ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
התורה מנסחת את הדילמה בתמציתיות: איך זה שרוב אומות העולם עובדים עבודה זרה? האם כולם טועים ורק אנחנו צודקים? הייתכן ש-50 מיליון צרפתים טועים? לכן יש לנו רצון להצטרף אליהם, לעשות כמותם ולהשתחוות לפסילי עץ ואבן שיצר האדם עצמו. למרות שהיגיון זה מגוחך, הוא באמת משקף את טבע האדם.
בתלמוד מסופר על תלמיד-חכם גדול שראה פעם את מנשה, מלך יהודה, בנו של המלך הצדיק חזקיהו, בחלום. בתחילת מלכותו הארוכה, שנמשכה 55 שנה, קבע מנשה את עבודת האלילים כדת מדינת יהודה. אחר-כך הוא חזר בתשובה, אבל הנזק כבר נגרם. אותו תלמיד-חכם שאל את מנשה איך ייתכן שהוא נפל קורבן, אפילו לרגע, לעבודת אלילים והאמין בה באמת. מנשה השיב לו שאילו הוא היה חי בתקופתו ובחברה שלו, הוא היה "מרים את שולי גלימתו ורץ לעבוד עבודה זרה"! מנשה והחברה שבה חי נפלו קורבן לנהירה אחרי תרבות הרוב, למרות שכל הראיות במציאות והצו האלקי אמרו אחרת.
ההיסטוריה היהודית ב-300 השנים האחרונות במיוחד זרועה חורבות של תפיסות בתרבות הרוב שפשטו את הרגל והתבררו כהרסניות ביותר. החל מ"גרמנים בני דת משה" ועד המרקסיזם, רק תוצאות הרסניות היו לנהייה של יהודים אחרי תרבות הרוב. גם היום תרבות הרוב, שלא רק סובלת אלא אף מעודדת נהנתנות מינית, רדיפה אחרי עושר ורווח בכל מחיר, אוניברסאליות מזויפת ותפיסות מעוותות על זכויות אקדמיות ואינטלקטואליות מובילה הרבה יהודים תמימים לאט אבל באופן בטוח לאסון. אחת הבעיות טמונה בעובדה שרוב היהודים אינם מודעים להיסטוריה ולמסורת היהודית, ולכן אינם יכולים לזהות את המלכודת שלתוכה הם נופלים. גם הם "מרימים את שולי גלימתם" ורצים לעבוד את האלילים האופנתיים הנוכחיים של תרבות הרוב. הגישה שלהם היא סכנה לעצם קיומו של העם היהודי. ובכל זאת איש אינו רשאי להרים קול ולדבר נגד נורמות הרוב, שמא יתויג כמיושן וכמציב מכשולים. האזהרה של התורה בפרשת השבוע שלא ללכת בעיניים עצומות אחרי תרבות הרוב בוודאי רלוונטית לעולם "היהודי דמוקרטי" שלנו היום.
אנחנו צריכים להיזהר ולבחור בתבונה, להטות אוזן למסורת ולהיסטוריה ולהסתפק בהיותנו מיעוט ירא אלקים שנאמן לעקרונות, לאידיאלים ולאורח החיים היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
