ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חכמי התלמוד לימדו אותנו שאין אדם עוזב את העולם הזה וחצי תאוותו בידו, שאפילו חצי מהתקוות והמאוויים שלנו לא מתגשמים במלואם. האמירה הזאת מתייחסת לא רק לתאווה ולחמדנות שלנו שלא יודעות שובעה. היא נותנת ביטוי גם לעובדה שנגזר עלינו להתאכזב בחיים, שתחושות התסכול והאכזבה רווחות בכל היבט בחיינו. היא מתייחסת גם לאכזבה העמוקה יותר שאנחנו מאוכזבים מעצמנו על שגיאות שהיו בעברנו, על דברים שעשינו ודברים שנמנענו מלעשות. תחושת האכזבה שקיימת בנפשנו בנשמתנו היא זאת שיוצרת את תחום בריאות הנפש והופכת אותו לחיוני כמעט לרבים מאתנו. אכזבות מולידות דיכאון מצד אחד, וכעס ותוקפנות ואלימות מצד שני.
בגלל העובדה הקודרת הזאת המשימה הגדולה של כל אחד מאתנו היא להתמודד עם האכזבות, וזה נכון בכל פן בחיים, בתוך המשפחה, במקום העבודה, בשלטון, ביחסים בינלאומיים. מלחמות הן תוצר של אכזבה מהסטאטוס-קוו, אכזבה שלא רוסנה. ראו, למשל, את המחדלים של מלחמת העולם הראשונה ואת החורבן שהיא המיטה על האנושות. לפעמים תחושת האכזבה מוצדקת, אבל ברוב המקרים התסכול והאכזבה דוחפים אנשים ואומות להתנהג בצורה פסולה, ובסופו של דבר, גם הרסנית.
מניסיוני כרב במשך עשרות שנים, שמתי לב כמה ילדים מתאכזבים מהוריהם, הורים מאוכזבים מילדיהם, בעלים מנשותיהם, נשים מבעליהן, חברי בית-הכנסת מתאכזבים מהרב שלהם, ורבנים מתאכזבים מבני קהילתם, מחותנים מאוכזבים מחתניהם... והרשימה נמשכת ונמשכת. אחת הסיבות לתחושה האכזבה הרווחת כל-כך היא הציפיות הגבוהות שקיימות בנו מלכתחילה. כשייעצתי לזוגות צעירים שניסו להתגבר על תקופות קשות בנישואיהם, תמיד שמתי לב לכך שקיומן של ציפיות גבוהות ולא סבירות הוא שורש הבעיה. צריך לגשת לחיים במידה של אופטימיות, אבל גם עם ציפיות מזעריות. גם בתלמוד כבר נאמר שאין לאדם סיבה להתאכזב ולהתלונן. הוא צריך לשמוח שהוא חי ודי.
המציאות לא פעם מתנגשת עם התקוות והתוכניות ותחושת ה"מגיע לי" שיש לנו. הביטוי העברי הנהדר "זה מה שיש" שרווח היום הוא אבן פינה להישרדות ולהישגים של העם היהודי בכל הדורות.
אם יש בכלל עם שזכאי, כביכול, להרגיש מרומה ומאוכזב זה בוודאי העם היהודי ששנוא ורדוף כבר מאות שנים בלי הפוגה. עם זאת, היהודים מעולם לא הרשו לתחושת האכזבה מאי הגשמת ייעודם כעם ומהמצב הכללי בעולם לקנות אחיזה בחייהם. ההתנגדות הזאת, שמונעת מרגש האכזבה להשתלט לנו על החיים, קיימת גם בתחום הבית והמשפחה. היהודי נולד עם שאיפות ותקוות להשיג גדולה רוחנית יחד עם רמת ציפיות נמוכה בעניינים גשמיים.
גירושים היו עניין נדיר בחברה היהודית הרבה יותר מכפי שהם היום, אך אין זאת אומרת שכל הנישואים היו מאושרים ונעימים. ובכל זאת, צמצום הציפיות עזר להקים בתים ומשפחות על יסודות איתנים. גם הדחף להשיג עושר מופלג רוסן, ולמרות שהעוני מעולם לא נחשב ביהדות למעלה טובה. רמת החיים היתה מתונה גם כאשר היו לאדם האמצעים לחיות בפאר ובהדר. בחברות יהודיות תמיד השתדלו לצמצם את ההבדלים בעושר ובפאר. הכלל ביהדות שאומר "כל המוסיף גורע" נכון בכל תחומי החיים. אין ספק שגישה כזאת מצמצמת את מידת האכזבה שאנחנו חשים, שעדיין קיימת, דרך אגב, מפני שכאלה החיים.
חודש אלול הוא זמן מתאים להתמודד עם האכזבות שלנו ולעזור למזער אותן, אם לא לסלק אותן כליל. בקשת סליחה מהזולת ומעצמנו גם היא שער לחזרה בתשובה אמיתית, לבריאות הנפש ולישועה. מחילה היא דרך טובה להתמודד עם אכזבה. היא לא מבטלת את ההרגשה לגמרי, אך היא מאפשרת לאדם להמשיך הלאה ולהתמודד איתה בצורה חיובית יותר. זה רעיון חשוב שכדאי לנו לזכור בחודש אלול וליישם בחיינו כל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
