ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
בכל זאת, במסורת היהודית ובחינוך היהודי המסורתי יש דגש ברור על הדרישה לשנן, לחזור שוב ושוב על סוגיות תורניות. שוחטים, למשל, נדרשים לחזור על ההלכות שנוגעות לעיסוקם לפחות פעם בשלושים יום. התלמוד מדגיש את חשיבות החזרה על לימוד התורה, ואפילו קובע שיש הבדל חד בין אדם שחוזר על שיעורו מאה פעם לאדם שחוזר עליו מאה ואחת פעמים! אולי בימים שכוח הזיכרון היה חיוני להצלחה בלימוד התורה היה השינון רלוונטי וחיוני לשיטת הלימוד.
אבל מה קורה בימינו, כשכל הידע של הדורות הקודמים זמין לנו בלי שום מאמץ כמעט, בלחיצת על כפתור במקלדת המחשב? האם חזרה על הלכות ידועות ואירועים מוכרים עדיין נחוצה? התשובה היא, כמובן, "כן" מהדהד, אבל מדוע? הפכתי בעניין במחשבתי לא מעט זמן.
אני חושב שהחזרה נחוצה תמיד מפני שגם אם דברי התורה זהים ולא משתנים, האדם שלומד את הדברים האלה משתנה בלי הרף. חיי אדם לעולם אינם עומדים במקום אחד. דברי משה לבני ישראל בסוף תקופת המדבר קיבלו מימד אחר ומשמעות חדשה מאלה שהיו להם כאשר לימד אותם בפעם הראשונה, עשרות שנים קודם לכן. החיים משפיעים על האופן שבו אנחנו מעריכים את הידע שאנחנו צוברים. החיים הופכים אותנו לחכמים יותר ולטיפשים יותר בד בבד. דברים שחשבנו שאנחנו יודעים ומבינים נעשים תעלומות בשבילנו, ומה שלא הבנו והערכנו בשלב מוקדם יותר בחיים הופך למשהו רלוונטי ואפילו חיוני בעינינו.
לפי התלמוד, ספר דברים בא ללמדנו שאיננו יכולים להעריך ידע שאנו לומדים ממורי התורה שלנו אלא בחלוף ארבעים שנה. החזרה על ידע שלמדנו בעבר היא זאת שהופכת את הידע למשמעותי באמת לחיינו. המורים בישיבה תמיד הדגישו את חשיבות החזרה המתמדת על נושאים שכבר נלמדו, נושאים שלכאורה כבר שלטנו בהם. ארבעים שנה חלפו מאז הימים הקדושים שבהם למדתי לימוד תורה אינטנסיבי בישיבה, ורק עכשיו אני מתחיל להעריך ולהבין את השיעורים שלמדתי ואת הידע שרכשתי אז.
הלקח של ספר דברים נמצא, לפיכך, בשמו האחר, "משנה תורה", בשינון ובחזרה המתמדת על דברי התורה הזאת כל ימי חיינו.
מסירות או התמסרות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הקשבה בזמן של פילוג
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
