ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"ממעמקים באה התשובה. מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית, האישית, לגביה חטיבה בפני עצמה, אלא המשך מהגדולה ההוויתית הכללית...
התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא...
התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה והיא שולחת את קוויה". (אורות התשובה פרק ו)
התבוננות לא מעמיקה על המציאות מגלה מיד כי המציאות שואפת להיות טובה יותר. השיח האישי והציבורי עוסק הרבה בעיוותים ובחטאים האנושיים כלפי הטבע, האדם והחברה ומחפש דרכים לקדם ולשפר. לא רק בכל מדינה ומדינה ועם ועם, אלא גם בשיח העולמי בין מדינות, הרצון הזה נדון ומבורר.
אמנם, פעמים רבות האצבע מופנית כלפי אחרים. הם אשמים בעיוותים ועל כן עליהם לתקן ולשוב בתשובה ולא אני או אנחנו, פעמים מנצלים בציניות שאיפה זו, אבל הדיון על העיוותים קיים וקיים.
זה נראה לנו כל כך טבעי ופשוט שאדם שחצה באור אדום מרגיש צורך להתנצל, או שבפינה נסתרת בלבו הוא מרגיש רע עם מעשה זה. כל כך ברור לנו שמדינה שעושה מעשים בלתי מוסריים תידרש להסברים, גם אם בכדי לצאת ידי חובה ותו לא. אבל מדוע?
מהיכן המחשבה שיכול להיות טוב יותר? אולי כך הוא העולם וכך הם החיים ? מדוע רגשי האשמה אצל אנשים רבים? ומדוע כל כך לגיטימי להעיר ולהוכיח אנשים ומדינות על מעשים שהם עושים?
ממעמקים, אומר הרב, מעומק ההוויה הכללית. הקב"ה ברא את העולם שיתקדם, שישוב אל מקורו. "תשובה קדמה לעולם" כי תשובה היא הכוח המניע את העולם. היחידים והציבורים השונים מושפעים מגלי התשובה המגיעים ממעמקי נשמת העולם.
מהן ההשלכות מהבנה זו? שלש השלכות: קלותה של התשובה, התביעה לתשובה, חיפוש התשובה במעמקים.
קלותה של התשובה
"כי קרוב אליך הדבר מאד". התשובה היא הדרך הקרובה ביותר לאדם. הבורא קבע כי האידיאה של העולם היא התשובה, וזרם החיים הפנימי הרי הוא כולו מכוון אליה. לא יוכל האדם לטעון כי אינו יכול לשוב ולתקן כי אין הוא יכול ל"שחות נגד הזרם". כל המציאות זורמת לתיקון והתקדמות. כל המציאות נבנית בכדי להגיע אל הזמן בו יהיה ה' אחד ושמו אחד.
"נשמתנו, הלא טהורה היא, חלק אלוה ממעל, רבת חיים היא במקורה העליון" והיא מכה בנו גלים מעת לעת ומסייעת לנו להתעורר.
אם כן, אם רק ירצה האדם, אם רק יפתח פתח כחודו של מחט, הוא יסחף בזרם התשובה הנמצא במעמקים כל הזמן.
התביעה לתשובה
מכאן גם התביעה הגדולה על כל אדם לתקן ולשוב. אין האדם יכול להטיל את המלאכה על הכלל. התשובה הכרחית לכל יחיד ויחיד מההוויה. ר' אלעזר בן דורדיא, כשנודע לו מפי האשה על אי אפשרותו לשוב בתשובה, פנה אל ההרים והגבעות, אל השמים ואל הארץ, אל הירח והכוכבים וביקש שהם יבקשו עליו רחמים, עד שבא לידי הכרה כי אין הדבר תלוי אלא בו.
התביעה מכל אדם להיות שותף לרצון פנימי זה, הקיים בהוויה הכללית ובכל יחיד ויחיד. הצפייה מכל אדם להיות שליח של הקדוש ברוך הוא בחפץ שלו בתיקון העולם.
חיפוש התשובה במעמקים
"הרצון הבא מכוחה של התשובה הוא הרצון העמוק של עומק החיים. לא הרצון השטחי שהוא תופס רק את הצדדים הרפים והחיצונים של החיים". (אורות התשובה פרק ט)
יש רצון ויש רצון. יש רצון חיצוני, מעשי המנהל את החיים באופן גלוי ומושפע מדברים גלויים וחיצוניים, ויש רצון פנימי השייך לעומק החיים. התשובה הקשורה לצד החיצוני של החיים, לעולם העשייה, הוא חשוב אבל הוא לא עיקרי. תשובה באמת שייכת לעומק החיים, לרצון הפנימי המחבר את כל אישיותו של השב לעולם מלא לשאיפה של תיקון.
"מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים" (משלי ד) הלב הפנימי הוא מרכז החיים. שם נמצאת התשובה וקרבת אלקים.
כך כותב הרמח"ל: והנה, באמת זהו המבחן שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' במדרגתם, כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב יותר אצלו יתברך... הוא מה שמזהיר דוד את שלמה בנו: כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. וכן אמרו: רחמנא לבא בעי, כי אין די לאדון ברוך הוא במעשים לבדם שיהיו מעשי המצוה, אלא העיקר לפניו שהלב יהיה טהור לכוין בה לעבודה אמיתית... ומקרא כתוב בפירוש: "תנה בני לבך לי" . (מסילת ישרים פרק טז)
פעמים רבות שעומק זה מתגלה לאחר ירידה למעמקי הצרות והחטאים. דוד המלך אומר: "ממעמקים קראתיך ה'". פעמים שדווקא הירידה לשפלות מבררת כי כל כך עמוק הרצון לקרבת אלקים, כל כך קשור הוא אלינו שגם במעמקי הריחוק לכאורה, מתגלית עומק הקרבה.
בעולם המשדר חיצוניות ומטריאליזם, אנו מאמינים בני מאמינים, בניו של בורא עולם נדרשים לשוב למעמקים. למעמקי נפשנו הלאומית והאישית. לשוב אל לבנו פנימה שהוא מקום השכינה והוא הוא המתקן את הכל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












