ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב רמי ברכיהו שליט"א, רב היישוב טלמון
כאשר הייתי תלמיד בישיבה התיכונית, הכריחו אותי ואת חברי שמוצאם היה מבני עדות המזרח, להתפלל בימים נוראים בישיבה בנוסח אשכנז. הסברה הייתה שבית המדרש שהוא מקום בו לומדים תורה יש בו מעלה, ולכן ראוי הוא גם לתפילה. וכן ההערכה הייתה כי בחור ישיבה ודאי יתעלה ויתרומם יותר כאשר יתפלל במניין ישיבתי מאשר יתפלל במניין של בעלי בתים. לצערי הרב, חובה ישיבתית זו גרמה לי נזק רוחני עצום, הן משום שלא התחברתי לתפילה אותה אינני מכיר, והתגעגעתי עמוקות לתפילה ולמנגינות של בית אבא, והן משום שהרגשתי ש"הישיבה" מתנשאת עלינו - התלמידים יוצאי עדות המזרח.
לימים הגעתי לישיבת ההסדר ברכת משה שבמעלה אדומים, בישיבה הנהיג מו"ר הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א כי שליח הציבור יתפלל כפי נוסח אבותיו. הדבר הפתיע אותי, והיה לחידוש בעולם הישיבות. אולם החידוש המשמעותי היה תפילת הימים הנוראים בה הישיבה כולה מתפללת יחד אשכנזים וספרדים, ונוסח התפילה הוא נוסח משותף, היינו תפילת ערבית נוסח אשכנז, שחרית נוסח עדות המזרח וכו'. אני מניח כי הרקע לתפילה המשותפת, היו אותן נקודות שהועלו בישיבה התיכונית: החשיבות של התפילה במקום לימוד התורה, והערך החשוב של תפילה ישיבתית. אולם ההבדל בין היישום של שתי הדרכים הנזכרות הוא בכך שלראשונה באה לידי ביטוי ההכרה שיש ערך גם למסורת למנגינות ולנוסח של התלמידים בישיבה שהם בני עדות המזרח.
מעבר לכך, השינוי בתפיסה בא גם על רקע של שינוי במציאות . בעולם התורה לומדים כיום הרבה בחורי ישיבה מרקע עדות המזרח. אין כיום ישיבה שלא שרים בה שירי שבת "מזרחיים", ואין בחור ישיבה מבן עדות המזרח שאינו מכיר את התפילות והמנגינות של תפילה "אשכנזית". כיום בתים רבים בציבור הדתי-לאומי נבנים על רקע של חיבור בין העדות השונות. ילדים רבים בציבור גדלים כאשר הסבים והסבתות שלהם הם גם אשכנזים וגם ספרדים. מדוע אם כן לא להבנות גם ממנגינות ומסורות אלה בתוך התפילה? זה הרקע לכך שביישוב טלמון, התפילה בליל שבת היא משותפת לכלל העדות, ומתפללים בה גם אשכנזים וגם ספרדים, כאשר שבת אחת התפילה היא אשכנזית ושבת לאחריה התפילה היא של בני עדות המזרח.
עם זאת, לעניות דעתי אין ל"הכריח" את הציבור להתפלל יחד, ועדיין לא אכשר דרא. ולכן גם בטלמון התפילה בימים נוראים היא תפילה נפרדת על רקע בקשת הציבור. אולם סימנים ראשוניים וטובים לבניית קהילות בהם התפילה משותפת אכן קיימים, ויהי רצון שנזכה להיגאל גם ביכולת לבנות קהילות משני הבתים גם יחד - אשכנז וספרד.
אחדות בבתי הספר
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש בית המדרש לתורה של מכללת "שערי משפט" ורב קהילה ברעננה
תחושות מנוגדות צצות בקרבנו עת אנו באים לדון בשאלת נוסחי ומנהגי התפילה בבתי הכנסת. מחד הרצון ליצור אחדות של "יחד שבטי ישראל". הרצון שקיבוץ הגלויות לו זכינו בדורנו יגבש את הבאים מקצווי תבל ליחידה מלוכדת אחת של בית ישראל.
מאידך, עומד הצו של "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך". הידיעה, שהורה לנו האר"י הקדוש, ששנים עשר שערים יש ברקיע ותפילת כל שבט עולה בשער המיוחד לשבט זה. השאלה היא היאך נשלב בין שני השיקולים הללו?
נראה שהדרך לשילוב הנכון עוברת בהבחנה שבין בתי הכנסת ומוסדות החינוך. לרוב בתי הכנסת ברחבי העולם היהודי יש צביון מייחד ומתקיים בהם נוסח של עדה מסוימת. קשה לראות מצב שבו המצב הזה משתנה בין ליל (יש אמנם לחלק בין מקומות בעלי צביון עירוני שבהם יש מספר רב של קהילות, שברוב המקרים יש להן נוסח מסוים, לבין מקומות ישוב קטנים כמו קיבוצים וישובים קטנים, שבהם יש ערך ועניין גדול לאחדות הקהילה ולשילוב של פסיפס העדות השונות).
מצד שני נראה שיש להקדיש מחשבה רבה לחינוך לתפילה בבתי הספר, הישיבות והאולפנות.
זכינו, ובציבור הדתי לאומי, אין חלוקה עדתית של בתי הספר. מצב מבורך זה יוצר מצב שבו בכיתה אחת או בשיעור אחד לומדים יחד בני עדות שונות. האמנם ראוי הוא המצב שבו ייקבע נוסח התפילה על פי רוב תלמידי בית הספר (בפרט אם הוא רוב זעום!), ולא יינתן שום ביטוי לנוסח של התלמידים המהווים מיעוט בבית הספר?!
ננסה להיכנס לעורו של תלמיד שמורגל והורגל משחר ילדותו להתפלל בבית הכנסת שלו בנוסח מסוים, ולפתע בהגיעו לכיתה א', בבית ספר שבו מתפללים בנוסח אחר. ומרגע זה לא ניתן שום ביטוי לנוסח התפילה של עדתו ולמנהגיו הייחודיים, להם הוא מורגל בביתו ובקהילתו. מה היא תחושתו של אותו תלמיד? מהו היחס שהוא מרגיש שבית הספר משדר לו ולמנהגי עדתו? באיזה אופן ממלא בית הספר את הצו לחנך את התלמיד לקיים את "אל תיטוש תורת אמך"?
נראה שעלינו לקיים חשיבה מחודשת על הדרך שבה נחנך את כל התלמידים לתפילה בכלל (ובאופן כללי החינוך לתפילה ראוי ליתר מחשבה. ואכמ"ל), ואת הדרך שבה מאזן כל מוסד חינוכי בין הרצון לנוסח עקבי ולא תמהיל מלאכותי בין נוסחים שונים, לבין האופן שבו יינתנו ביטוי והתייחסות לנוסחים והמנהגים השונים. תמצא כל מסגרת חינוכית את הדרך שלה לנתינת ביטוי זה למגוון הנוסחים של תלמידיה. וכך נוכל, ב"ה, להתקרב אל הנוסחה שתחבר את האחדות והייחודיות גם יחד.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות נתינה בפורים
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך לקשור את הסכך?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ללמוד להתייחס
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
