ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגמ' 'מהיכן הלל הגדול ר"י אומר מהודו עד על נהרות בבל'
אמרו בגמרא, מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מ'הודו' עד 'נהרות בבל', וכתבו התוס' [ד"ה מהודו] שאומרים רק עד 'על נהרות בבל', ואילו 'רננו צדיקים' אינו מן המזמור.
ופירש המהרש"א [כאן] דהא פשיטא שאין 'רננו צדיקים' מכלל המזמור דהלל הגדול, ש'רננו צדיקים' הוא תחילת מזמור לג בתהילים, [ואילו הלל הגדול הוא בפרק קלו בתהילים], אלא שכיון שבפסוקי דזמרה שאומרים בשבת נסדר מזמור 'רננו צדיקים' לאחר הלל הגדול, היה מקום לטעות שפסוק 'רננו צדיקים' שייך אדלעיל, על הלל הגדול, ויסברו שתחילת המזמור שנסדר אחר הלל הגדול מתחיל 'הודו לה' בכנור', לכך באו התוס' לומר שאל תטעה לומר כן, אלא בסדר פסח אומרים רק עד 'על נהרות בבל', [וכמו שאמרו בגמרא 'מהודו על על נהרות בבל],
עולה מדברי התוס' [לפירוש המהרש"א] שבפסוקי דזמרה בשבת מסמיכים אמירת 'רננו צדיקים' ל'כי לעולם חסדו', וזהו כנוסח אשכנז שמסמיכים מזמורים אלו, [ומקור נוסח זה הוא בדרכי משה (או"ח סימן רפא) שהביא כן בשם האור זרוע (הל' שבת סימן מב אות ד, ואמנם באור זרוע שלפנינו ליתא הכי)], ואף שכל שאר המזמורים שמוסיפים בשבת אומרים אותם כסדר שמסודרים בתהלים, ['למנצח וגו'', 'השמים מספרים', 'לדוד בשנותו', 'תפלה למשה וכו''], אעפ"כ 'רננו צדיקים' [מזמור לג] אומרים לאחר 'הודו לה' כי לעולם חסדו' [מזמור קלו].
(ובאמת לנוסח ספרד אומרים 'רננו צדיקים' אחר 'השמים מספרים', כסדר הפרקים בתהילים, ומקור נוסח זה באבודרהם וסדר היום, וכן הביא הב"י [או"ח סימן נ]. והביאו שכן אי' בזוהר [פרשת תרומה], עי' בזה בליקוטי מהרי"ח [סדר תפילת שחרית בשבת] מה שהביא בזה).
הטעם שדוחים בשבת אמירת 'רננו צדיקים' לאחר 'כי לעולם חסדו', אף שאין זה כסדר הפרקים בתהלים, פירש הלבוש [בסימן רפא] שזהו משום ש'רננו צדיקים' שייך לומר לאחר הלל הגדול, שאומרים שהצדיקים ירננו בה' על רוב חסדיו, ויודו לה' בכנור וגו' על כל החסדים שעשה עמנו, עיי"ש. ולפ"ז ניחא שהוצרכו תוס' לומר שאע"פ ש'רננו צדיקים' שייך להלל הגדול, מכל מקום באמירת הלל דליל הסדר 'רננו צדיקים' אינו מכלל המזמור דהלל הגדול, [-'הודו לה' כי לעולם חסדו'], ודו"ק. [וע"ע בלבוש שם מה שכתב טעם בהא דאומרים 'מזמור שיר ליום השבת' בסוף המזמורים בשבת, ולא כסדר].
ובליקוטי מהרי"ח [שם] פירש הטעם שלנוסח אשכנז מסמיכים אותם בשבת בב' אופנים, טעם ראשון כתב ע"פ דברי היעב"ץ [בסדורו] שטעם אמירת 'רננו צדיקים' זהו משום שמזמור זה מדבר בבריאת העולם, וכאמור 'בדבר ה' מים נעשו', וא"כ לכך סומכים אותו להלל הגדול, שגם הוא מדבר בבריאת העולם, [ולפי טעם זה לא שייך סמיכות זו בליל הסדר], וטעם שני כתב ד'רננו צדיקים' הוא מעין הלל הגדול, שפותח ב'הודו לה'', ומסיים 'יהי חסדרך ה' עלינו'. (וטעם נוסח ספרד כתב שאומרים כסדר המזמורים בתהילים, ועיי"ש טעמים נוספים לכך שמקדימים 'רננו צדיקים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
