ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"מאד אנו צריכים בחיינו, שהסודות הנעלמים יצאו ויתגלו, כי על ידי גילוייהם של הסודות נכיר עצמנו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו. בשעה שנבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע", נפטר לפחות לשעה, מכל אותן ידיעות המטעות אותנו, המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את הסוד. מבושמים אנחנו יותר מידי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות של הפנימיות שלנו". (מאמרי הראי"ה עמ' 153 מתוך "היסוד" גליון קכב)
להסיר מסכות \ עולם של אמת
אחת הבעיות הגדולות בחיינו היא המסכה. אתה מדבר עם אנשים וצריך לבדוק האם הם מתכוונים למה שהם אומרים או לא? אתה קונה מכשיר ולא כל כך בטוח כי קבלת את מה שרצית.
הרבה מסכות יש בחיינו והרבה כיסויים המטעים את ראייתנו והבנתנו .
קדושת פורים באה להסיר את המסכות. לחשוף את העולם הפנימי שמאחורי המסכות ולהביא לכך שלא יהיה פער בין הנגלה בחיינו לבין הנכסה.
"נכנס יין יצא סוד" - זוהי פעם יחידה בחיי יהודי שאומרים לו ללבוש מסכה, לשחרר את המעצורים, ולהשתכר. מדוע? כי הכל נגלה. העולם הפנימי של העם היהודי יופיע גם אם נלבש מסכות רבות.אפילו מסכה גדולה ושכרות עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, לא יעמעמו את הקדושה שלנו מלהופיע. הטבע כולו מתבטל בפני העולם הפנימי, האמיתי ומתנהל לאורו.
אנו יודעים כי בחיי היום יום קיימים פערים גדולים בין העולם הפנימי לחיצוני, בין האמת לבין המציאות כפי שהיא נראית כלפי חוץ. הרבה שקר ומסכות יש בחיינו, פעמים אנו שמים את המסכה במודע ופעמים שאין אנו יודעים ששמנו אותה. מדרגת העולם הזה היא מדרגת חיים שיש בה לא מעט העלם והסתר. מאד קשה להבחין באמת וחסרה ההארה שתאיר לנו את המציאות בשלמות מכל צדדיה ובחינותיה.
גם כאשר נאמרים דברים, כוח הקליטה הרגיל אינו מאפשר לנו לעמוד באמת על כוונת האומר ועל שלמות המחשבות והרגשות העומדות מאחורי הדברים.
בדרך כלל, כאשר נשמע דברים הנאמרים, אנו לא נצליח לקלוט אותם כפי שהם באמת. אנו נתרגם את הדברים כפי הבנתנו ואנו נפרש את הדברים על פי הטון בו נאמרים הדברים.
מאסתר אנו לומדים כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". מה כוונת חז"ל? האם כל מה שצריך בכדי להביא את הגאולה הוא להגיד שאת הדברים שמעתי מפי פלוני?
הגאולה היא תקופה בה כל ההעלם מתגלה. גילוי שם ה' בעולם הוא החידוש בזמן הגאולה. היכולת לומר דבר בשם אומרו, היא היכולת להבין את הדברים שנאמרו כפי כוונתם האמיתית ללא כל פירושים אישיים של השומע. לכן מי שמסוגל לומר את הדברים ששמע כפי שאמר והתכוון האומר, הוא מביא את רוח הגאולה לעולם.
קדושת פורים היא קדושת הגילוי. אין הסתר הכל נגלה. אין שם ה' במגילה כי אין צורך לקרוא בשם ה' המפורש כי גם ההופעות הנסתרות - נגלות הן. כל מלך מלכו של עולם, וכל אירוע הוא יד ה' במציאות.
אפילו הפור המסתיר כל כך את ההכוונה וההשגחה מגלה את ההשגחה האלקית על ישראל בכל עוצמתה.
כך מבאר גם מרן הרב את הקריאה "לך כנוס את כל היהודים". "וכי תאמר הרי אנו רואים בעינינו את הצרה הפנימית האיומה, איך שקמים יהודים כנגד יהודים, איך שאחים נהפכים זה נגד זה לזאבים ונחשים, ואיך זה תאמר לך כנוס את כל היהודים?
"אמנם, כל האמור ששקר בדה המן הרשע באומרו: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד' אינו אלא טועה. אבל בכל זה הוא עם אחד. ושמא תאמר איך יתכן שיהיו שני הפכים בנושא אחד? ...אל תתמה על החפץ. ישנם פלאים בעולם." (מאמרי ראי"ה עמ' 155)
כלפי חוץ העם מפוזר ומפורד אך בתוכו אחד הוא. הקריאה "לך כנוס את כל היהודים" היא הקריאה להשוות בין העולם הפנימי לעולם הנגלה. להסיר מסכות ולחיות באחדות החיים.
בימים אלה, אנו כל כך זקוקים לחיים של גילוי. אנחנו משתוקקים להסיר את כל המסכות. להכיר את יד ה' בכל המציאות, גם במקומות החשוכים ביותר. אנו זקוקים לנהל חיי חברה של אמת. חיים בהם הפנים והחוץ שווים בחינת "פיו ולבו שווים". חיים בהם כל מערכות המדינה מנוהלות כך שאין "מתחת לשולחן" כי אם הכל מתנהל על פי המוסר האלקי באופן נגלה לעיני כל. חיים כאלה מביאים לחיים הרמוניים שלמים.
נתקדש לקראת ימי הפורים, נקלוט מקדושת הפורים המעניקה כוח של גילוי והסרת המחיצות והמסכות, ונמשיך את קדושת ימי הפורים לכל ימות השנה .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
