ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אהבת הארץ והחטא החמור של מוציאי דיבתה, זועקים מפרשתנו. בעקבותיה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע בשאלה - איך מקרבים את אהבת ארצנו והקשר אליה, לשומרי התורה והמצוות בציבור החרדי?
פרסום תורני
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת - ים
שואל הרמב"ם בספר המצוות איך מגיעים לאהבת ה', ומשיב בשם הספרי: "לפי שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה... שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". ומוסיף הרמב"ם: "הנה ביארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה בהכרח". כלומר, על-פי דברי הרמב"ם הדרך לאהבה נפתחת בהתבוננות, המביאה להשגת חשיבות הנושא, ומתוך-כך ההנאה מהזכות שלנו להתחבר אליו ובזאת תגיע האהבה והמסירות.
אלפי שנים לא עסקו בבתי המדרש בחלקי התורה המבררים את מעלת הארץ, מלבד מיוחדים וגדולים - שבזכות שלמות מעלתם לא הסתפקו בלימודים הנצרכים לחיי היומיום בגלות, ועסקו גם בלימודי אמונה ותיקון מידות, ובלימודים העוסקים בשלמות האומה ולא רק בשלמות הפרט. אך רוב הלומדים ויראי ה' שֹמו רוב זמנם ומענם בשאלות ההווה. על-כן רוב הספרים שנתחברו היו על פי הנדרש מן ההמון, וכמעט שלא נכתבו ספרים בענייני קדושת הארץ ומעלת יישובה. יצאו מן הכלל שאלות הקשורות במצוות התלויות בארץ שהיו קצת מעשיות. בדורות האחרונים ובמאת השנים האחרונות זכינו ונתרבו הספרים העוסקים בשביעית, תרומות ומעשרות ואיסורי ערלה וכלאיים.
לכאורה הדרך הראויה להגביר את אהבת הארץ היא לפרסם את מעלתה מתוך כתבי הקודש הכתובים והמסורים, דא-עקא שפירוד הלבבות שנוצר בין הציבור החרדי לזה הציוני דתי מונע כמעט כל פרסום שייכתב על-ידי תלמידי-חכמים ציונים, והוא לא יזכה לתשומת-לב בין הלומדים החרדים.
על-כן נראה לעניות דעתי שטוב להוציא מחדש את הכתבים המעטים שנכתבו על חיבת הארץ על-ידי גדולי התורה קדמאי ובתראי בצורה יפה ומהודרת, מושכת לב ועיניים, ולהשיג עליהם הסכמות מגדולי התורה המקובלים על הכל. כך נזכה שירבה עסק התורה בארץ ובענפיה ועיסוק זה יהדק ויעמיק את הקשר לארץ הקודש.
גם יצירת מפעלי מזון המהודרים בכשרות בתוך ישובי ההתנחלויות, כשם שהיה בגוש קטיף ת"ו, יוכל להביא לביקורים במקום ולצריכת המוצרים, ומתוך כך יהיה בבחינת בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן. ועם המעט של מעשי ידנו נזכה לסיעתא דשמיא שייערה ה' רוח ממרום וימלאו הלבבות באהבת הארץ, בדרך שתחיש את גאולתנו כדברי רבי יהודה הלוי: "כי ירושלים תיבנה כאשר ייכספו לה הלבבות תכלית הכוסף".
כדאי גם לדעת שחשוב להעמיק אהבת הארץ ממקורות התורה גם בקרב הציבור הדתי ציוני, ולא תהיה אהבתו אליה כאהבת הגויים את ארצם אלא אהבת הקודש כראוי לישראל עם קדושים.
דרך הרגליים!
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
מהי בעצם 'אהבת הארץ'? כל עם מטפח את אהבת המולדת, ומנסה לקשור את בני העם אל ארצו. הצרפתי אוהב את צרפת, הרוסי גאה באימא רוסיה, האמריקני קשור לערבות אמריקה, וכך בכל עם על-פני תבל.
אהבת הארץ בעם היהודי היא בעלת משמעות עמוקה לאין-שיעור. בעבורנו זוהי קודם כל ארץ הקודש, הארץ שהקב"ה בחר מכל הארצות וש"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אנחנו אוהבים את ארץ-ישראל בגלל שהיא 'פלטרין של מלך', בגלל קדושתה והמצוות המיוחדות הקשורות בה.
אלא שקדושת הארץ אינה סותרת את האהבה הגשמית הפשוטה לנופיה, לפריה ולתנובות שדותיה, להריה ולבקעותיה, לשביליה ולמשעוליה . כשהתורה מתארת את שבחה של הארץ היא מדברת על "ארץ זבת חלב ודבש", "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר".
החיבור הזה לפעמים אינו פשוט כל-כך. יהודי שמתייחס לארץ-ישראל ברגשות של קדושה עלול לחוש כי דיבורים על נופים ונחלים וטיולים עם תרמיל ומימייה - יש בהם משום ערבוב חול וקודש. צריך לעשות את החיבור הזה בעדינות, מתוך הבנה שלמעשה אין סתירה בין השניים, וכי האהבה לארץ-ישראל הרוחנית צריכה להשתקף גם באהבה לארץ-ישראל הגשמית.
חלקים גדולים בציבור החרדי אינם נוהגים להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. הם שקועים בד' אמות של תורה ואינם יוצאים לטיולים. יש מהם שהטיול האחרון שעשו היה בימי לימודיהם ב'חדר'. התוצאה עלולה להיות שמה שרחוק מהעין גם נעשה רחוק מהלב. דרושה כאן פעילות המותאמת במיוחד לציבור הזה, כדי לגרום גם לו לחוש את הארץ דרך הרגליים.
עבודה גדולה מהסוג הזה עשו מחדשי היישוב היהודי בחברון. הם מצאו את הדרך להתחבר אל המוני הציבור החרדי, ופתאום התחלנו לראות רבבות יהודים חרדים נוהרים לחברון. בשעות מבחן הקשר הזה עמד לימין היישוב היהודי בחברון, ואישי-ציבור חרדיים הפעילו לחצים גדולים על מקבלי ההחלטות לבל יפגעו ביישוב.
יוזמות כאלה דרושות כדי לקרב את הציבור לעוד ערים ויישובים ברחבי יהודה, שומרון והגולן, מתוך הקפדה לשלב את קדושת הארץ בנופיה ובאתריה. אין ספק שיוזמות כאלה ימחקו את הביטויים 'שטחים' ו'אדמות' כשמדובר בארץ-ישראל, נחלת עולם לעם עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
