ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חכמי התלמוד לימדו אותנו שאין אדם עוזב את העולם הזה וחצי תאוותו בידו, שאפילו חצי מהתקוות והמאוויים שלנו לא מתגשמים במלואם. האמירה הזאת מתייחסת לא רק לתאווה ולחמדנות שלנו שלא יודעות שובעה. היא נותנת ביטוי גם לעובדה שנגזר עלינו להתאכזב בחיים, שתחושות התסכול והאכזבה רווחות בכל היבט בחיינו. היא מתייחסת גם לאכזבה העמוקה יותר שאנחנו מאוכזבים מעצמנו על שגיאות שהיו בעברנו, על דברים שעשינו ודברים שנמנענו מלעשות. תחושת האכזבה שקיימת בנפשנו בנשמתנו היא זאת שיוצרת את תחום בריאות הנפש והופכת אותו לחיוני כמעט לרבים מאתנו. אכזבות מולידות דיכאון מצד אחד, וכעס ותוקפנות ואלימות מצד שני.
בגלל העובדה הקודרת הזאת המשימה הגדולה של כל אחד מאתנו היא להתמודד עם האכזבות, וזה נכון בכל פן בחיים, בתוך המשפחה, במקום העבודה, בשלטון, ביחסים בינלאומיים. מלחמות הן תוצר של אכזבה מהסטאטוס-קוו, אכזבה שלא רוסנה. ראו, למשל, את המחדלים של מלחמת העולם הראשונה ואת החורבן שהיא המיטה על האנושות. לפעמים תחושת האכזבה מוצדקת, אבל ברוב המקרים התסכול והאכזבה דוחפים אנשים ואומות להתנהג בצורה פסולה, ובסופו של דבר, גם הרסנית.
מניסיוני כרב במשך עשרות שנים, שמתי לב כמה ילדים מתאכזבים מהוריהם, הורים מאוכזבים מילדיהם, בעלים מנשותיהם, נשים מבעליהן, חברי בית-הכנסת מתאכזבים מהרב שלהם, ורבנים מתאכזבים מבני קהילתם, מחותנים מאוכזבים מחתניהם... והרשימה נמשכת ונמשכת. אחת הסיבות לתחושה האכזבה הרווחת כל-כך היא הציפיות הגבוהות שקיימות בנו מלכתחילה. כשייעצתי לזוגות צעירים שניסו להתגבר על תקופות קשות בנישואיהם, תמיד שמתי לב לכך שקיומן של ציפיות גבוהות ולא סבירות הוא שורש הבעיה. צריך לגשת לחיים במידה של אופטימיות, אבל גם עם ציפיות מזעריות. גם בתלמוד כבר נאמר שאין לאדם סיבה להתאכזב ולהתלונן. הוא צריך לשמוח שהוא חי ודי.
המציאות לא פעם מתנגשת עם התקוות והתוכניות ותחושת ה"מגיע לי" שיש לנו. הביטוי העברי הנהדר "זה מה שיש" שרווח היום הוא אבן פינה להישרדות ולהישגים של העם היהודי בכל הדורות.
אם יש בכלל עם שזכאי, כביכול, להרגיש מרומה ומאוכזב זה בוודאי העם היהודי ששנוא ורדוף כבר מאות שנים בלי הפוגה. עם זאת, היהודים מעולם לא הרשו לתחושת האכזבה מאי הגשמת ייעודם כעם ומהמצב הכללי בעולם לקנות אחיזה בחייהם. ההתנגדות הזאת, שמונעת מרגש האכזבה להשתלט לנו על החיים, קיימת גם בתחום הבית והמשפחה. היהודי נולד עם שאיפות ותקוות להשיג גדולה רוחנית יחד עם רמת ציפיות נמוכה בעניינים גשמיים.
גירושים היו עניין נדיר בחברה היהודית הרבה יותר מכפי שהם היום, אך אין זאת אומרת שכל הנישואים היו מאושרים ונעימים. ובכל זאת, צמצום הציפיות עזר להקים בתים ומשפחות על יסודות איתנים. גם הדחף להשיג עושר מופלג רוסן, ולמרות שהעוני מעולם לא נחשב ביהדות למעלה טובה. רמת החיים היתה מתונה גם כאשר היו לאדם האמצעים לחיות בפאר ובהדר. בחברות יהודיות תמיד השתדלו לצמצם את ההבדלים בעושר ובפאר. הכלל ביהדות שאומר "כל המוסיף גורע" נכון בכל תחומי החיים. אין ספק שגישה כזאת מצמצמת את מידת האכזבה שאנחנו חשים, שעדיין קיימת, דרך אגב, מפני שכאלה החיים.
חודש אלול הוא זמן מתאים להתמודד עם האכזבות שלנו ולעזור למזער אותן, אם לא לסלק אותן כליל. בקשת סליחה מהזולת ומעצמנו גם היא שער לחזרה בתשובה אמיתית, לבריאות הנפש ולישועה. מחילה היא דרך טובה להתמודד עם אכזבה. היא לא מבטלת את ההרגשה לגמרי, אך היא מאפשרת לאדם להמשיך הלאה ולהתמודד איתה בצורה חיובית יותר. זה רעיון חשוב שכדאי לנו לזכור בחודש אלול וליישם בחיינו כל השנה.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך עושים קידוש?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות שטיפת כלים בשבת

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הדלקה וכיבוי ביום טוב

אי אפשר לבד!

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















