הכשרת המטבח | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חמץ, מצה וכשרות לפסח
הכשרת כלים וכשרות לפסח

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

21193

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הכשרת תנור אפייה
מנקים את התנור היטב, ואם יש חשש שנפלו פירורי חמץ לתוך דלת התנור, ישטפוה עם הרבה סבון, כדי שהפירורים ששם ייפגמו ולא יהיו ראויים למאכל כלב. לאחר מכן יש להפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.
את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באור (באש) בליעה קשה וצריכות ליבון חמור, וכיוון שבליבון חמור צורתם תתכער אין להכשירם (יעויין בפניני הלכה פסח ע' 131). ולכן צריך לקנות תבניות מיוחדות לפסח, ואת תבניות החמץ צריך לנקות ולשמור כשאר כלי החמץ.
אם לא ניתן להשיג תבניות מתאימות לפסח, אפשר להשתמש בתבניות חד פעמיות. וכך יעשו: ייקחו את הרשת של התנור, יניחו אותה בתוך התנור ויפעילו אותו למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר, בכך הרשת תעבור ליבון קל, שמועיל למקצת הפוסקים, אבל כדי שלא להיכנס לספק יניחו על הרשת נייר כסף, כדי שיחצוץ בין הרשת לתבנית החד פעמית של פסח, שאם יגלוש דבר מאכל מהתבנית לא ייווצר חיבור בין התבנית של פסח לרשת 1 . ואמנם לפי שתי הסברות האחרונות אפשר היה להקל גם בתבניות, אלא שבשתי המחלוקות הללו דעת רוב הפוסקים להחמיר, ובנוסף לכך התבנית נוגעת בגוף האוכל, ועוד שיש פתרון להחליף את התבניות מה שאין כן לגבי התנור. לפיכך אין להקל בתבניות. (יעויין עוד בפניני הלכה פסח ע' 150).

הכשרת הגז
אע"פ שבכל השנה אנחנו רגילים להשתמש באותה החצובה לסירים בשריים וחלביים, מפני שגם אם גלש מעט מן התבשיל הבשרי או החלבי על החצובה, האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך.
לקראת פסח, משום חומרת חמץ נוהגים ללבן את החצובה בליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). אפשר במקום זאת לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. אמנם מי שלא ליבן את החצובה ובישל עליה בפסח, המאכלים כשרים (כה"ח תנא, פב).
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה, ואת ראשי הגז, צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל, אבל כיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים אין צריך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף. ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות 2 .

דין מאכל שנופל לתחתית הגז
דרך אגב ראוי לציין, שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים והאמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו. אבל כשלא נתקיימו שני התנאים הללו יש להחמיר שלא לאכול את מה שנגע באמייל הזה, שמא בלע טעמי בשר וחלב. ואם נפלה שם חתיכה עבה, אפשר לחתוך את הצד שנגע באמייל ולאכול את השאר.

כיריים חשמליות
כיריים חשמליות: מנקים את הכיריים היטב, לאחר מכן מחממים אותם על החום הגבוה למשך כחצי שעה.

כיריים קראמיות
העשויות ממשטח הדומה לזכוכית, שהוא עצמו מתחמם ועליו מניחים את הסירים.
יש לנקותם היטב. לאחר מכן מחממים אותם על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה. ויש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול החמץ האחרון לתחילת בישולי הפסח.
(הערה למעיינים: חימום זה הוא ודאי ברמה של ליבון קל, שאם יניחו שם נייר - יישרף. וידוע שלדעת רוב ככל הפוסקים מספיק לכיריים ליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). וזאת משום שמה שעלול לגלוש מהסירים הוא נוזלי, ולכן מצד הדין מספיקה לו הגעלה בלבד, והחמירו בחמץ והצריכו ליבון קל. ואף אם פעם נפל עליהם דבר יבש, מעיקר הדין אחר שעברו עשרים וארבע שעות, הולכים אחר רוב תשמישו, כפי שפסק השו"ע תנא, ו. ואף האשכנזים נוהגים כך בשעת הדחק (מ"ב תנא, מז). בנוסף לכך לדעת ערוגות הבושם, גם לעניין חום הליבון, אומרים כבולעו כך פולטו. וכתב במנח"י ח"ג סו, שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק. וכאן אין דרך אחרת להכשיר).

שיש וכיור
מנקים אותם היטב ולאחר מכן המקילים מסתפקים בעירוי מים רותחים על כל השיש והכיורים. אפשר לשם כך להשתמש גם בקיטורית.
והמחמירים בנוסף לכך מצפים את השיש בשעוונית או בנייר כסף עבה, וכן בכיור מניחים כיור פלסטיק. (טעם המחמירים, שהואיל והשיש והכיור בלעו גם מכלי ראשון שלא על האש, אין העירוי מועיל להם. וטעם המתירים, מפני שמצד הדין הולכים אחר רוב תשמישו, ובודאי רוב בליעתם לא הייתה ביותר מדרגת עירוי. ליתר הרחבה עיין בפניני הלכה פסח ע' (146-147).

פלטה של שבת
פלטה חשמלית מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעתיים, ומצפים בנייר כסף.
פלטת נחושת שמניחים על הגז אפשר להכשיר באחד משני אופנים: א) לנקותה וללבנה ליבון קל. ב) לנקותה, לחממה כמו בשבת למשך שעתיים ובנוסף לכך לצפותה בנייר כסף (פניני הלכה פסח ע' 151).

מיקרו גל
נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישת מאכלים או מזיעת המאכלים שיצאה עם האדים. ב) כיוון שיש לחשוש שאולי גלש איזה מאכל חמץ על הצלחת המסתובבת, יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח. ויותר טוב להחליף צלחת לפסח. ג) להמתין עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ד) כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרו גל, לפיכך הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך זמן ארוך מעט מהמקובל (פניני הלכה פסח ע' 152).

מדיח כלים
מנקים היטב את המסננת שפעמים רבות נתקעים בה שיירי מאכל. מפעילים את המדיח על החום הגבוה ביותר, וכבולעו כך פולטו. ולגבי המגשים לכתחילה רצוי להגעילם במים רותחים או בעירוי של מים רותחים או להחליפם. וכשקשה להגעילם או להחליפם, אפשר להגעילם בהדחה בתוך המדיח בתוכנית הארוכה והחמה ביותר.
ובכל מקרה צריך להמתין עשרים וארבע שעות אחר ההדחה האחרונה של כלי החמץ.
ויש מחמירים ומחשיבים את המדיח ככלי ראשון שכדי להכשירו צריך להכניס לתוכו ברזל מלובן כדי שירתיח את המים. והמקילים יש להם על מה לסמוך (פניני הלכה פסח ע' 153).

שולחן האוכל
השולחנות שלנו עלולים להתקלקל בעירוי של מים רותחים, וקל וחומר עם ברזל מלובן. לכן העיקר לנקותם היטב, ואח"כ להדביק עליהם ניילון או נייר לכל משך הפסח, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן לכלים ולמאכלים של פסח. על הנייר או הניילון יפרשו את המפה, וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן, אלא על צלחת הפוכה וכדומה (פניני הלכה סח ע' 154).

מקרר וארונות מטבח
כיוון ששימושם בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בהם פירורי חמץ, ולכן הכשרתם בניקוי. ובמקומות שקשה לנקות, כדוגמת החריצים שבצד הגומיות שבדופן המקרר, ויש חשש שאולי נתקעו שם פרורי חמץ - ינקו עם הרבה מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מהיות ראויים למאכל כלב, ואין חובה לפתוח את הגומיות כדי להוציא את הפירורים הטמונים שם.
כשהיו מדפי הארונות מעץ טבעי, פעמים רבות שהיו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם, ולכן הורו האחרונים לצפות את המדפים בנייר או מפה (מ"ב תנא, קטו). אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר עליהם חמץ, ולכן אחר ניקיון טוב אין חובה לפרוש עליהם נייר או מפה. ואע"פ כן רבים נוהגים לצפות את המדפים בניר.

^ 1 לגבי הכשר גוף התנור, אין לחוש למה שגלש ונגע בדפנות, מפני שאין מגע בין הדפנות למה שמבשלים ואופים בפסח. ומה שעלול לצאת על ידי הזיעה שבתנור, מוכשר בחום של ליבון קל, שזוהי רמת ההכשרה המושגת על ידי חימום התנור לחצי שעה. בנוסף לכך, יש סוברים שגם לגבי רמת החום של בליעה ביבש אומרים כבולעו כך פולטו, כך כתב בערוגות הבושם קיט. וכתב במנח"י ח"ג סו, שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק. ואם כן כשם שבלע בחום התנור כך יפלוט בחום אותו התנור. ובנוסף לכך יש אומרים שחמץ נקרא "היתרא בלע", וכך דעת הרמב"ם, ר"ת ואו"ז, ואזי מספיקה לו הגעלה, וק"ו ליבון קל.
^ 2 בכל השנה נוהגים לבשל על אותה חצובה סירי בשר וחלב, מפני שאין הטעם עובר דרך מתכות יבשות. למשל סיר בשרי רותח שנגע בסיר חלבי רותח, כל זמן שלא הייתה רטיבות במקום שנגעו זה בזה, שני הסירים כשרים. וכן לגבי חצובה, שאף אם בלעה טעם בשר, כיוון שנתייבשה, אין טעם הבשר יוצא ממנה לסיר החלבי. ואף אם מעט מהחלב שבסיר החלבי גלש על מקום שלפני כן גלש הרוטב הבשרי, הסיר כשר, מפני שהאש שולטת שם ומה שגלש תחילה מהבשר כבר נתבער. ומשום חומרת החמץ הצריכו ליבון, אבל אין צריך ליבון חמור, שהרי מדינא לא צריך להכשיר את החצובה. וכ"כ בכה"ח תנא, פב, בשם מאמר מרדכי, וסיכם שלכן מלכתחילה יש להחמיר ללבן ובדיעבד אין לאסור. ובחזון עובדיה ע' ע"ה הסתפק בהגעלה, ולעומת זאת הגר"ז הצריך ליבון חמור. ונלענ"ד שעטיפת החצובה בנייר כסף מועילה לפחות כליבון קל ואולי אף כליבון חמור, מפני שהיא חוצצת לגמרי בין החצובה לסירים, שאפילו אם יגלוש שם רוטב לא ייווצר חיבור בינו לחצובה.

(פורסם בעיתון "בשבע")

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רפואה ופיקוח נפש
פיקוח נפש וחולה ג'
שבט תשע"א
רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רביבים
חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש
אייר תשע"ד

הכשרת כלים וכשרות לפסח

שיעורים נוספים
ביעור חמץ ואיסור אכילתו
הרה"ג דוב ליאור | ח ניסן תשס"ח
הכשרת כלים וכשרות לפסח
הנחיות להכשרת כלים לפסח
הרב שמואל אריאל | ניסן תשפ"ג
הכשרת כלים וכשרות לפסח
רגע לפני שזורקים את כל החמץ מהבית
ארגון כושרות
24 דק'
הכשרת כלים וכשרות לפסח
הלכות הגעלת כלים
הרב משה בר ציון | כ"ג אדר תש"פ

הכשרת כלים וכשרות לפסח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ינון גרוסברג
הרב יהושע שפירא
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שמעון קליין
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו