ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האם מותר למלווה לנסוע בשבת עם חולה או יולדת לבית חולים
חולה שנלקח לבית חולים זקוק בדרך כלל למלווה שיסעד אותו וידאג שהצוות הרפואי יטפל בו כראוי, כי לפעמים מרוב עומס, חולים שאין מי שיעמוד לצידם נשכחים.
ולכן צריך ללוות יולדת שנוסעת לבית חולים. וגם אם היולדת אינה מבקשת ליווי, צריך שבעלה או אמה או תומכת לידה תיסע עמה לבית החולים. ואם היולדת או החולה הגיעו לבית החולים ללא מלווה, מותר להזעיק בשבת מלווה שיסע בכוחות עצמו לבית החולים. ואף שהטיפול ביולדת פשוט ומוכר, יש לחשוש שמא מתוך הבהלה תיכנס לסכנה, ולכן התירו לחלל שבת עבורה בכל מה שנצרך לחולה מסוכן (שו"ע של, א; מ"ב ג; באוה"ל 'ומדליקין').
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
311 - פיקוח נפש בלידה
312 - לצורך פיקוח נפש, לא לצורך התפנקות
313 - נושא משא עם קודש
טען עוד
האם מותר שיסעו עם היולדת שני מלווים
בשנים האחרונות ישנן יולדות שמבקשות שגם הבעל וגם האמא יסעו עימהן לבית חולים. ויש שמבקשות להיעזר גם בתומכת לידה ('דולה'). ויש מקילים וסוברים שגם בשבת צריך להיענות לבקשת היולדת, שאם תרצה שיסעו עמה בעלה ואמה ותומכת לידה - יסעו כולם, כדי ליישב את דעתה. ולדעתם מותר גם להאריך את הנסיעה כדי להביאם, או להתקשר אליהם כדי שיסעו בכוחות עצמם לבית החולים.
אבל למעשה מקובל להורות שבשבת רק מלווה אחד יכול להצטרף לנסיעה - הבעל או האם או תומכת לידה, שכן בקשת המלווה הנוסף הוא פינוק שאין בו צורך של פיקוח נפש, ואינו מצדיק חילול שבת. ורק במקרים חריגים, כאשר היולדת נכנסת להיסטריה ותובעת שגם בעלה וגם אמה יצטרפו אליה כדי להצילה מהסכנה, יוכלו שניהם לנסוע. וכן אם מחמת חרדתה היא תובעת שיזעיקו את תומכת הלידה, אפשר להיענות לבקשתה. אבל אסור לתכנן מראש שיסע עמה בשבת יותר ממלווה אחד.
גם לדעת המקילים, יש לבחון היטב את הצורך שבדבר
ומכל מקום גם הרוצים לסמוך על דעת המקילים צריכים לבחון את עצמם היטב, האם באמת יש בצירוף מלווה נוסף צורך של פיקוח נפש.
למשל אפשר לשאול את היולדת מה היתה עושה אם הלידה היתה מתרחשת בשבת חתן, כאשר האמא שלה או הדולה מארחת בביתה אורחים רבים, וכל השבוע טרחה והכינה למענם את הבית ואת האוכל. ואם עתה תיסע ללוות את היולדת לבית החולים, לא תוכל לחזור אל אורחיה עד מוצאי שבת, ולא תשתתף בעלייה לתורה של בנה. האם גם בשבת כזו היתה דורשת שבנוסף לבעלה גם האמא או הדולה תצטרף? והאם הדולה או האמא היו מסכימות בשבת כזו לעזוב את האורחים ולהצטרף ללידה? אם אכן גם בשבת כזו היו נוסעות עמה, אזי לפי דעת המקילים מותר להן לנסוע עם היולדת לבית חולים. אבל אם במקרה כזה לא היו נוסעות, כי היו סבורות שהיולדת תוכל להסתדר עם ליווי של בעלה והצוות הרפואי, אזי סימן הוא שהליווי הנוסף שלהן אינו נחשב כצורך של פיקוח נפש, וגם בשבתות אחרות אסור להן להצטרף לנסיעת היולדת, שאין לחלל שבת אלא לצורך פיקוח נפש.
וכבר כתבנו שמקובל להורות שבכל אופן רק מלווה אחד נוסע בשבת עם היולדת.
האם מותר לאמבולנס להאריך את הדרך כדי לקחת את הילדים לקרובי משפחה
כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, צריך לבקש מהשכנים שישמרו עליהם. ואם הם גרים לבדם במקום נידח, או שהשכנים שלהם אנשים רעים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ואין גם אפשרות להשאיר את הילדים לבדם בבית כי הם עלולים להסתכן שם - מותר לצרף אותם לרכב שנוסעים עמו לבית חולים, ואף להאריך את הדרך כדי להביאם למקום שיוכלו לשמור עליהם.
ויש מי שהחלו לאחרונה להתפנק ולהקל בכל מה שישפר את הרגשתה של היולדת, ושכחו שרק לצורך פיקוח נפש מחללים שבת. ומה שאמרו שעושים ליולדת דברים שירגיעו אותה, כגון שמדליקים לה את הנר למרות שהמיילדת אינה זקוקה לו (שבת קכח, ב), זה מפני שאכן היולדת דואגת שאם לא יהיה שם נר לא יוכלו לטפל בה כראוי ולהציל אותה מן הסכנה. אבל לא הקילו לחלל שבת כדי להסיע את ילדיה למקום המועדף.
יולדת שנסעה לבית חולים והתברר שעוד לא הגיע זמן לידתה
שאלה: חולה ויולדת שנסעו בשבת לבית חולים, והתברר שאין במצבם סכנה ואין צורך לאשפזם, האם מותר להם לחזור לביתם בנסיעה עם האמבולנס (כאשר האמבולנס נוסע בהיתר, כי הוא צריך לחזור למקומו להיות מוכן לשעת חירום)?
תשובה: אסור לחולה או ליולדת לחזור לביתם עם האמבולנס, מפני שהסעתם כרוכה באיסורי תורה, שעל ידי תוספת המשקל שלהם הנסיעה כרוכה בהבערה גדולה יותר. וגם אם האיסור היה מדברי חכמים בלבד, אסור היה להם לחזור כאשר הנהג יהודי.
אמנם אם הנהג גוי, מותר לבקש ממנו להסיעם בחזרה לביתם, שהלכה היא שמותר לבקש מגוי לעשות מלאכה עבור חולה (שבת קכט, א). ואם החולה צריך את המלווה שיסעד אותו, מותר גם למלווה להצטרף לנסיעה עם הנהג הגוי. אבל אם אין בו צורך ממשי, אסור לו להצטרף לנסיעה עם הנהג הגוי.
יולדת שנסעה לבית חולים ובאמצע הדרך נפסקו הצירים לגמרי
אם בעת הנסיעה פסקו צירי הלידה באופן שאם היתה היולדת בביתה לא היתה מעלה בדעתה ללכת לבית חולים, אסור ליולדת ולמלווה שלה להמשיך בנסיעה, ועליהם לעצור את המכונית ולשהות שם עד צאת השבת (רשז"א מנחת שלמה ח"א צא, כא; נשמת אברהם של, כה, 7). ואם היו נוסעים עם נהג גוי, כיוון שהם כבר על הרכב, מותר להם לבקש ממנו להחזירם למקומם.
ואם היו נוסעים באמבולנס, גם כאשר הנהג יהודי, אם הוא צריך לחזור למקומו כדי להיות מוכן לטפל בחולים נוספים, אין הנהג צריך לעצור להם כדי להורידם, מפני שעצירה זו כרוכה בתוספת הבערה בפנסים ובמנוע, וכיוון שהם כבר על הרכב - הרי הם חוזרים עמו.
האם נכון לקרוא למבזה הרב קוק רשע
שאלה: האם אפשר לומר שאברהם חזן וכן יואל אלחנן, שעסוקים בביזוי רבנים - הם רשעים? הם הרי יכולים לטעון שיש מחלוקות בישראל, וכך היא דעתם?
תשובה: אכן יש מחלוקות לשם שמים, והסימן לכך שהחולקים נוהגים כבוד זה בזה. אבל כאשר אדם שם לעצמו מטרה לבזות את קדוש ישראל ומאורו מרן הרב קוק ואת תלמידיו, הרי הוא משפיל את התורה ולומדיה, והתואר הראוי לו הוא 'רשע'.
וחובה לומר זאת ברבים, וכפי שאמרו חכמים (שבת קיט, ב): "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר (איכה א, ו) 'היו שריה כאילים לא מצאו מרעה'. מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה - אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה". וכיוון שהרשע הזה מרשיע בציבור, יש להוקיע אותו בציבור.
ועוד מובא שם בגמרא: "אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (דברי הימים ב, לו): 'ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא'. מאי עד לאין מרפא? אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו".
דברי הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א
בתוך כך קבלתי תמלול מדויק של דברים שאמר הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, בעקבות הדברים הנכוחים שכתב נכדו על הרשע אברהם חזן. וכיוון שאותו רשע התחזק בדעתו לומר דברים רעים על מרן הרב, שאלו את הראשל"צ, האם נכון שהיה הרב קוק אדם גדול, וממילא כל המבזה אותו חוטא גדול ואין רפואה למכתו?
והשיב: "כן! ודאי היה אדם גדול! אסור לדבר נגדו! היה צדיק יסוד עולם". ועוד הוסיף עדות בשם ראש ישיבת פורת יוסף הרב יהודה צדקה זצ"ל, שאחר שהלך לישיבת 'מרכז הרב' בשמחת תורה וראה את מרן הרב קוק רוקד לכבוד התורה, סיפר שהרב הוא לא רק אדם גדול אלא ממש "מלאך ה' צב-אות!". והוסיף: "חכם יהודה צדקה לא היה מהמזרחי, היה אדם שקול" ואע"פ כן אמר שהיה מלאך ה' צב-אות.
ועוד שאלו, והרי חכם יוסף ידיד התנגד לרב קוק?
השיב הגאון הרב עובדיה יוסף: "ידעתי, ידעתי. לא כל מה שאומר חכם יוסף ידיד זה הלכה למשה מסיני..."
ומתוך העיסוק בכבוד התורה ולומדיה, נוכל לגשת כראוי ללימוד התורה, שתחילתו ביום מתן תורה הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עבודה שאין לה סוף
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
גאולת מצרים מאז ועד היום
סדרת החינוך של הטבע!
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
