ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"מאד אנו צריכים בחיינו, שהסודות הנעלמים יצאו ויתגלו, כי על ידי גילוייהם של הסודות נכיר עצמנו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו. בשעה שנבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע", נפטר לפחות לשעה, מכל אותן ידיעות המטעות אותנו, המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את הסוד. מבושמים אנחנו יותר מידי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות של הפנימיות שלנו". (מאמרי הראי"ה עמ' 153 מתוך "היסוד" גליון קכב)
להסיר מסכות \ עולם של אמת
אחת הבעיות הגדולות בחיינו היא המסכה. אתה מדבר עם אנשים וצריך לבדוק האם הם מתכוונים למה שהם אומרים או לא? אתה קונה מכשיר ולא כל כך בטוח כי קבלת את מה שרצית.
הרבה מסכות יש בחיינו והרבה כיסויים המטעים את ראייתנו והבנתנו .
קדושת פורים באה להסיר את המסכות. לחשוף את העולם הפנימי שמאחורי המסכות ולהביא לכך שלא יהיה פער בין הנגלה בחיינו לבין הנכסה.
"נכנס יין יצא סוד" - זוהי פעם יחידה בחיי יהודי שאומרים לו ללבוש מסכה, לשחרר את המעצורים, ולהשתכר. מדוע? כי הכל נגלה. העולם הפנימי של העם היהודי יופיע גם אם נלבש מסכות רבות.אפילו מסכה גדולה ושכרות עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, לא יעמעמו את הקדושה שלנו מלהופיע. הטבע כולו מתבטל בפני העולם הפנימי, האמיתי ומתנהל לאורו.
אנו יודעים כי בחיי היום יום קיימים פערים גדולים בין העולם הפנימי לחיצוני, בין האמת לבין המציאות כפי שהיא נראית כלפי חוץ. הרבה שקר ומסכות יש בחיינו, פעמים אנו שמים את המסכה במודע ופעמים שאין אנו יודעים ששמנו אותה. מדרגת העולם הזה היא מדרגת חיים שיש בה לא מעט העלם והסתר. מאד קשה להבחין באמת וחסרה ההארה שתאיר לנו את המציאות בשלמות מכל צדדיה ובחינותיה.
גם כאשר נאמרים דברים, כוח הקליטה הרגיל אינו מאפשר לנו לעמוד באמת על כוונת האומר ועל שלמות המחשבות והרגשות העומדות מאחורי הדברים.
בדרך כלל, כאשר נשמע דברים הנאמרים, אנו לא נצליח לקלוט אותם כפי שהם באמת. אנו נתרגם את הדברים כפי הבנתנו ואנו נפרש את הדברים על פי הטון בו נאמרים הדברים.
מאסתר אנו לומדים כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". מה כוונת חז"ל? האם כל מה שצריך בכדי להביא את הגאולה הוא להגיד שאת הדברים שמעתי מפי פלוני?
הגאולה היא תקופה בה כל ההעלם מתגלה. גילוי שם ה' בעולם הוא החידוש בזמן הגאולה. היכולת לומר דבר בשם אומרו, היא היכולת להבין את הדברים שנאמרו כפי כוונתם האמיתית ללא כל פירושים אישיים של השומע. לכן מי שמסוגל לומר את הדברים ששמע כפי שאמר והתכוון האומר, הוא מביא את רוח הגאולה לעולם.
קדושת פורים היא קדושת הגילוי. אין הסתר הכל נגלה. אין שם ה' במגילה כי אין צורך לקרוא בשם ה' המפורש כי גם ההופעות הנסתרות - נגלות הן. כל מלך מלכו של עולם, וכל אירוע הוא יד ה' במציאות.
אפילו הפור המסתיר כל כך את ההכוונה וההשגחה מגלה את ההשגחה האלקית על ישראל בכל עוצמתה.
כך מבאר גם מרן הרב את הקריאה "לך כנוס את כל היהודים". "וכי תאמר הרי אנו רואים בעינינו את הצרה הפנימית האיומה, איך שקמים יהודים כנגד יהודים, איך שאחים נהפכים זה נגד זה לזאבים ונחשים, ואיך זה תאמר לך כנוס את כל היהודים?
"אמנם, כל האמור ששקר בדה המן הרשע באומרו: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד' אינו אלא טועה. אבל בכל זה הוא עם אחד. ושמא תאמר איך יתכן שיהיו שני הפכים בנושא אחד? ...אל תתמה על החפץ. ישנם פלאים בעולם." (מאמרי ראי"ה עמ' 155)
כלפי חוץ העם מפוזר ומפורד אך בתוכו אחד הוא. הקריאה "לך כנוס את כל היהודים" היא הקריאה להשוות בין העולם הפנימי לעולם הנגלה. להסיר מסכות ולחיות באחדות החיים.
בימים אלה, אנו כל כך זקוקים לחיים של גילוי. אנחנו משתוקקים להסיר את כל המסכות. להכיר את יד ה' בכל המציאות, גם במקומות החשוכים ביותר. אנו זקוקים לנהל חיי חברה של אמת. חיים בהם הפנים והחוץ שווים בחינת "פיו ולבו שווים". חיים בהם כל מערכות המדינה מנוהלות כך שאין "מתחת לשולחן" כי אם הכל מתנהל על פי המוסר האלקי באופן נגלה לעיני כל. חיים כאלה מביאים לחיים הרמוניים שלמים.
נתקדש לקראת ימי הפורים, נקלוט מקדושת הפורים המעניקה כוח של גילוי והסרת המחיצות והמסכות, ונמשיך את קדושת ימי הפורים לכל ימות השנה .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
