ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
בכל זאת, במסורת היהודית ובחינוך היהודי המסורתי יש דגש ברור על הדרישה לשנן, לחזור שוב ושוב על סוגיות תורניות. שוחטים, למשל, נדרשים לחזור על ההלכות שנוגעות לעיסוקם לפחות פעם בשלושים יום. התלמוד מדגיש את חשיבות החזרה על לימוד התורה, ואפילו קובע שיש הבדל חד בין אדם שחוזר על שיעורו מאה פעם לאדם שחוזר עליו מאה ואחת פעמים! אולי בימים שכוח הזיכרון היה חיוני להצלחה בלימוד התורה היה השינון רלוונטי וחיוני לשיטת הלימוד.
אבל מה קורה בימינו, כשכל הידע של הדורות הקודמים זמין לנו בלי שום מאמץ כמעט, בלחיצת על כפתור במקלדת המחשב? האם חזרה על הלכות ידועות ואירועים מוכרים עדיין נחוצה? התשובה היא, כמובן, "כן" מהדהד, אבל מדוע? הפכתי בעניין במחשבתי לא מעט זמן.
אני חושב שהחזרה נחוצה תמיד מפני שגם אם דברי התורה זהים ולא משתנים, האדם שלומד את הדברים האלה משתנה בלי הרף. חיי אדם לעולם אינם עומדים במקום אחד. דברי משה לבני ישראל בסוף תקופת המדבר קיבלו מימד אחר ומשמעות חדשה מאלה שהיו להם כאשר לימד אותם בפעם הראשונה, עשרות שנים קודם לכן. החיים משפיעים על האופן שבו אנחנו מעריכים את הידע שאנחנו צוברים. החיים הופכים אותנו לחכמים יותר ולטיפשים יותר בד בבד. דברים שחשבנו שאנחנו יודעים ומבינים נעשים תעלומות בשבילנו, ומה שלא הבנו והערכנו בשלב מוקדם יותר בחיים הופך למשהו רלוונטי ואפילו חיוני בעינינו.
לפי התלמוד, ספר דברים בא ללמדנו שאיננו יכולים להעריך ידע שאנו לומדים ממורי התורה שלנו אלא בחלוף ארבעים שנה. החזרה על ידע שלמדנו בעבר היא זאת שהופכת את הידע למשמעותי באמת לחיינו. המורים בישיבה תמיד הדגישו את חשיבות החזרה המתמדת על נושאים שכבר נלמדו, נושאים שלכאורה כבר שלטנו בהם. ארבעים שנה חלפו מאז הימים הקדושים שבהם למדתי לימוד תורה אינטנסיבי בישיבה, ורק עכשיו אני מתחיל להעריך ולהבין את השיעורים שלמדתי ואת הידע שרכשתי אז.
הלקח של ספר דברים נמצא, לפיכך, בשמו האחר, "משנה תורה", בשינון ובחזרה המתמדת על דברי התורה הזאת כל ימי חיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
