ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"ממעמקים באה התשובה. מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית, האישית, לגביה חטיבה בפני עצמה, אלא המשך מהגדולה ההוויתית הכללית...
התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא...
התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה והיא שולחת את קוויה". (אורות התשובה פרק ו)
התבוננות לא מעמיקה על המציאות מגלה מיד כי המציאות שואפת להיות טובה יותר. השיח האישי והציבורי עוסק הרבה בעיוותים ובחטאים האנושיים כלפי הטבע, האדם והחברה ומחפש דרכים לקדם ולשפר. לא רק בכל מדינה ומדינה ועם ועם, אלא גם בשיח העולמי בין מדינות, הרצון הזה נדון ומבורר.
אמנם, פעמים רבות האצבע מופנית כלפי אחרים. הם אשמים בעיוותים ועל כן עליהם לתקן ולשוב בתשובה ולא אני או אנחנו, פעמים מנצלים בציניות שאיפה זו, אבל הדיון על העיוותים קיים וקיים.
זה נראה לנו כל כך טבעי ופשוט שאדם שחצה באור אדום מרגיש צורך להתנצל, או שבפינה נסתרת בלבו הוא מרגיש רע עם מעשה זה. כל כך ברור לנו שמדינה שעושה מעשים בלתי מוסריים תידרש להסברים, גם אם בכדי לצאת ידי חובה ותו לא. אבל מדוע?
מהיכן המחשבה שיכול להיות טוב יותר? אולי כך הוא העולם וכך הם החיים ? מדוע רגשי האשמה אצל אנשים רבים? ומדוע כל כך לגיטימי להעיר ולהוכיח אנשים ומדינות על מעשים שהם עושים?
ממעמקים, אומר הרב, מעומק ההוויה הכללית. הקב"ה ברא את העולם שיתקדם, שישוב אל מקורו. "תשובה קדמה לעולם" כי תשובה היא הכוח המניע את העולם. היחידים והציבורים השונים מושפעים מגלי התשובה המגיעים ממעמקי נשמת העולם.
מהן ההשלכות מהבנה זו? שלש השלכות: קלותה של התשובה, התביעה לתשובה, חיפוש התשובה במעמקים.
קלותה של התשובה
"כי קרוב אליך הדבר מאד". התשובה היא הדרך הקרובה ביותר לאדם. הבורא קבע כי האידיאה של העולם היא התשובה, וזרם החיים הפנימי הרי הוא כולו מכוון אליה. לא יוכל האדם לטעון כי אינו יכול לשוב ולתקן כי אין הוא יכול ל"שחות נגד הזרם". כל המציאות זורמת לתיקון והתקדמות. כל המציאות נבנית בכדי להגיע אל הזמן בו יהיה ה' אחד ושמו אחד.
"נשמתנו, הלא טהורה היא, חלק אלוה ממעל, רבת חיים היא במקורה העליון" והיא מכה בנו גלים מעת לעת ומסייעת לנו להתעורר.
אם כן, אם רק ירצה האדם, אם רק יפתח פתח כחודו של מחט, הוא יסחף בזרם התשובה הנמצא במעמקים כל הזמן.
התביעה לתשובה
מכאן גם התביעה הגדולה על כל אדם לתקן ולשוב. אין האדם יכול להטיל את המלאכה על הכלל. התשובה הכרחית לכל יחיד ויחיד מההוויה. ר' אלעזר בן דורדיא, כשנודע לו מפי האשה על אי אפשרותו לשוב בתשובה, פנה אל ההרים והגבעות, אל השמים ואל הארץ, אל הירח והכוכבים וביקש שהם יבקשו עליו רחמים, עד שבא לידי הכרה כי אין הדבר תלוי אלא בו.
התביעה מכל אדם להיות שותף לרצון פנימי זה, הקיים בהוויה הכללית ובכל יחיד ויחיד. הצפייה מכל אדם להיות שליח של הקדוש ברוך הוא בחפץ שלו בתיקון העולם.
חיפוש התשובה במעמקים
"הרצון הבא מכוחה של התשובה הוא הרצון העמוק של עומק החיים. לא הרצון השטחי שהוא תופס רק את הצדדים הרפים והחיצונים של החיים". (אורות התשובה פרק ט)
יש רצון ויש רצון. יש רצון חיצוני, מעשי המנהל את החיים באופן גלוי ומושפע מדברים גלויים וחיצוניים, ויש רצון פנימי השייך לעומק החיים. התשובה הקשורה לצד החיצוני של החיים, לעולם העשייה, הוא חשוב אבל הוא לא עיקרי. תשובה באמת שייכת לעומק החיים, לרצון הפנימי המחבר את כל אישיותו של השב לעולם מלא לשאיפה של תיקון.
"מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים" (משלי ד) הלב הפנימי הוא מרכז החיים. שם נמצאת התשובה וקרבת אלקים.
כך כותב הרמח"ל: והנה, באמת זהו המבחן שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' במדרגתם, כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב יותר אצלו יתברך... הוא מה שמזהיר דוד את שלמה בנו: כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. וכן אמרו: רחמנא לבא בעי, כי אין די לאדון ברוך הוא במעשים לבדם שיהיו מעשי המצוה, אלא העיקר לפניו שהלב יהיה טהור לכוין בה לעבודה אמיתית... ומקרא כתוב בפירוש: "תנה בני לבך לי" . (מסילת ישרים פרק טז)
פעמים רבות שעומק זה מתגלה לאחר ירידה למעמקי הצרות והחטאים. דוד המלך אומר: "ממעמקים קראתיך ה'". פעמים שדווקא הירידה לשפלות מבררת כי כל כך עמוק הרצון לקרבת אלקים, כל כך קשור הוא אלינו שגם במעמקי הריחוק לכאורה, מתגלית עומק הקרבה.
בעולם המשדר חיצוניות ומטריאליזם, אנו מאמינים בני מאמינים, בניו של בורא עולם נדרשים לשוב למעמקים. למעמקי נפשנו הלאומית והאישית. לשוב אל לבנו פנימה שהוא מקום השכינה והוא הוא המתקן את הכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
