ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
בניסן תרצ"ד כתב הרב זצ"ל איגרת לכינוס מדריכים ארצי של "בני-עקיבא", אותה פתח במילים "יקירי לבבי בני-עקיבא", ובה פנה ל"בני-עקיבא": "מרבי עקיבא אורן של ישראל אשר בשמו אתם נקראים... היו נא מכוונים לשלושת הסימנים המציינים לנו לדורות את קדושתו העליונה", והראשונה שבהם: "אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש... שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם התורה שהיא חיינו ואורך ימינו".
בימים ההם נראה היה כי בפועל, קיימת התרחקות מהתורה ומאורח חייה. פנייתו של הרב זצ"ל, באגרת הנ"ל למדריכי "בני-עקיבא" באה בודאי מתוך כך, שהרב ראה בחזון רוחו את "בני-עקיבא", זוקפים את קומתו של הנוער הדתי ועוצרים את הסחף של ההתרחקות מתורת חיים הנצחית, ולא עוד אלא שמביאים את הנוער הארץ-ישראלי לבית המדרש.
ואכן כעבור חמש שנים וחצי אחרי כתיבת איגרת זו , בראשית שנת ת"ש, מוקמת ישיבת "בני-עקיבא" הראשונה בכפר הרואה, הנקרא על שם הרב זצ"ל, על ידי תלמידו הרב משה צבי נריה זצ"ל, וממנה התחיל התהליך של "תורה חוזרת ללומדיה" (סנהדרין צז.), עד למהפכה של ממש, מהפכת התורה בישראל.
במשך השנים נבנה עולם תורה אדיר: ישיבות ואולפנות, ישיבות גבוהות - הסדר ומכללות, מכינות קדם צבאיות ומדרשות.
התקיים בדורנו לעינינו הנס הגדול של ההבטחה הא-להית ביחס לתורה: "כי לא תישכח מפי זרעו" (דברים לה, כה).
היסוד החינוכי של המפעל התורני האדיר הזה הם דברי הרב זצ"ל:
" אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו... מאז התחיל הקץ המגולה להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא..." (אגרות הראי"ה ג').
והדרך החינוכית אף היא בדרכו של הרב זצ"ל - הדגשת הערך של כלל ישראל. כולנו שייכים לכלל ישראל, ושליחותנו הגדולה היא לפעול לקדם את עם ישראל כולו למילוי יעדיו, וזאת על ידי הארה באור תורה, שרק בכוחו להחזיר למוטב (איכה-רבתי בפתיחה).
הרב זצ"ל שהיה מזרעו של אהרן הכהן, הדריך כפי שהדגיש בעצמו באגרותיו, ללכת בדרכו של אהרן: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ומכאן באה הדרכתו של הרב זצ"ל ללכת אך ורק בדרך החיובית:
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק; אינם קובלים על כפירה, אלא מוסיפים אמונה; אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה". (ערפלי טוהר עמ' לט).
לנצח את השלילה באופן אמיתי אפשר רק על ידי הגברת החיוב. חושך ניתן לגרש רק על ידי אור. אפילו מעט אור מגרש הרבה חושך, קל וחומר הרבה אור.
אכן, הדרכותיו של הרב זצ"ל הן התשתית החינוכית של כל מגוון מוסדות התורה לגילאים השונים.
בשורות אלו, אתיחס במיוחד לישיבה התיכונית, שהיא מוסד חדש, יחסית. אך גם היא יונקת מהדרכתו של הרב זצ"ל.
עוד בשנת תרעי"ן, בהיותו עדיין ביפו, כותב הרב זצ"ל לרבה של חיפה את הדברים הבאים:
"... קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכה רק במסלול הישן, להתרחק מכל כשרון ומכל תנועה של חיים, מה שהוא לדעתי ברור נגד דרך ד' לגמרי, ובזה נותנים יד לפריצים ומחזיקים ידי מרעים, ואוי לנו מענותנותם של אלה, אע"פ שכוונתם רצויה. ואין לי דרך אחר כ"א לחזק את ידי החינוך הנותן חלק לידיעות העולם והחיים, והמדריך את הילדים ברוח צהלת החיים, בעז ואמץ לב, ובנקיון וסלסול הגון, שכל אלה כשהם מצטרפים אל הדרכת התורה ויראת שמים של אמת, מעטרים הם אותה ומאמצים את חילה... ". (אגרות הראיה א', אגרת רע"ד).
אמנם יש צורך להשקיע עבודה חינוכית מרובה כדי שהקודש ירומם את החול, אולם עובדה היא כי כתוצאה מקיומן של ישיבות אלה, זכינו שגדלו דורות של בני תורה יראי שמים, אשר ניתן למצוא אותם בכל תחומי החיים במדינת ישראל והם מהווים מופת אישי ומוכיחים באורח חייהם שהתורה היא תורת חיים ומאירה את כל תחומי החיים.
כמו כן אתייחס לישיבת ההסדר, שהיא יצירה חדשה, אבל בוודאי מושפעת מהותית מדבריו של הרב זצ"ל.
ובהקשר לדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל:
"ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ד'. לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל', לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר 'ברך ד' חילו', והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'".
מבאר הרב זצ"ל את דברי הרמב"ם:
"ונראה שאעפ"י שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פרטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה. אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה, מחויבים גם הם לצאת. ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג"כ עבודת ד', שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד' הוא שייך לה יותר משאר כל העם".
כלומר, במלחמה של כלל ישראל, שהיא עבודת ד', חייבים בני תורה במיוחד להשתתף. זהו היסוד של ישיבות ההסדר. וישיבות אלה גידלו ב"ה תלמידי חכמים שהם למופת באישיותם, בגדלות התורה שלהם ובלקיחת חלק במלחמת המצוה של כלל ישראל.
*
אם כן, כל תקומת התורה הארץ ישראלית, על כל חלקיה, נבנתה מכוחו, מתורתו ובדרכו של הרב זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
