ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
ברמה הפשוטה של הבנת הסיפור, לפנינו אדם שעבר עברה ומתבייש בה. הוא איננו יכול לעמוד לנוכח מעשיו, ולכן הוא מציג את הדברים כאילו השאלות הן שאלותיו של חברו. הניסיון להתחבא לאחר מעשה פסול שאדם עושה הוא קדום כימי העולם: "וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן. ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה. ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי ואחבא".
חטאו של האדם מציג אותו במערומיו, והאדם מתבייש. אלא שאל מול הבושה וההסתתרות עומדת הקריאה של הבורא אל האדם: "איכה". לקריאה הזו יש משמעות עמוקה. האדם המתבייש מעוניין להיפטר מהחטא שדבק בו. הוא מסתתר מאחורי זהות שאולה, הוא מחפש תירוצים. לא הוא חטא - אדם אחר חטא: "האשה אשר נתת עמדי"; "הנחש השיאני ואוכל".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
16 - מיטה של עצבות
17 - החוטא המסתתר
18 - לרדת אל העם
טען עוד
ר' נפתלי אמור היה ליפול בפח ולהאמין כי אכן אדם אחר הוא האשם, אולם הוא ממהר להסיר את המסווה מעל פניו של החוטא. הדברים נאמרים בדרך הלצה, אולם הם מגלים כי הוא יודע במי המדובר. אם היה החבר חוטא, החבר עצמו היה מגיע ומספר על חבר שחטא. אם כן נראה שלא החבר חטא, אלא האדם העומד כאן. הבעיה היא שאיננו מסוגל לקחת אחריות על החטא, ור' נפתלי תובע ממנו את לקיחת האחריות הזו.
בעיון מעמיק יותר נראה כי דבריו של ר' נפתלי הינם בעלי משמעות נסתרת, המעוגנת ביסודות התפיסה החסידית. החסידות לא ראתה בחטא כישלון בלבד, אלא גם כלי החושף את כוחות הנפש של האדם. מאמר חז"ל: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" התפרש אצל החסידים כהכוונה לעשיית שימוש בעברה ככלי לחשיפת היכולות החיוביות שיש לאדם. ר' צדוק הכהן מלובלין נהג לומר כי אדם נכשל דווקא בתחומים שבהם יש לו יכולת להגיע לגדולות.
הכישלון יכול ללמד את האדם, לבנות אותו ולהביא אותו לרמות גבוהות יותר. חטא בתחום מסוים נובע בדיוק מהנקודה בנפש המכוונת כנגדו. תיקון החטא הוא היכולת של האדם להפוך את הכישלון להצלחה, להבנה עמוקה יותר בנפשו פנימה וממילא גם לבניין טוב יותר.
מכאן אנו יכולים לחזור לסיפור שלנו. האיש הבא אל ר' נפתלי מבקש תיקון של סיגופים ותעניות. גישה זו אל החטא יוצרת תחושה שהחטא הוא חיצוני לאדם, שיש למרק אותו בניתוח מכאיב. האיש הבא אל ר' נפתלי תולה את החטא באדם אחר; הוא איננו מרגיש שיש לחטא מה לומר לו.
ר' נפתלי חוזר ומחבר את האדם לחטאו. אם אכן היה החטא של איש אחר היה הוא עצמו יכול לבוא ולספר את אותו הסיפור. החטא אינו של איש אחר. הניסיון לתלות את החטא באחר הוא ניסיון להתנתק מהחטא מבלי ללמוד ממנו.
החטא מופיע תמיד בדמותו של איש אחר, אולם התבוננות מעמיקה מגלה כי הוא שייך לאדם עצמו. ייתכן שהדמות המתגלה אלינו דרך החטא דווקא אינה מוצאת חן בעינינו, ואנו מנסים להדביק אותה למישהו אחר, אבל האמת היא שהחטא הזה הוא פרי דמותנו הפנימית. ומי שמבין זאת יידע כיצד לתקן את החטא וללמוד ממנו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
