ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב רמי ברכיהו שליט"א, רב היישוב טלמון
כאשר הייתי תלמיד בישיבה התיכונית, הכריחו אותי ואת חברי שמוצאם היה מבני עדות המזרח, להתפלל בימים נוראים בישיבה בנוסח אשכנז. הסברה הייתה שבית המדרש שהוא מקום בו לומדים תורה יש בו מעלה, ולכן ראוי הוא גם לתפילה. וכן ההערכה הייתה כי בחור ישיבה ודאי יתעלה ויתרומם יותר כאשר יתפלל במניין ישיבתי מאשר יתפלל במניין של בעלי בתים. לצערי הרב, חובה ישיבתית זו גרמה לי נזק רוחני עצום, הן משום שלא התחברתי לתפילה אותה אינני מכיר, והתגעגעתי עמוקות לתפילה ולמנגינות של בית אבא, והן משום שהרגשתי ש"הישיבה" מתנשאת עלינו - התלמידים יוצאי עדות המזרח.
לימים הגעתי לישיבת ההסדר ברכת משה שבמעלה אדומים, בישיבה הנהיג מו"ר הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א כי שליח הציבור יתפלל כפי נוסח אבותיו. הדבר הפתיע אותי, והיה לחידוש בעולם הישיבות. אולם החידוש המשמעותי היה תפילת הימים הנוראים בה הישיבה כולה מתפללת יחד אשכנזים וספרדים, ונוסח התפילה הוא נוסח משותף, היינו תפילת ערבית נוסח אשכנז, שחרית נוסח עדות המזרח וכו'. אני מניח כי הרקע לתפילה המשותפת, היו אותן נקודות שהועלו בישיבה התיכונית: החשיבות של התפילה במקום לימוד התורה, והערך החשוב של תפילה ישיבתית. אולם ההבדל בין היישום של שתי הדרכים הנזכרות הוא בכך שלראשונה באה לידי ביטוי ההכרה שיש ערך גם למסורת למנגינות ולנוסח של התלמידים בישיבה שהם בני עדות המזרח.
מעבר לכך, השינוי בתפיסה בא גם על רקע של שינוי במציאות . בעולם התורה לומדים כיום הרבה בחורי ישיבה מרקע עדות המזרח. אין כיום ישיבה שלא שרים בה שירי שבת "מזרחיים", ואין בחור ישיבה מבן עדות המזרח שאינו מכיר את התפילות והמנגינות של תפילה "אשכנזית". כיום בתים רבים בציבור הדתי-לאומי נבנים על רקע של חיבור בין העדות השונות. ילדים רבים בציבור גדלים כאשר הסבים והסבתות שלהם הם גם אשכנזים וגם ספרדים. מדוע אם כן לא להבנות גם ממנגינות ומסורות אלה בתוך התפילה? זה הרקע לכך שביישוב טלמון, התפילה בליל שבת היא משותפת לכלל העדות, ומתפללים בה גם אשכנזים וגם ספרדים, כאשר שבת אחת התפילה היא אשכנזית ושבת לאחריה התפילה היא של בני עדות המזרח.
עם זאת, לעניות דעתי אין ל"הכריח" את הציבור להתפלל יחד, ועדיין לא אכשר דרא. ולכן גם בטלמון התפילה בימים נוראים היא תפילה נפרדת על רקע בקשת הציבור. אולם סימנים ראשוניים וטובים לבניית קהילות בהם התפילה משותפת אכן קיימים, ויהי רצון שנזכה להיגאל גם ביכולת לבנות קהילות משני הבתים גם יחד - אשכנז וספרד.
אחדות בבתי הספר
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש בית המדרש לתורה של מכללת "שערי משפט" ורב קהילה ברעננה
תחושות מנוגדות צצות בקרבנו עת אנו באים לדון בשאלת נוסחי ומנהגי התפילה בבתי הכנסת. מחד הרצון ליצור אחדות של "יחד שבטי ישראל". הרצון שקיבוץ הגלויות לו זכינו בדורנו יגבש את הבאים מקצווי תבל ליחידה מלוכדת אחת של בית ישראל.
מאידך, עומד הצו של "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך". הידיעה, שהורה לנו האר"י הקדוש, ששנים עשר שערים יש ברקיע ותפילת כל שבט עולה בשער המיוחד לשבט זה. השאלה היא היאך נשלב בין שני השיקולים הללו?
נראה שהדרך לשילוב הנכון עוברת בהבחנה שבין בתי הכנסת ומוסדות החינוך. לרוב בתי הכנסת ברחבי העולם היהודי יש צביון מייחד ומתקיים בהם נוסח של עדה מסוימת. קשה לראות מצב שבו המצב הזה משתנה בין ליל (יש אמנם לחלק בין מקומות בעלי צביון עירוני שבהם יש מספר רב של קהילות, שברוב המקרים יש להן נוסח מסוים, לבין מקומות ישוב קטנים כמו קיבוצים וישובים קטנים, שבהם יש ערך ועניין גדול לאחדות הקהילה ולשילוב של פסיפס העדות השונות).
מצד שני נראה שיש להקדיש מחשבה רבה לחינוך לתפילה בבתי הספר, הישיבות והאולפנות.
זכינו, ובציבור הדתי לאומי, אין חלוקה עדתית של בתי הספר. מצב מבורך זה יוצר מצב שבו בכיתה אחת או בשיעור אחד לומדים יחד בני עדות שונות. האמנם ראוי הוא המצב שבו ייקבע נוסח התפילה על פי רוב תלמידי בית הספר (בפרט אם הוא רוב זעום!), ולא יינתן שום ביטוי לנוסח של התלמידים המהווים מיעוט בבית הספר?!
ננסה להיכנס לעורו של תלמיד שמורגל והורגל משחר ילדותו להתפלל בבית הכנסת שלו בנוסח מסוים, ולפתע בהגיעו לכיתה א', בבית ספר שבו מתפללים בנוסח אחר. ומרגע זה לא ניתן שום ביטוי לנוסח התפילה של עדתו ולמנהגיו הייחודיים, להם הוא מורגל בביתו ובקהילתו. מה היא תחושתו של אותו תלמיד? מהו היחס שהוא מרגיש שבית הספר משדר לו ולמנהגי עדתו? באיזה אופן ממלא בית הספר את הצו לחנך את התלמיד לקיים את "אל תיטוש תורת אמך"?
נראה שעלינו לקיים חשיבה מחודשת על הדרך שבה נחנך את כל התלמידים לתפילה בכלל (ובאופן כללי החינוך לתפילה ראוי ליתר מחשבה. ואכמ"ל), ואת הדרך שבה מאזן כל מוסד חינוכי בין הרצון לנוסח עקבי ולא תמהיל מלאכותי בין נוסחים שונים, לבין האופן שבו יינתנו ביטוי והתייחסות לנוסחים והמנהגים השונים. תמצא כל מסגרת חינוכית את הדרך שלה לנתינת ביטוי זה למגוון הנוסחים של תלמידיה. וכך נוכל, ב"ה, להתקרב אל הנוסחה שתחבר את האחדות והייחודיות גם יחד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













