ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אהבת הארץ והחטא החמור של מוציאי דיבתה, זועקים מפרשתנו. בעקבותיה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע בשאלה - איך מקרבים את אהבת ארצנו והקשר אליה, לשומרי התורה והמצוות בציבור החרדי?
פרסום תורני
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת - ים
שואל הרמב"ם בספר המצוות איך מגיעים לאהבת ה', ומשיב בשם הספרי: "לפי שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה... שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". ומוסיף הרמב"ם: "הנה ביארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה בהכרח". כלומר, על-פי דברי הרמב"ם הדרך לאהבה נפתחת בהתבוננות, המביאה להשגת חשיבות הנושא, ומתוך-כך ההנאה מהזכות שלנו להתחבר אליו ובזאת תגיע האהבה והמסירות.
אלפי שנים לא עסקו בבתי המדרש בחלקי התורה המבררים את מעלת הארץ, מלבד מיוחדים וגדולים - שבזכות שלמות מעלתם לא הסתפקו בלימודים הנצרכים לחיי היומיום בגלות, ועסקו גם בלימודי אמונה ותיקון מידות, ובלימודים העוסקים בשלמות האומה ולא רק בשלמות הפרט. אך רוב הלומדים ויראי ה' שֹמו רוב זמנם ומענם בשאלות ההווה. על-כן רוב הספרים שנתחברו היו על פי הנדרש מן ההמון, וכמעט שלא נכתבו ספרים בענייני קדושת הארץ ומעלת יישובה. יצאו מן הכלל שאלות הקשורות במצוות התלויות בארץ שהיו קצת מעשיות. בדורות האחרונים ובמאת השנים האחרונות זכינו ונתרבו הספרים העוסקים בשביעית, תרומות ומעשרות ואיסורי ערלה וכלאיים.
לכאורה הדרך הראויה להגביר את אהבת הארץ היא לפרסם את מעלתה מתוך כתבי הקודש הכתובים והמסורים, דא-עקא שפירוד הלבבות שנוצר בין הציבור החרדי לזה הציוני דתי מונע כמעט כל פרסום שייכתב על-ידי תלמידי-חכמים ציונים, והוא לא יזכה לתשומת-לב בין הלומדים החרדים.
על-כן נראה לעניות דעתי שטוב להוציא מחדש את הכתבים המעטים שנכתבו על חיבת הארץ על-ידי גדולי התורה קדמאי ובתראי בצורה יפה ומהודרת, מושכת לב ועיניים, ולהשיג עליהם הסכמות מגדולי התורה המקובלים על הכל. כך נזכה שירבה עסק התורה בארץ ובענפיה ועיסוק זה יהדק ויעמיק את הקשר לארץ הקודש.
גם יצירת מפעלי מזון המהודרים בכשרות בתוך ישובי ההתנחלויות, כשם שהיה בגוש קטיף ת"ו, יוכל להביא לביקורים במקום ולצריכת המוצרים, ומתוך כך יהיה בבחינת בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן. ועם המעט של מעשי ידנו נזכה לסיעתא דשמיא שייערה ה' רוח ממרום וימלאו הלבבות באהבת הארץ, בדרך שתחיש את גאולתנו כדברי רבי יהודה הלוי: "כי ירושלים תיבנה כאשר ייכספו לה הלבבות תכלית הכוסף".
כדאי גם לדעת שחשוב להעמיק אהבת הארץ ממקורות התורה גם בקרב הציבור הדתי ציוני, ולא תהיה אהבתו אליה כאהבת הגויים את ארצם אלא אהבת הקודש כראוי לישראל עם קדושים.
דרך הרגליים!
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
מהי בעצם 'אהבת הארץ'? כל עם מטפח את אהבת המולדת, ומנסה לקשור את בני העם אל ארצו. הצרפתי אוהב את צרפת, הרוסי גאה באימא רוסיה, האמריקני קשור לערבות אמריקה, וכך בכל עם על-פני תבל.
אהבת הארץ בעם היהודי היא בעלת משמעות עמוקה לאין-שיעור. בעבורנו זוהי קודם כל ארץ הקודש, הארץ שהקב"ה בחר מכל הארצות וש"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אנחנו אוהבים את ארץ-ישראל בגלל שהיא 'פלטרין של מלך', בגלל קדושתה והמצוות המיוחדות הקשורות בה.
אלא שקדושת הארץ אינה סותרת את האהבה הגשמית הפשוטה לנופיה, לפריה ולתנובות שדותיה, להריה ולבקעותיה, לשביליה ולמשעוליה . כשהתורה מתארת את שבחה של הארץ היא מדברת על "ארץ זבת חלב ודבש", "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר".
החיבור הזה לפעמים אינו פשוט כל-כך. יהודי שמתייחס לארץ-ישראל ברגשות של קדושה עלול לחוש כי דיבורים על נופים ונחלים וטיולים עם תרמיל ומימייה - יש בהם משום ערבוב חול וקודש. צריך לעשות את החיבור הזה בעדינות, מתוך הבנה שלמעשה אין סתירה בין השניים, וכי האהבה לארץ-ישראל הרוחנית צריכה להשתקף גם באהבה לארץ-ישראל הגשמית.
חלקים גדולים בציבור החרדי אינם נוהגים להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. הם שקועים בד' אמות של תורה ואינם יוצאים לטיולים. יש מהם שהטיול האחרון שעשו היה בימי לימודיהם ב'חדר'. התוצאה עלולה להיות שמה שרחוק מהעין גם נעשה רחוק מהלב. דרושה כאן פעילות המותאמת במיוחד לציבור הזה, כדי לגרום גם לו לחוש את הארץ דרך הרגליים.
עבודה גדולה מהסוג הזה עשו מחדשי היישוב היהודי בחברון. הם מצאו את הדרך להתחבר אל המוני הציבור החרדי, ופתאום התחלנו לראות רבבות יהודים חרדים נוהרים לחברון. בשעות מבחן הקשר הזה עמד לימין היישוב היהודי בחברון, ואישי-ציבור חרדיים הפעילו לחצים גדולים על מקבלי ההחלטות לבל יפגעו ביישוב.
יוזמות כאלה דרושות כדי לקרב את הציבור לעוד ערים ויישובים ברחבי יהודה, שומרון והגולן, מתוך הקפדה לשלב את קדושת הארץ בנופיה ובאתריה. אין ספק שיוזמות כאלה ימחקו את הביטויים 'שטחים' ו'אדמות' כשמדובר בארץ-ישראל, נחלת עולם לעם עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
