ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אף על פי כן, בוודאי שניתן וצריך להסביר בשיטה הגיונית, המבוססת על דברי חז"ל והסברי הראשונים והאחרונים, את האיסורים שחכמים הטילו בנושא זה.
חכמים גזרו על יינם שמנם ופתם של עובדי כוכבים. כמבואר בגמרא:
"גזרו על פתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן" (שבת דף יז ע"ב).
יש להוסיף על רשימה זו גם את "השלקות" (בישולי עכו"ם, ע"ז לז ע"ב) "משום בנותיהם" פירושו כי אכילה משותפת גוררת קירוב דעת.
התוצאה הישירה של סעודה משותפת עם שאינם יהודים, תגרור מיידית בעיית נישואי תערובת הגורמת התבוללות כמבואר בתורה. סוגיא זו הטרידה מאוד את חז"ל (עיינו בדברינו לפרשת ואתחנן תש"ע), שרצו למנוע שתיה ואכילה עם שאינם יהודים, לכן נגזרו גזרות אלה.
יש דברים שנגזרו ויש דברים שנאסרו מחשש שהם מעורבים בדבר אסור.
נפרט עתה בקצרה, כיצד נקבעו הלכה למעשה הכללים בנושא זה.
הגזירה על השמן בטלה,כיון שהציבור לא עמד בה.
הגזרה על היין היא החמורה ביותר. (עיינו בשות במראה הבזק ח"ז, יצא ממש בקרוב בענין מעמדו של אינו שומר מצוות בנושא זה).
פת עכו"ם, נאסרה רק כשמדובר בפת שנאפתה בביתו הפרטי של הנכרי. פת שנאפתה במאפיה לא נאסרה.
בישולי עכו"ם אסורים רק בדבר שנאכל מבושל והוא חשוב = "עולה על שלחן מלכים".
מוצרי חלב: בחמאה כלל לא אסרו, בגבינות קשות המנהג להחמיר גם במקום שאין חשש איסור (שלא כדעות המיקלות).
חלב עכו"ם מבהמות כשרות נאסר בגלל חשש שמא עירבו בו חלב מבהמות שאסורות באכילה. לכן במקום שברור שלא נתערב חלב מבהמות אסורות (כגון שיהודי ראה החליבה, גם בעקיפין או במקום שהדבר אסור על פי חוק) לא אסרו.
מהו המכנה המשותף לכל ההלכות הללו שנקבעו על ידי חכמים? ניתן להסביר כי ככל שהמוצר יסודי יותר ונצרך יותר, חכמים לא אסרו. לכן השמן (שהיה תמיד "מוצר יסוד") לא נאסר, פת עכו"ם של פלטר (מאפיה) לא נאסרה, חמאה וחלב לא נאסרו. גבינות מיוחדות, מאכלים מיוחדים, פת מיוחדת שנאפתה בביתו של הנכרי, כן נאסרו.
חכמים רצו להרחיק יהודים משאינם יהודים, אבל הם גם ידעו שאי אפשר לאסור "מוצרי יסוד" שאין בהם חשש איסור.
בימנו, הפכו החומרות בהלכות אלה, כגון ההקפדה שלא לאכול אבקת חלב נכרי (מה שקשה מאוד למצא לו מקור הלכתי) עניין משמעותי מאוד הגורם להפרדה בין יהודים. יהודים אינם אוכלים אחד עם השני ונמנע מצב של "קירוב דעת" בתוך עמנו. אם נוסיף גם את המגורים בישובים נפרדים, שכונות נפרדות, בתי ספר נפרדים, יחידות נפרדות בצבא ועוד, הדיבורים על "כלל ישראל" וכוחו של ציבור מפסיקים להיות משמעותיים, לצערנו.
כמה התרחקנו מכוונתם של חז"ל ורבותינו כשקבעו הלכות אלה!
הבה נתפלל, דווקא בימים אלה של "אני לדודי ודודי לי", והרי כלל ישראל וקודשא בריך הוא חד הוא, ו"איש לרעהו ומתנות לאביונים", לקירוב לבבות בין אחים וידידות בין בני ברית.
הסליחה בימי הדין מובטחת רק בהתכללות עם כל הציבור.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

פסח שני

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה המשמעות הנחת תפילין?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הכוח המיוחד של שבת שובה

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















