ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאלת הרלוונטיות של מאמר "הדור" לתקופתנו העכשווית יונקת ממספר הנחות יסוד הטעונות בדיקה. הנחת היסוד הראשונה מזהה את דברי הרב כמכוונים אל התנהגותם המעשית, דפוסי פעולתם של בני הדור ושאיפותיהם הרוחניות ("דור בעל רוח גדול"). האם נכון לייחס עובדות אלו גם לתקופתנו, בה השאיפות החומרניות והמחשבה השטחית ניכרות מאוד במימד הציבורי? הנחה שניה מזהה את דברי הרב כמתייחסים אל התנהגותם האידיאליסטית של בני דורו. עיון בדברי הרב מלמד כי חלק ניכר מההתנהגות האידיאליסטית היה השפעה חברתית-הנהגתית, ולאו דווקא תוצאה של הכרה ברורה ומגמות רוחניות יחודיות. הנחה שלישית מכוונת את דברי הרב אל יחידים בדורו שפעלו מתוך מגמות רוחניות ומסירות נפש. עיון בדברי הרב מלמד כי הרב זיהה גם אצל ההנהגה הרוחנית מימד של "המוני הוא, ארצי ומעשי, בכל מעיינו לחיי הזמן והעולם", ולאו דווקא שאיפות אידיאליסטיות נפלאות (עיין בהרחבה בנושא זה אצל הרב חגי לונדון, ביאור למאמר "הדור").
כיוון אחר בהתמודדות עם שאלת החלת מאמר "הדור" על תקופתנו פותח מספר אפשרויות נוספות: א) הרב ראה בחלוצי דורו נשמות גבוהות ורצה לחזקם ולהפוך את התהליך לפתח של גאולה וישועה, ב) בדורנו קיימת קבוצה קטנה של מאמינים המהווה את ה"עם" והיא מבטאת את הלך הרוח של העם כולו, ג) דורנו הוא אידיאליסט ומוסר נפשו למען בניין העם והארץ בשעת הצורך אולם אמצעי התקשורת לסוגיהם מחפשים את השלילה ומסתירים את הטוב, ד) המציאות העכשווית מלמדת כי בעם ישראל כיום יש רובד "חיצוני" ורובד "פנימי". ההתפתחות היישובית, המדינית והתודעתית מלמדת כי אין להסתכל על הרובד החיצוני אלא על הרובד הפנימי החיובי והוא מהווה את הכוח המניע של תודעתנו הלאומית כיום, ה) דברי הרב על דורו התבססו על חדירה רוחנית לעומק נשמת הדור וראיית אור הגאולה הזורח בעומק הנשמה. בתקופתנו קיימת הארה זו בעומק החיים גם אם איננה גלויה (ראה בהרחבה אצל הרב צבי טאו, "דור ודור אמונתו").
האם ניתן לאור הנ"ל להחיל על החברה הישראלית כיום את המגמות האידיאליסטיות של מאמר "הדור"?
התשובה לשאלה זו היא חיובית. מאמר "הדור" אינו בא להתייחס לתופעה חלוצית מסוימת אלא לתאר את הפוטנציאל הרוחני והשאיפות של בני דורנו. במובן זה ללא ספק רואים אנו בתקופתנו בחברה הישראלית מגמות של חיפוש רוחני ושאיפות גדולות שמקורן בדור "בעל רוח גדול".
התחום השני שביקשנו לעסוק בו ב"קציר האומר" הוא האתגרים והיעדים הרוחניים שניצבים כיום לפני החברה הישראלית לאור משנת הרב. בראש וראשונה נראה, לעניות דעתי, כי חובתנו להאיר את כל רבדיה וגווניה של החברה הישראלית באור משנתו של הרב "אם התחייה הלאומית לא תחדש לנו הארה בתפילה, הארה בתורה, הארה בדרכי המוסר והקשבת האמונה, איננה עדיין תחייה אמיתית" (מאמרי הראי"ה, עמ' 414). לצורך זה יש לרתום את כל ממשיכי דרך האורות ולהעניק תנופה משמעותית למשנתו.
שנית, עלינו להשתדל לחבר את הווייתה החומרית של החברה הישראלית אל מקורותיה הרוחניים. "הרוחניות, מלבד עדניה הגדולים לאין תכלית כשהיא לעצמה, היא נותנת עוז וגדולה גם לחיים החומריים... ועם ישראל גוי אחד בארץ, שהשניות שנואה לו על פי שורש נשמתו, מרגיש כי ההפרדה בין החומריות ובין הרוחניות מסבה לו צער גדול ועמוק, והוא מבקש לו דרך לשוב אל האחדות" (מאמרי הראי"ה, עמ' 234).
שלישית, חובתנו לנסות ולאחד את גווניה השונים של החברה הישראלית חרף חילוקי דעות, הנהגות והשקפות בין החלקים השונים: "נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה" (מאמרי הראי"ה, עמ' 76).
התחום השלישי שנבקש להתייחס אליו בקצרה הוא חוויות אישיות והתבטאויות של ממשיכי דרך הרב נוכח המציאות החברתית הישראלית. אפתח בנימה אישית. שנים רבות אני עוסק בהקניית ולימוד משנת הרב לציבורים שונים ובכללם ציבור לא דתי. במסגרת זו לימדתי ולמדתי תקופה ארוכה בקיבוץ עין גדי, בקיבוץ קלי"ה ומקומות נוספים. שתי תובנות עלו בי במהלך תקופה זו. התובנה הראשונה הייתה תחושה ברורה של עיסוק ולימוד עם נשמות גדולות המחפשות את הדרך אל האמת מתוך ישרות ושאיפות גדולות גם אם לא תמיד בדרכים הנורמטיביות והמקובלות עלינו כציבור דתי. התובנה השנייה הייתה לאחר זמן בו לא הבחנתי בשינוי רוחני או מעשי אצל קהל השומעים ושאלתי את עצמי האם כדאיים המאמץ וההשקעה. את התשובה קיבלתי לימים, זמן רב אחרי שהסתיים הלימוד המשותף, בשעה שקיבלתי מכתבים, בהקשרים שונים, בהם כתבו לי חלק ממשתתפי השיעור במשנת הרב על מצבי משבר ואירועים אחרים שלימודנו המשותף בשעתו תמך בהם וסייע להם להתגבר. שני מאפיינים אלו של סבלנות וסובלנות צריכים, לעניות דעתי, לאפיין את פעילותנו בחברה הישראלית.
סודות משנתו של הרב קיבלו היבטים מגוונים באמצעות ממשיכי דרכו שהתייחסו אל החברה הישראלית ומפעלותיה. אתייחס בקצרה למספר התבטאויות בנושאים שונים. לאחר עקירת העיר ימית בשנת תשמ"ב כתב הרב יהושע צוקרמן: "אם תידמה לנו הדרך דרך רחוקה אל ניבהל. רק היא קרובה היא. רק האחיזה באותו הקו הארוך (אורו של משיח) מגבירה את הכל" (גיליון "נקודה", מס' 43, תשמ"ב). הרב אלי סדן כתב כי קיימת מחלוקת עקרונית בין תפיסת הציונות החילונית, שראתה בשאיפות טריטוריאליות יעד להשגת קיום בטוח ליהודים בארץ ישראל, לבין תפיסת הציונות הדתית שראתה בהקמת מלכות בית דוד יעד מרכזי. מסקנת הכותב הייתה בשעתו: "לייסד מחדש את מדינת היהודים" בלי לזלזל ביסודות הציונות שהיוו את תשתיתה אולם יש להקים עליהם קומה שנייה ושלישית מתוך בניין חדש של מושגי ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל (גיליון "נקודה", מס' 35, תשמ"ב).
רבים מהתלמידים ציטטו את הרב צבי יהודה קוק שכתב: "ולעומת מה שנאמר האם זו המדינה שאותה חזו נביאנו? אומר אני: זו המדינה שחזו הנביאים! כמובן, אין המדינה בתכלית השלימות, אולם נביאנו ורבותינו - ממשיכיהם - אמרו שכזו תהיה המדינה... תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי. לא נאמר לנו אם יהיו הם צדיקים או שאינם צדיקים" (מזמור י"ט למדינת ישראל).
הרב חנן פורת, בתשובה לאישה צעירה שהייתה מתוסכלת נוכח התנפצות מסוימת של תקוות ימי ילדותה לגאולה עתידית, כתב "יש תהליכים גדולים מאתנו שאינם מכוילים באמת המידה של חוויותינו ומצב רוחנו... הולכת ונרקמת ההוויה הגדולה הנאספת ונצברת ברחמים בידי ריבון העולמים" (נקודה, גיליון מס' 128, תשמ"ט).
החברה הישראלית רבת גוונים היא והתהליכים העוברים עליה מורכבים הם. שבעים וחמש שנים לאחר פטירת הרוא"ה הגדול יש מקום לבדוק את יסודות משנתו נוכח המציאות העכשווית ולשאול את עצמנו באיזו מידה מצליחים אנו, תיאורטית ומעשית, ליישם את האור הטמון בה.
"ראוי להדגיש את המעוף הרחב שבו הצטיינו תוכניותיו. מעולם לא דן בקטנות, חזיונותיו היו בלתי שגרתיים ומסביב ליסודות ריאליים טווה הגיגים שהפליגו אל מרחבי האוטופיה. במובנים מסוימים - בדומה להרצל ב"אלטנוילנד" - הגה הרב חזון לכל פרטיו ודקדוקיו מבלי שטרח לבדוק את אפשרות יישומו. הוא האמין בחיוניות האידיאל ובדינאמיקה של החזון"
(יוסף אבנרי, הראי"ה קוק כרבה הראשי של ארץ ישראל, עבודת דוקטורט, עמ' 419).
אנו, ממשיכי דרכו, צריכים ליישם את החלום.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה הכל אסור בתשעה באב?!
אנחנו קודש למענך
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מתנות בחינם
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
