ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
בפרשתנו מתוארת בהרחבה שכרה של קנאות פנחס. לאור המבחנים הרבים שעומדת אמונתנו בעת האחרונה, נשאל: האם נכון לחנך את הנוער/הציבור לקנאות?
רק לגדולים בתורה
הרב אברהם יצחק כלאב שליט"א, אב"ד ירושלים וראש כולל דיינות בפסגות
למדנו שבחו של פנחס, שהשיב את חמתו של הקב"ה מעל ישראל "בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כילתי את בני-ישראל". גם על אליהו הנביא נאמר: "קנא קנאתי" (מלכים-א י"ט), ולכן חז"ל אמרו, שאליהו הוא פנחס. ויש שלומדים מכאן שצריך לחנך התלמידים לקנאות.
מאידך אנו יודעים, שאנשים שנוהגים בקנאות אינם מקובלים כראויים דיים. ואכן אמרו חכמים (הובא ברש"י תחילת פרשת פנחס) שהיו שבטים מבזים את פנחס, ואומרים הראיתם בן-פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה-זרה והרג נשיא שבט בישראל. ויש לתמוה, הן פנחס נהג לפי ההלכה שהורה משה רבנו: "הבועל גויה קנאים פוגעים בו", ועשה זאת מתוך סכנת נפשות, כי אילו נהפך זימרי והרגו לפנחס, היה פטור. אם-כן מה המקום לבזותו על כך?
אלא יש ללמוד מכאן, שראשית יש להעמיק ולדקדק בכל המצוות שציוה הקב"ה אותנו, ואחרי שזכה אדם לתורה וליראת השם טהורה, הוא יכול לשקול בפלס חכמת התורה, מהו המעשה הרצוי ומהו המעשה שיש לזונחו. כי קנאות, כמו שפירש רש"י, היא מתוך מטרה לנקום נקמת ה' טהורה ללא סיבות אחרות שיש לעושה תועלת מהן. הסיבות יכולות להיות מגוונות מאוד, כגון נגיעה אישית, כבוד, הרפתקנות ועוד כהנה וכהנה נגיעות.
זאת הייתה טענת השבטים כלפי פנחס, שהוא צאצא למפטמים עגלים לעבודה-זרה, ואפשר שמעשיו נובעים ממטרה להראות שהוא לא כמותם, אך לא קנאת ה' היא זו שבוערת בעצמותיו. ועם נשיא השבט, שהיה מגדולי ישראל, אפשר היה להתווכח ולהוכיחו שנהג שלא כשורה, ובודאי יכיר בטעותו ויחזור בתשובה שלימה. כמו שאמרו חכמים, אם ראית תלמיד חכם שעשה עבירה בלילה, תהיה בטוח שעד הבוקר עשה תשובה. אם-כן לא היה צורך להורגו. ויתרה מכך, אמרו במדרש (רבה כ') שהיה משא ומתן בין פנחס ומשה רבנו והעדה, אם זמרי חייב מיתה, נמצא שלא נתקיימה לכאורה ההלכה שקנאים פוגעים בו, ואין מורין כן. כי הכל צריך לבוא מטהרת הנפש של הפוגע, שאין צורך לעוררו על כך שצו פנימי שלו מצוהו לקנא לשם ה' בעוז, ולכן פקפקו על מעשה פנחס.
לכן באה תורה ואמרה: פנחס השיב חמת הקב"ה מבני ישראל, כי פועלו היה בשיא הקדושה, וזכה לקנא שמו של ה' בלבד, ללא רבב של פניות אחרות. לכן הקב"ה נתן לו את בריתו שלום, שהיא מדה כנגד מידה, על שלימות המעשה שפעל. והוא ממשיך דרכו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום ועל ידי כך מקרבם לבורא.
לסיכום: קנאות לשמו יתברך היא טובה מאוד, אך אינה מסורה לכל אדם לשיקול האם לפעול על פיה, עד אשר יהיה גדול בתורה וביראת ה', הנוהג בדרך אהרן הכהן, ואשר אהבת ה' מדריכה אותו בכל מעשיו. יהי רצון שנזכה לכך, ונראה בשוב ה' ציון במהרה.
קנאות - רק מתוך אהבה
הרב משה צוריאל שליט"א, מחבר ספר "אוצרות הראי"ה" ועוד
לאחרונה עדים אנו להרבה מעשי קנאות בשם התורה, בין סביב שמירת השבת בחניון בירושלים; או הזזת הקברים באשקלון וכיוצא בזה. כיון שכולנו רוצים לעשות רצון ה', יש לנו לברר מתי קנאות זו היא משובחת ומתי היא גרועה.
בספר "מסילת ישרים" (פרק י"ט) משייך את מדת הקנאות כסעיף של אהבת ה', וכך לשונו: "מי שאוהב את חבירו אי אפשר לו לסבול שיראה מכים את חברו או מחרפים אותו, ובודאי יצא לעזרתו. גם מי שאוהב שמו יתברך לא יוכל לסבול ולראות שיחללו אותו ושיעברו על מצוותיו... כי זהו תוקף האהבה שיוכל להראות מי שאוהב את בוראו באמת". לומדים אנו מדבריו כי מדת קנאות אינה כעס, אלא סעיף של אהבה . לכן מחבר "מסילת ישרים" עיכב ביאור מדה זו עד לפרק י"ט ("חלקי החסידות"), ולא כתב על כך בפרקים הקודמים לפרק י"ג שהם נחלת כל אדם (כדבריו בתחילת פרק י"ג).
הזכיר זאת הראי"ה קוק בקצרה: "צריך לזקק את מדת הקנאה, כשהיא באה אל גבול הקודש, שתהיה קנאת ה' נקיה. ואם אי אפשר על-פי רוב בלא צחצוחים של חולשת בשר ורוח, מכל מקום צריכה הביקורת העצמית לברר את בסיסה העיקרי שלא תהיה קנאת איש מרעהו המביאה רקב עצמות" (אורות הקודש, ג', רמ"ד), "זה יסוד קנאת ה' האמתית...בהבדלה בין הקנאות הפחזנית הבאה מחסרון דעה" (אגרות-א, עמ' כ').
כיצד נבחין מה אמיתי ומה מזויף? אלא קנאות אמת רוצה בטובתו של זה שמתנגדים אליו, אוהבים אותו ורוצים להיטיב אתו . ראיה לכך ממה שנפסק בגמרא "ואלו שמצילין אותן בנפשם (כלומר הורגים אותם) הרודף אחר חברו להורגו... " (סנהדרין ע"ג) ופירש רש"י: "ואלו שמצילין אותן מן העבירה". מה בא רש"י להוסיף ומה לא היה ברור בלשון המשנה? אלא לא באים רק להציל את הנרדף (אותו רוצים להרוג) אלא מצילים גם את הרודף מליפול ברשעות מידותיו. הרי כאן פונקציה של אהבה.
לסיכום , מי שפועל בכעס ורתיחת זעם ואינו אוהב את זה שהוא פועל נגדו; מי שאינו "חסיד" במובן של "אוהב חסד" הוא מנוע מלהתנהג בקנאות. ואפשר שהנזק שהוא גורם הוא יותר מהתועלת, כי הציבור הכללי בישראל מתרשם שמעשי הדת הם תוקפניים, מתוך שליליות ושנאה. אין כאן תיקון אלא הרס, לכן קנאי אמיתי חושב דרכיו מקודם.
חז"ל חינכו "איזהו חכם? הרואה את הנולד". אדם צריך להתבונן מראש מה התוצאות האפשריות של מעשיו. זה אחד ההבדלים בין נוער משולהב לבין אדם מבוגר יותר, בעל ניסיון חיים. עלינו לחנך את המתלהבים בהתרגשות: לא קובע מה שאתה חשבת, אלא קובע מה הן המסקנות שיהיו לבני הדור שיראו את מעשיך. ועל-כך כתב ב"מסילת ישרים" פרק "משקל החסידות" (פרק כ'), כי עלינו לחנך למתינות ויישוב הדעת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













