
הלקח שעלינו ללמוד מכל פרשת המגילה, הוא ג"כ כפול:
א. שאין מקום בעולם לעם ישראל שבו ישב במנוחה ובשלוה לעבוד את ה' הנכבד והנורא כמשאת נפשו באין מפריע, זולת ארץ ישראל המובטחת לעם ישראל.
ב. גם הדבר הנראה לנו כדברי טבעי, אינו אלא נס נסתר. וכמ"ש בעלי הרמז: "הטבע" גימטריא "אלהים", ז"א, שגם הטבע הוא ככלי ביד היוצר ופועל בהשגחתו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעולמי עד ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 - 050
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
