ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
בניסן תרצ"ד כתב הרב זצ"ל איגרת לכינוס מדריכים ארצי של "בני-עקיבא", אותה פתח במילים "יקירי לבבי בני-עקיבא", ובה פנה ל"בני-עקיבא": "מרבי עקיבא אורן של ישראל אשר בשמו אתם נקראים... היו נא מכוונים לשלושת הסימנים המציינים לנו לדורות את קדושתו העליונה", והראשונה שבהם: "אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש... שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם התורה שהיא חיינו ואורך ימינו".
בימים ההם נראה היה כי בפועל, קיימת התרחקות מהתורה ומאורח חייה. פנייתו של הרב זצ"ל, באגרת הנ"ל למדריכי "בני-עקיבא" באה בודאי מתוך כך, שהרב ראה בחזון רוחו את "בני-עקיבא", זוקפים את קומתו של הנוער הדתי ועוצרים את הסחף של ההתרחקות מתורת חיים הנצחית, ולא עוד אלא שמביאים את הנוער הארץ-ישראלי לבית המדרש.
ואכן כעבור חמש שנים וחצי אחרי כתיבת איגרת זו , בראשית שנת ת"ש, מוקמת ישיבת "בני-עקיבא" הראשונה בכפר הרואה, הנקרא על שם הרב זצ"ל, על ידי תלמידו הרב משה צבי נריה זצ"ל, וממנה התחיל התהליך של "תורה חוזרת ללומדיה" (סנהדרין צז.), עד למהפכה של ממש, מהפכת התורה בישראל.
במשך השנים נבנה עולם תורה אדיר: ישיבות ואולפנות, ישיבות גבוהות - הסדר ומכללות, מכינות קדם צבאיות ומדרשות.
התקיים בדורנו לעינינו הנס הגדול של ההבטחה הא-להית ביחס לתורה: "כי לא תישכח מפי זרעו" (דברים לה, כה).
היסוד החינוכי של המפעל התורני האדיר הזה הם דברי הרב זצ"ל:
" אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו... מאז התחיל הקץ המגולה להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא..." (אגרות הראי"ה ג').
והדרך החינוכית אף היא בדרכו של הרב זצ"ל - הדגשת הערך של כלל ישראל. כולנו שייכים לכלל ישראל, ושליחותנו הגדולה היא לפעול לקדם את עם ישראל כולו למילוי יעדיו, וזאת על ידי הארה באור תורה, שרק בכוחו להחזיר למוטב (איכה-רבתי בפתיחה).
הרב זצ"ל שהיה מזרעו של אהרן הכהן, הדריך כפי שהדגיש בעצמו באגרותיו, ללכת בדרכו של אהרן: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ומכאן באה הדרכתו של הרב זצ"ל ללכת אך ורק בדרך החיובית:
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק; אינם קובלים על כפירה, אלא מוסיפים אמונה; אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה". (ערפלי טוהר עמ' לט).
לנצח את השלילה באופן אמיתי אפשר רק על ידי הגברת החיוב. חושך ניתן לגרש רק על ידי אור. אפילו מעט אור מגרש הרבה חושך, קל וחומר הרבה אור.
אכן, הדרכותיו של הרב זצ"ל הן התשתית החינוכית של כל מגוון מוסדות התורה לגילאים השונים.
בשורות אלו, אתיחס במיוחד לישיבה התיכונית, שהיא מוסד חדש, יחסית. אך גם היא יונקת מהדרכתו של הרב זצ"ל.
עוד בשנת תרעי"ן, בהיותו עדיין ביפו, כותב הרב זצ"ל לרבה של חיפה את הדברים הבאים:
"... קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכה רק במסלול הישן, להתרחק מכל כשרון ומכל תנועה של חיים, מה שהוא לדעתי ברור נגד דרך ד' לגמרי, ובזה נותנים יד לפריצים ומחזיקים ידי מרעים, ואוי לנו מענותנותם של אלה, אע"פ שכוונתם רצויה. ואין לי דרך אחר כ"א לחזק את ידי החינוך הנותן חלק לידיעות העולם והחיים, והמדריך את הילדים ברוח צהלת החיים, בעז ואמץ לב, ובנקיון וסלסול הגון, שכל אלה כשהם מצטרפים אל הדרכת התורה ויראת שמים של אמת, מעטרים הם אותה ומאמצים את חילה... ". (אגרות הראיה א', אגרת רע"ד).
אמנם יש צורך להשקיע עבודה חינוכית מרובה כדי שהקודש ירומם את החול, אולם עובדה היא כי כתוצאה מקיומן של ישיבות אלה, זכינו שגדלו דורות של בני תורה יראי שמים, אשר ניתן למצוא אותם בכל תחומי החיים במדינת ישראל והם מהווים מופת אישי ומוכיחים באורח חייהם שהתורה היא תורת חיים ומאירה את כל תחומי החיים.
כמו כן אתייחס לישיבת ההסדר, שהיא יצירה חדשה, אבל בוודאי מושפעת מהותית מדבריו של הרב זצ"ל.
ובהקשר לדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל:
"ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ד'. לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל', לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר 'ברך ד' חילו', והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'".
מבאר הרב זצ"ל את דברי הרמב"ם:
"ונראה שאעפ"י שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פרטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה. אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה, מחויבים גם הם לצאת. ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג"כ עבודת ד', שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד' הוא שייך לה יותר משאר כל העם".
כלומר, במלחמה של כלל ישראל, שהיא עבודת ד', חייבים בני תורה במיוחד להשתתף. זהו היסוד של ישיבות ההסדר. וישיבות אלה גידלו ב"ה תלמידי חכמים שהם למופת באישיותם, בגדלות התורה שלהם ובלקיחת חלק במלחמת המצוה של כלל ישראל.
*
אם כן, כל תקומת התורה הארץ ישראלית, על כל חלקיה, נבנתה מכוחו, מתורתו ובדרכו של הרב זצ"ל.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה מברכים על פיצה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
