ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אף על פי כן, בוודאי שניתן וצריך להסביר בשיטה הגיונית, המבוססת על דברי חז"ל והסברי הראשונים והאחרונים, את האיסורים שחכמים הטילו בנושא זה.
חכמים גזרו על יינם שמנם ופתם של עובדי כוכבים. כמבואר בגמרא:
"גזרו על פתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן" (שבת דף יז ע"ב).
יש להוסיף על רשימה זו גם את "השלקות" (בישולי עכו"ם, ע"ז לז ע"ב) "משום בנותיהם" פירושו כי אכילה משותפת גוררת קירוב דעת.
התוצאה הישירה של סעודה משותפת עם שאינם יהודים, תגרור מיידית בעיית נישואי תערובת הגורמת התבוללות כמבואר בתורה. סוגיא זו הטרידה מאוד את חז"ל (עיינו בדברינו לפרשת ואתחנן תש"ע), שרצו למנוע שתיה ואכילה עם שאינם יהודים, לכן נגזרו גזרות אלה.
יש דברים שנגזרו ויש דברים שנאסרו מחשש שהם מעורבים בדבר אסור.
נפרט עתה בקצרה, כיצד נקבעו הלכה למעשה הכללים בנושא זה.
הגזירה על השמן בטלה,כיון שהציבור לא עמד בה.
הגזרה על היין היא החמורה ביותר. (עיינו בשות במראה הבזק ח"ז, יצא ממש בקרוב בענין מעמדו של אינו שומר מצוות בנושא זה).
פת עכו"ם, נאסרה רק כשמדובר בפת שנאפתה בביתו הפרטי של הנכרי. פת שנאפתה במאפיה לא נאסרה.
בישולי עכו"ם אסורים רק בדבר שנאכל מבושל והוא חשוב = "עולה על שלחן מלכים".
מוצרי חלב: בחמאה כלל לא אסרו, בגבינות קשות המנהג להחמיר גם במקום שאין חשש איסור (שלא כדעות המיקלות).
חלב עכו"ם מבהמות כשרות נאסר בגלל חשש שמא עירבו בו חלב מבהמות שאסורות באכילה. לכן במקום שברור שלא נתערב חלב מבהמות אסורות (כגון שיהודי ראה החליבה, גם בעקיפין או במקום שהדבר אסור על פי חוק) לא אסרו.
מהו המכנה המשותף לכל ההלכות הללו שנקבעו על ידי חכמים? ניתן להסביר כי ככל שהמוצר יסודי יותר ונצרך יותר, חכמים לא אסרו. לכן השמן (שהיה תמיד "מוצר יסוד") לא נאסר, פת עכו"ם של פלטר (מאפיה) לא נאסרה, חמאה וחלב לא נאסרו. גבינות מיוחדות, מאכלים מיוחדים, פת מיוחדת שנאפתה בביתו של הנכרי, כן נאסרו.
חכמים רצו להרחיק יהודים משאינם יהודים, אבל הם גם ידעו שאי אפשר לאסור "מוצרי יסוד" שאין בהם חשש איסור.
בימנו, הפכו החומרות בהלכות אלה, כגון ההקפדה שלא לאכול אבקת חלב נכרי (מה שקשה מאוד למצא לו מקור הלכתי) עניין משמעותי מאוד הגורם להפרדה בין יהודים. יהודים אינם אוכלים אחד עם השני ונמנע מצב של "קירוב דעת" בתוך עמנו. אם נוסיף גם את המגורים בישובים נפרדים, שכונות נפרדות, בתי ספר נפרדים, יחידות נפרדות בצבא ועוד, הדיבורים על "כלל ישראל" וכוחו של ציבור מפסיקים להיות משמעותיים, לצערנו.
כמה התרחקנו מכוונתם של חז"ל ורבותינו כשקבעו הלכות אלה!
הבה נתפלל, דווקא בימים אלה של "אני לדודי ודודי לי", והרי כלל ישראל וקודשא בריך הוא חד הוא, ו"איש לרעהו ומתנות לאביונים", לקירוב לבבות בין אחים וידידות בין בני ברית.
הסליחה בימי הדין מובטחת רק בהתכללות עם כל הציבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
