כי לא בחפזון תצאו | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
גאולה ונבואה
דרכי הגאולה

קטגוריה משנית

4478

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" (ישעיה מ').

הנביא ישעיה מבקש ממבשר הגאולה להעפיל על הר גבוה, ולהרים בכח קולו, בבשורת הגאולה. כנראה מפני הספק שיעלה על לבו, האם זו היא הגאולה הנכספת, שעליה דברו הנביאים, וכן מפני היראה והפחד שיתלווה לבשורה הזו, כאמרו "הרימי אל תיראי וגו'". ונשאלת השאלה, מדוע יהיו ספיקות ויראה בזמן הגאולה העתידית?

נראה שזה מפני אופיה של הגאולה העתידית. שתהיה בדרך הטבע, ויהיו בה התמודדויות של אמונה. כמו שמסופר במדרש (ילקוט שמעוני תהילים) שהלכו חכמים בבקעת ארבל וראו את עלות השחר, העולה מתוך החשכה המוחלטת של סוף הלילה, ומתוך התפעלות הנפש אמרו:

"אמר ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל. אמר לו היינו דכתיב כי אשב בחשך ה' אור לי וגו', בתחלה היא מאירה קימעא, ואחר כך היא מנפצת ובאה, ואחר כך היא פרה ורבה".

ומובא בגמרא (שבת דף יג: ):

"תנו רבנן: מי כתב מגילת תענית? אמרו: חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות. אמר רבן שמעון בן גמליאל: אף אנו מחבבין את הצרות, אבל מה נעשה, שאם באנו לכתוב - אין אנו מספיקין. דבר אחר: אין שוטה נפגע. דבר אחר: אין בשר המת מרגיש באיזמל. שבת אומרת שמגילת תענית חהרו חנניה בן חזקיה בן גרון וחבריו שהיו מחבבין את הצרות. אמר רשב"ג אף אנו מחבבין את הצרות אלא שאין השוטה מרגיש ואין המת מרגיש באיזמל".

מהו מחבבין את הצרות? פירש רש"י "כשנגאלין מהם". ולכאורה קשה כי לפי דבריו עיקר חסר מן הספר. המהרש"א פירש כפשוטו, שחבבו את הצרות, מפני שעל ידן התעוררו לתפילה בכוונת הלב וחזרה בתשובה. ומדוייק השם"מגילת תענית" , וכן "השוטה נפגע" - היינו מן היסורים, " ואין המת מרגיש באיזמל" - בכאב הצרות, שמי שאינו מרגיש את היסורים קשה לו לשמוח בישועה. (ונראה שאפשר להעמיס פירוש זה בדברי רש"י). "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה ששו אתה משוש כל המתאבלים עליה" - "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה". רק מי שמתאבל עליה יכול לזכות לראות בנחמתה ולשמוח בשמחתה. ולכן בימינו הבנים שלא ראו גלות מה היא, ולא סבלו ממאורעות השואה קשה להם להבין את גודל הנס של תקומת ישראל, והמהפך שעברו מאפילה לאורה, משואה לתקומה.

אמנם היינו רוצים לראות כיצד מתגשם היעוד של "והשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה", והדרך עדין רחוקה, ישנם אכזבות קשות, גם אצל הצבור הנקרא חלוני שמתחבט היום בשאלות יסוד של מי הוא יהודי, ושל שייכות לארץ ישראל. והלב שואל מדוע כך באה באה גאולתן של ישראל? ואנו חוזרים ומעיינים במאמר חז"ל: כך היא גאולתן של ישראל קמעא קמעא, מתנפצת, ופרה ורבה. והנביא אומר: "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלוקי ישראל" כלומר גאולת ישראל העתידה לא תהיה כגאולת מצרים "כי בחפזון יצאת מארץ מצרים", אלא קמעא קמעא מדרגה לדרגה.

והנה מדברי חז"ל נראה, שהגאולה העתידית תהיה לה יתרון על גאולת מצרים. מובא בברכות יג. שאפילו לפי חכמים שאמרו שגאולת מצרים תזכר לימות המשיח, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך - כל להביא לימות המשיח" (בניגוד לבן זומא שגאולת מצרים לא תזכר לעתיד לבוא). גם לפי דעתם תהיה גאולת מצרים טפלה לגאולה שתהיה לעתיד לבוא. וזה לשונם: (ברכות דף יב:)

"תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: (ירמיהו כ"ג) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם! - אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו, כיוצא בו אתה אומר: (בראשית ל"ה) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך". וכך הם מפרשים "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון - לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו..." ונתנו לכך משל "צרות האחרונות משכחות ראשונות".

ויש לעיין מדוע תהיה הגאולה העתידה עיקר יותר מגאולת מצרים? האם זה בגלל שניסיה ונפלאותיה יהיו גדולים יותר? והנה לפי הרמב"ן לא רק הגאולה העתידה תהיה עיקר, אלא אף הגאולה שגלות בבל בזמן עזרא, תהיה יותר עיקר מגאולת מצרים שתהיה טפל לה, ולכן מאז שעלו מבבל, נתנו שמות לחודשים כפי שנהגו שם, כמאמרם " חודשים עלו עמהם מבבל", ונשתנה ממה שכתוב בתורה ובנביאים, שהחודשים נמנים מניסן זכר ליציאת מצרים, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חודשים". וכל זה מפני שגאולת בבל עיקר וגאולת מצרים טפל לה.

ולכאורה קשה, איך אפשר לומר על גאולת עזרא שהיא יותר מגאולת מצרים, הרי ידוע לנו שרק מיעוט העם עלה לארץ, שהיו לפי עדות הכתוב היו הארץ דווקא, הלויים לא עלו מבבל ולא היו מי שימלא את תפקידם בביהמ"ק והוצרך עזרא לקנוס את כל הלויים שלא יקבלו מעשר ראשון. (ועיין בתוס' שהקשה מהמשנה עשרה יוחסין עלו מבבל, ובתוכל לויים? ומתרץ שהיו אלה שקצצו בהונות ידיהם, כדי שלא יוכלו לשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ואלו היו פסולים לעבודה), ועשרה יוחסיו עלו מבבל, שבהם ממזרים ושאר פסולים, ועשו בבל כסולת נקיה.
אמנם הגמרא אומרת שראוי היה עזרא שיעשו לו נסים כיהושע אלא שגרם החטא. אבל סוכ"ס לא היו נסים, וא"כ במה יתרונה של גאולה זו על גאולת מצרים?

ולכן נראה לומר, שהעובדה שעלו למרות שלא היו נסים, אלא בבחירתם, והיו להם נסיונות קשים של מלחמות עם עמי הארץ, ונסיונות רוחניים, של נשואי תערובות, למרות זאת מסרו נפשם על הארץ זכו להפנים את הגאולה בלבם במדרגה גבוהה יותר.
הנה מצאנו בגמרא שהעולים לארץ בזמן עזרא, זכו לקדש את הארץ בקדושה שאינה מתבטלת לעולם, ולעקור מלבם יצרא דעבודה זרה, וזה לשון הגמרא (ערכין דף לב:):

"דכתיב: (נחמיה ח') ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו' ותהי שמחה גדולה מאד, אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא? אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה; ואומר: (דברים ל') והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך? דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב (נחמיה ח') ישוע, בשלמא משה לא בעא רחמי, דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי".

מצוינים כאן שני חידושים שהיו בזמן עזרא, שקדשו את ארץ ישראל בקדושה שניה שקדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ובכך יש לה יתרון על קדושה ראשונה שבימי יהושע, ועוד שהיה במדרגה עליונה שבטלו יצרא דעבודה זרה, דבר שלא זכה לו יהושע בן נון, ולכן נכתב שמו חסר. (ענין בטול יצרא דעבודה זרה שייך בקשר אמיץ לארץ ישראל שהדר בה כמי שיש לו אלוק).
"עזרא עלה" ו"משה עלה" הוקשו שניהם יחד שגם עזרא פעל ועשה חדוש ששקול כמתן תורה בכך שבאר התורה בשום שכל (סנהדרין פרק ב').

מכל זה יש ללמוד, שהעיקר בגאולה הוא הפנמת הגאולה בפנימיות הלב, וזה נפעל בגאולה השניה ביתר שאת, כיון שזה בא מיוזמתם.

מדוע קדושה ראשונה בטלה עם החורבן, וקדושה שניה לא בטלה עם החורבן?
כתב הרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טז:

"אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה".

והקשו מפרשי הרמב"ם מאי שנא כבוש מחזקה? ונראה לומר, שהכבוש אינו מוכיח מספיק את שייכותינו לארץ ישראל, מפני שבא בכח הזרוע, וכשבטל הכבוש, יש למקטרגים לומר שמעתה שגלינו מארצנו אין לנו זכות בה יותר. אולם לאחר שהתעוררו לחזור אליה שנית, ואף קבלו את הסכמת האומות לכך, זה מראה על שייכותינו לארץ ישראל לעולם, ואף לאחר שגלו ממנה שנית לא בטלה הזיקה שלהם לארץ, ולכן הקדושה לא בטלה.

ולכן נאמר "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון". ומקובלנו שיש אחרון שאחר האחרון , וגם הוא יהיה גדול מן הראשון, וכדי שיהיה כך צריך יותר זמן קמעא קמעא עד שנפנים לגמרי את ענין הגאולה ותקבע בלבנו, וכל הספקות יתבררו ויתלבנו בכוחות נפשנו.
מובא בגמרא זכו "על ענני שמיא" לא זכו "עני ורוכב על חמור". וראיתי פרוש שיש יתרון ללא זכו שיבררו גם את הגשמיות. בית המקדש ירד באש מהשמים, או יבנה ע"י יש יתרון שיבנה על ידינו.
אמנם עלינו לעשות כל מה שנוכל להוסיף אמונה בארץ. הגיע הזמן שציון תמסר ביד לומדי תורה ודורשי שלומה.

מובא בילקוט שמעוני לפרשת ויקהל:

"וכן דוד הוא אומר בשרתי צדק בקהל רב וכי מה בשורה היו ישראל צריכין בימי דוד והלא כל ימיו של דוד מעין דוגמא של משיח היה אלא פותח ודורש לפניהם דברי תורה שלא שמעתן אזן מעולם דוד אמר בשרתי צדק בקהל רב".

ויש לעיין איזה חידושים אמר דוד? - ונראה לומר שהחידושים היו בעניני המלכות כפי שחשבו בהוה אמינא, אלא שהוא הבהיר לכם כיצד יש לעשות כל זאת ע"פ התורה, נראה שאנו היום זקוקים לאותם המנהיגים שיוכלו לבשר צדק בקהל רב.

דרכי הגאולה

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

והגדת לבנך
ספור יציאת מצרים בליל הסדר
שבת הגדול תשנ"ח
ויצא
עבודת הזיווגים
כסלו תשס"ב
ויחי
בקש יעקב לגלות את הקץ
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"ב
בראשית
לא טוב היות האדם לבדו וסוד זיווגו של אדם
חשוןן תשפ"ג

דרכי הגאולה

דרכי הגאולה
מקדש בלב הציונות
הרב אברהם וסרמן
חנוכה
מעטים מול יועצים
הרב אברהם וסרמן | ב' טבת תשפ"ה
הרה"ג זלמן מלמד
דרך הגאולה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כא אדר ב תשס"ח
דרכי הגאולה
משיח בן דוד ומשיח בן יוסף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

דרכי הגאולה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת תצווה
גליון מס' 64
רבנים שונים | אדר תשס"ט
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב חיים כץ
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שמעון קליין
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג יעקב אריאל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו