ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האם מותר למלווה לנסוע בשבת עם חולה או יולדת לבית חולים
חולה שנלקח לבית חולים זקוק בדרך כלל למלווה שיסעד אותו וידאג שהצוות הרפואי יטפל בו כראוי, כי לפעמים מרוב עומס, חולים שאין מי שיעמוד לצידם נשכחים.
ולכן צריך ללוות יולדת שנוסעת לבית חולים. וגם אם היולדת אינה מבקשת ליווי, צריך שבעלה או אמה או תומכת לידה תיסע עמה לבית החולים. ואם היולדת או החולה הגיעו לבית החולים ללא מלווה, מותר להזעיק בשבת מלווה שיסע בכוחות עצמו לבית החולים. ואף שהטיפול ביולדת פשוט ומוכר, יש לחשוש שמא מתוך הבהלה תיכנס לסכנה, ולכן התירו לחלל שבת עבורה בכל מה שנצרך לחולה מסוכן (שו"ע של, א; מ"ב ג; באוה"ל 'ומדליקין').
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
311 - פיקוח נפש בלידה
312 - לצורך פיקוח נפש, לא לצורך התפנקות
313 - נושא משא עם קודש
טען עוד
האם מותר שיסעו עם היולדת שני מלווים
בשנים האחרונות ישנן יולדות שמבקשות שגם הבעל וגם האמא יסעו עימהן לבית חולים. ויש שמבקשות להיעזר גם בתומכת לידה ('דולה'). ויש מקילים וסוברים שגם בשבת צריך להיענות לבקשת היולדת, שאם תרצה שיסעו עמה בעלה ואמה ותומכת לידה - יסעו כולם, כדי ליישב את דעתה. ולדעתם מותר גם להאריך את הנסיעה כדי להביאם, או להתקשר אליהם כדי שיסעו בכוחות עצמם לבית החולים.
אבל למעשה מקובל להורות שבשבת רק מלווה אחד יכול להצטרף לנסיעה - הבעל או האם או תומכת לידה, שכן בקשת המלווה הנוסף הוא פינוק שאין בו צורך של פיקוח נפש, ואינו מצדיק חילול שבת. ורק במקרים חריגים, כאשר היולדת נכנסת להיסטריה ותובעת שגם בעלה וגם אמה יצטרפו אליה כדי להצילה מהסכנה, יוכלו שניהם לנסוע. וכן אם מחמת חרדתה היא תובעת שיזעיקו את תומכת הלידה, אפשר להיענות לבקשתה. אבל אסור לתכנן מראש שיסע עמה בשבת יותר ממלווה אחד.
גם לדעת המקילים, יש לבחון היטב את הצורך שבדבר
ומכל מקום גם הרוצים לסמוך על דעת המקילים צריכים לבחון את עצמם היטב, האם באמת יש בצירוף מלווה נוסף צורך של פיקוח נפש.
למשל אפשר לשאול את היולדת מה היתה עושה אם הלידה היתה מתרחשת בשבת חתן, כאשר האמא שלה או הדולה מארחת בביתה אורחים רבים, וכל השבוע טרחה והכינה למענם את הבית ואת האוכל. ואם עתה תיסע ללוות את היולדת לבית החולים, לא תוכל לחזור אל אורחיה עד מוצאי שבת, ולא תשתתף בעלייה לתורה של בנה. האם גם בשבת כזו היתה דורשת שבנוסף לבעלה גם האמא או הדולה תצטרף? והאם הדולה או האמא היו מסכימות בשבת כזו לעזוב את האורחים ולהצטרף ללידה? אם אכן גם בשבת כזו היו נוסעות עמה, אזי לפי דעת המקילים מותר להן לנסוע עם היולדת לבית חולים. אבל אם במקרה כזה לא היו נוסעות, כי היו סבורות שהיולדת תוכל להסתדר עם ליווי של בעלה והצוות הרפואי, אזי סימן הוא שהליווי הנוסף שלהן אינו נחשב כצורך של פיקוח נפש, וגם בשבתות אחרות אסור להן להצטרף לנסיעת היולדת, שאין לחלל שבת אלא לצורך פיקוח נפש.
וכבר כתבנו שמקובל להורות שבכל אופן רק מלווה אחד נוסע בשבת עם היולדת.
האם מותר לאמבולנס להאריך את הדרך כדי לקחת את הילדים לקרובי משפחה
כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, צריך לבקש מהשכנים שישמרו עליהם. ואם הם גרים לבדם במקום נידח, או שהשכנים שלהם אנשים רעים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ואין גם אפשרות להשאיר את הילדים לבדם בבית כי הם עלולים להסתכן שם - מותר לצרף אותם לרכב שנוסעים עמו לבית חולים, ואף להאריך את הדרך כדי להביאם למקום שיוכלו לשמור עליהם.
ויש מי שהחלו לאחרונה להתפנק ולהקל בכל מה שישפר את הרגשתה של היולדת, ושכחו שרק לצורך פיקוח נפש מחללים שבת. ומה שאמרו שעושים ליולדת דברים שירגיעו אותה, כגון שמדליקים לה את הנר למרות שהמיילדת אינה זקוקה לו (שבת קכח, ב), זה מפני שאכן היולדת דואגת שאם לא יהיה שם נר לא יוכלו לטפל בה כראוי ולהציל אותה מן הסכנה. אבל לא הקילו לחלל שבת כדי להסיע את ילדיה למקום המועדף.
יולדת שנסעה לבית חולים והתברר שעוד לא הגיע זמן לידתה
שאלה: חולה ויולדת שנסעו בשבת לבית חולים, והתברר שאין במצבם סכנה ואין צורך לאשפזם, האם מותר להם לחזור לביתם בנסיעה עם האמבולנס (כאשר האמבולנס נוסע בהיתר, כי הוא צריך לחזור למקומו להיות מוכן לשעת חירום)?
תשובה: אסור לחולה או ליולדת לחזור לביתם עם האמבולנס, מפני שהסעתם כרוכה באיסורי תורה, שעל ידי תוספת המשקל שלהם הנסיעה כרוכה בהבערה גדולה יותר. וגם אם האיסור היה מדברי חכמים בלבד, אסור היה להם לחזור כאשר הנהג יהודי.
אמנם אם הנהג גוי, מותר לבקש ממנו להסיעם בחזרה לביתם, שהלכה היא שמותר לבקש מגוי לעשות מלאכה עבור חולה (שבת קכט, א). ואם החולה צריך את המלווה שיסעד אותו, מותר גם למלווה להצטרף לנסיעה עם הנהג הגוי. אבל אם אין בו צורך ממשי, אסור לו להצטרף לנסיעה עם הנהג הגוי.
יולדת שנסעה לבית חולים ובאמצע הדרך נפסקו הצירים לגמרי
אם בעת הנסיעה פסקו צירי הלידה באופן שאם היתה היולדת בביתה לא היתה מעלה בדעתה ללכת לבית חולים, אסור ליולדת ולמלווה שלה להמשיך בנסיעה, ועליהם לעצור את המכונית ולשהות שם עד צאת השבת (רשז"א מנחת שלמה ח"א צא, כא; נשמת אברהם של, כה, 7). ואם היו נוסעים עם נהג גוי, כיוון שהם כבר על הרכב, מותר להם לבקש ממנו להחזירם למקומם.
ואם היו נוסעים באמבולנס, גם כאשר הנהג יהודי, אם הוא צריך לחזור למקומו כדי להיות מוכן לטפל בחולים נוספים, אין הנהג צריך לעצור להם כדי להורידם, מפני שעצירה זו כרוכה בתוספת הבערה בפנסים ובמנוע, וכיוון שהם כבר על הרכב - הרי הם חוזרים עמו.
האם נכון לקרוא למבזה הרב קוק רשע
שאלה: האם אפשר לומר שאברהם חזן וכן יואל אלחנן, שעסוקים בביזוי רבנים - הם רשעים? הם הרי יכולים לטעון שיש מחלוקות בישראל, וכך היא דעתם?
תשובה: אכן יש מחלוקות לשם שמים, והסימן לכך שהחולקים נוהגים כבוד זה בזה. אבל כאשר אדם שם לעצמו מטרה לבזות את קדוש ישראל ומאורו מרן הרב קוק ואת תלמידיו, הרי הוא משפיל את התורה ולומדיה, והתואר הראוי לו הוא 'רשע'.
וחובה לומר זאת ברבים, וכפי שאמרו חכמים (שבת קיט, ב): "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר (איכה א, ו) 'היו שריה כאילים לא מצאו מרעה'. מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה - אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה". וכיוון שהרשע הזה מרשיע בציבור, יש להוקיע אותו בציבור.
ועוד מובא שם בגמרא: "אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (דברי הימים ב, לו): 'ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא'. מאי עד לאין מרפא? אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו".
דברי הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א
בתוך כך קבלתי תמלול מדויק של דברים שאמר הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, בעקבות הדברים הנכוחים שכתב נכדו על הרשע אברהם חזן. וכיוון שאותו רשע התחזק בדעתו לומר דברים רעים על מרן הרב, שאלו את הראשל"צ, האם נכון שהיה הרב קוק אדם גדול, וממילא כל המבזה אותו חוטא גדול ואין רפואה למכתו?
והשיב: "כן! ודאי היה אדם גדול! אסור לדבר נגדו! היה צדיק יסוד עולם". ועוד הוסיף עדות בשם ראש ישיבת פורת יוסף הרב יהודה צדקה זצ"ל, שאחר שהלך לישיבת 'מרכז הרב' בשמחת תורה וראה את מרן הרב קוק רוקד לכבוד התורה, סיפר שהרב הוא לא רק אדם גדול אלא ממש "מלאך ה' צב-אות!". והוסיף: "חכם יהודה צדקה לא היה מהמזרחי, היה אדם שקול" ואע"פ כן אמר שהיה מלאך ה' צב-אות.
ועוד שאלו, והרי חכם יוסף ידיד התנגד לרב קוק?
השיב הגאון הרב עובדיה יוסף: "ידעתי, ידעתי. לא כל מה שאומר חכם יוסף ידיד זה הלכה למשה מסיני..."
ומתוך העיסוק בכבוד התורה ולומדיה, נוכל לגשת כראוי ללימוד התורה, שתחילתו ביום מתן תורה הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
