ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגמ' 'מהיכן הלל הגדול ר"י אומר מהודו עד על נהרות בבל'
אמרו בגמרא, מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מ'הודו' עד 'נהרות בבל', וכתבו התוס' [ד"ה מהודו] שאומרים רק עד 'על נהרות בבל', ואילו 'רננו צדיקים' אינו מן המזמור.
ופירש המהרש"א [כאן] דהא פשיטא שאין 'רננו צדיקים' מכלל המזמור דהלל הגדול, ש'רננו צדיקים' הוא תחילת מזמור לג בתהילים, [ואילו הלל הגדול הוא בפרק קלו בתהילים], אלא שכיון שבפסוקי דזמרה שאומרים בשבת נסדר מזמור 'רננו צדיקים' לאחר הלל הגדול, היה מקום לטעות שפסוק 'רננו צדיקים' שייך אדלעיל, על הלל הגדול, ויסברו שתחילת המזמור שנסדר אחר הלל הגדול מתחיל 'הודו לה' בכנור', לכך באו התוס' לומר שאל תטעה לומר כן, אלא בסדר פסח אומרים רק עד 'על נהרות בבל', [וכמו שאמרו בגמרא 'מהודו על על נהרות בבל],
עולה מדברי התוס' [לפירוש המהרש"א] שבפסוקי דזמרה בשבת מסמיכים אמירת 'רננו צדיקים' ל'כי לעולם חסדו', וזהו כנוסח אשכנז שמסמיכים מזמורים אלו, [ומקור נוסח זה הוא בדרכי משה (או"ח סימן רפא) שהביא כן בשם האור זרוע (הל' שבת סימן מב אות ד, ואמנם באור זרוע שלפנינו ליתא הכי)], ואף שכל שאר המזמורים שמוסיפים בשבת אומרים אותם כסדר שמסודרים בתהלים, ['למנצח וגו'', 'השמים מספרים', 'לדוד בשנותו', 'תפלה למשה וכו''], אעפ"כ 'רננו צדיקים' [מזמור לג] אומרים לאחר 'הודו לה' כי לעולם חסדו' [מזמור קלו].
(ובאמת לנוסח ספרד אומרים 'רננו צדיקים' אחר 'השמים מספרים', כסדר הפרקים בתהילים, ומקור נוסח זה באבודרהם וסדר היום, וכן הביא הב"י [או"ח סימן נ]. והביאו שכן אי' בזוהר [פרשת תרומה], עי' בזה בליקוטי מהרי"ח [סדר תפילת שחרית בשבת] מה שהביא בזה).
הטעם שדוחים בשבת אמירת 'רננו צדיקים' לאחר 'כי לעולם חסדו', אף שאין זה כסדר הפרקים בתהלים, פירש הלבוש [בסימן רפא] שזהו משום ש'רננו צדיקים' שייך לומר לאחר הלל הגדול, שאומרים שהצדיקים ירננו בה' על רוב חסדיו, ויודו לה' בכנור וגו' על כל החסדים שעשה עמנו, עיי"ש. ולפ"ז ניחא שהוצרכו תוס' לומר שאע"פ ש'רננו צדיקים' שייך להלל הגדול, מכל מקום באמירת הלל דליל הסדר 'רננו צדיקים' אינו מכלל המזמור דהלל הגדול, [-'הודו לה' כי לעולם חסדו'], ודו"ק. [וע"ע בלבוש שם מה שכתב טעם בהא דאומרים 'מזמור שיר ליום השבת' בסוף המזמורים בשבת, ולא כסדר].
ובליקוטי מהרי"ח [שם] פירש הטעם שלנוסח אשכנז מסמיכים אותם בשבת בב' אופנים, טעם ראשון כתב ע"פ דברי היעב"ץ [בסדורו] שטעם אמירת 'רננו צדיקים' זהו משום שמזמור זה מדבר בבריאת העולם, וכאמור 'בדבר ה' מים נעשו', וא"כ לכך סומכים אותו להלל הגדול, שגם הוא מדבר בבריאת העולם, [ולפי טעם זה לא שייך סמיכות זו בליל הסדר], וטעם שני כתב ד'רננו צדיקים' הוא מעין הלל הגדול, שפותח ב'הודו לה'', ומסיים 'יהי חסדרך ה' עלינו'. (וטעם נוסח ספרד כתב שאומרים כסדר המזמורים בתהילים, ועיי"ש טעמים נוספים לכך שמקדימים 'רננו צדיקים).
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
אי אפשר לבד!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
