ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגמ' 'מהיכן הלל הגדול ר"י אומר מהודו עד על נהרות בבל'
אמרו בגמרא, מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מ'הודו' עד 'נהרות בבל', וכתבו התוס' [ד"ה מהודו] שאומרים רק עד 'על נהרות בבל', ואילו 'רננו צדיקים' אינו מן המזמור.
ופירש המהרש"א [כאן] דהא פשיטא שאין 'רננו צדיקים' מכלל המזמור דהלל הגדול, ש'רננו צדיקים' הוא תחילת מזמור לג בתהילים, [ואילו הלל הגדול הוא בפרק קלו בתהילים], אלא שכיון שבפסוקי דזמרה שאומרים בשבת נסדר מזמור 'רננו צדיקים' לאחר הלל הגדול, היה מקום לטעות שפסוק 'רננו צדיקים' שייך אדלעיל, על הלל הגדול, ויסברו שתחילת המזמור שנסדר אחר הלל הגדול מתחיל 'הודו לה' בכנור', לכך באו התוס' לומר שאל תטעה לומר כן, אלא בסדר פסח אומרים רק עד 'על נהרות בבל', [וכמו שאמרו בגמרא 'מהודו על על נהרות בבל],
עולה מדברי התוס' [לפירוש המהרש"א] שבפסוקי דזמרה בשבת מסמיכים אמירת 'רננו צדיקים' ל'כי לעולם חסדו', וזהו כנוסח אשכנז שמסמיכים מזמורים אלו, [ומקור נוסח זה הוא בדרכי משה (או"ח סימן רפא) שהביא כן בשם האור זרוע (הל' שבת סימן מב אות ד, ואמנם באור זרוע שלפנינו ליתא הכי)], ואף שכל שאר המזמורים שמוסיפים בשבת אומרים אותם כסדר שמסודרים בתהלים, ['למנצח וגו'', 'השמים מספרים', 'לדוד בשנותו', 'תפלה למשה וכו''], אעפ"כ 'רננו צדיקים' [מזמור לג] אומרים לאחר 'הודו לה' כי לעולם חסדו' [מזמור קלו].
(ובאמת לנוסח ספרד אומרים 'רננו צדיקים' אחר 'השמים מספרים', כסדר הפרקים בתהילים, ומקור נוסח זה באבודרהם וסדר היום, וכן הביא הב"י [או"ח סימן נ]. והביאו שכן אי' בזוהר [פרשת תרומה], עי' בזה בליקוטי מהרי"ח [סדר תפילת שחרית בשבת] מה שהביא בזה).
הטעם שדוחים בשבת אמירת 'רננו צדיקים' לאחר 'כי לעולם חסדו', אף שאין זה כסדר הפרקים בתהלים, פירש הלבוש [בסימן רפא] שזהו משום ש'רננו צדיקים' שייך לומר לאחר הלל הגדול, שאומרים שהצדיקים ירננו בה' על רוב חסדיו, ויודו לה' בכנור וגו' על כל החסדים שעשה עמנו, עיי"ש. ולפ"ז ניחא שהוצרכו תוס' לומר שאע"פ ש'רננו צדיקים' שייך להלל הגדול, מכל מקום באמירת הלל דליל הסדר 'רננו צדיקים' אינו מכלל המזמור דהלל הגדול, [-'הודו לה' כי לעולם חסדו'], ודו"ק. [וע"ע בלבוש שם מה שכתב טעם בהא דאומרים 'מזמור שיר ליום השבת' בסוף המזמורים בשבת, ולא כסדר].
ובליקוטי מהרי"ח [שם] פירש הטעם שלנוסח אשכנז מסמיכים אותם בשבת בב' אופנים, טעם ראשון כתב ע"פ דברי היעב"ץ [בסדורו] שטעם אמירת 'רננו צדיקים' זהו משום שמזמור זה מדבר בבריאת העולם, וכאמור 'בדבר ה' מים נעשו', וא"כ לכך סומכים אותו להלל הגדול, שגם הוא מדבר בבריאת העולם, [ולפי טעם זה לא שייך סמיכות זו בליל הסדר], וטעם שני כתב ד'רננו צדיקים' הוא מעין הלל הגדול, שפותח ב'הודו לה'', ומסיים 'יהי חסדרך ה' עלינו'. (וטעם נוסח ספרד כתב שאומרים כסדר המזמורים בתהילים, ועיי"ש טעמים נוספים לכך שמקדימים 'רננו צדיקים).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

















